על ראש הגנב בוער הקובע-ראש העיר החכם

מעשה בעיר אחת שנתברכה בראש עיר למופת. הכל התנהל בה על הצד הטוב ביותר.

עד שלפתע התחילו להתגלות בה גניבות מרובות.

    הדבר הפליא מאוד את ראש העיר. הוא הוסיף שומרים ושוטרי חרש (בלשים) אך כל עמלם היה לשווא.

באין ברירה ציווה ראש-העיר על השומרים: “הלילה בחצות תאסרו כל מי שיימצא משוטט ברחובות העיר. הגנבים יהיו בוודאי ביניהם, ומחר תביאו את כולם לפני השופט”.

    באותו לילה נאסרו שבעים איש.

הם נחקרו פעם ופעמיים אך בשום אופן אי אפשר היה לגלות את האשמים. השאירו אותם בבית-הסוהר למשך ימים אחדים והגניבות פסקו.

“סימן שהגנבים נמצאים בין העצורים” חשב ראש-העיר, “אך כיצד ניתן לגלותם?”

 לאחר כמה לילות אסף ראש העיר את כל האנשים וחקר אותם.

לאחר גמר החקירה אמר:

“ועכשיו יכולים אתם ללכת איש איש לביתו”.

שמחו האנשים ופנו לעבר הדלת ומיהרו ללכת הביתה כשלפתע הרעים ראש העיר בקולו: “אבל לא אתם, גנבים שכמותכם!”

  מיד הסתובבו שני אנשים בבהלה. חיוורים ורועדים מן הצעקה תלו מבטים שואלים בראש-העיר.

“איסרו אותם!” ציווה ראש העיר ופסק: “הם הגנבים!”