משימת אל עצמי

תעודת זהות

כותרת הספר: גלילה רון-פרד

איורים ועטיפה:אריאל ווגרה

שם הספר:אל עצמי

2003:שנת הוצאת הספר

סוג הספר:יומן

בית דפוס:ראמים מחולון

הדמות הראשי בספר הוא ילד בשם ציון כהן.  ציון בן עשר. הוא ילד חזק, גיבור, אמיץ, ועצמאי.  הרבה פעמים הוא כועס ומרביץ. כשגר בבית שאן היו לו הרבה חברים, היה משחק הרבה כדור-רגל אבל גם היה עושה שטויות. סבתא שלו היתה צועקת, מרביצה ומקללת, ואומרת לו שהוא פושע וטמבל אחד גדול.  המורה בחיפה אמרה שהתנהגותו פרועה ועוברת כל גבול. השכנה אמרה שהוא תוקפני והילדים בחיפה תמיד רבים ומרביצים מאז שהגיע.

אבל ציון לא היה רק ילד בעייתי. הוא גם היה ילד רגיש. הוא בכה בפאם הראשונה כשהיה צריך לעזוב את הבית של סבתא. הוא התבייש שכל הילדים גרים עם אמא שלהם והוא לא.

בהתחלה ציון לא רצה לחיות עם משפחת שרוני אפילו שהיה להם ווילה ותנאים טובים אבל במשך הזמן הוא למד להעריך את המשפחה האמנת שלו. הוא חשב שהם באמת אנשים טובים ולא רצה להכזב אותם, במיוחד את גברת שרוני.

ציון מתמודד עם הרבה אתגרים. אבא ואמא שלו התגרשו. אבא שלו יושב בבית הסוהר.  היו לו שבעה אחים ואחיות ולאמא שלו היה קשה לגדל שבעה ילדים אז העבירה אותו לגור עם סבתא. סבתא הייתה צועקת, מרביצה, ומקללת. ומכיוון שגם לה היה קשה קראו לעבדת סוציאלית בשם אופירה לעזור. היא מצא לציון משפחה אומנת ושוב הוא היה צריך לעבור. ציון עבר לחיפה מבית שאן. הוא היה צריך לעזוב את סבתא ואת החברים שלו. ואפילו שמשפחת שרוני קיבלה אותו יפה והשקיעו בו הוא הרגיש שזה לא הבית שלו ושזו לא המשפחה שלו.

אם הייתי פוגש את ציון במציאות הייתי שואל אותו כמה שאלות.  למשל, מה הדבר שאתה הכי מתגעגע בבית שאן? מה אתה הכי אוהב שלמדתה או עשתה במשפחת שרוני? והייתי שואל אותו איך הוא היה רוצה שיתייחסו אילו אחרת? מה היה עוזר לו להרגיש חלק ממשפחת שרוני?

הספר מדבר על ילד בשם ציון שעבר לגור עם משפחה אומנת. היו לו חיים קשים בבית שאן. אבא ואמא שלו התגרשו, אבא שלו יושב בבית הסוהר, ולאמא וסבתה שלו היה קשה לגדל אותו. עד לפני שהגיע למשפחת שרוני תמיד אמרו לו שהוא לא מלומד, לא מתרחץ, ולא עוזר. אמרו שהוא רק מתפרע, בורח מבית הספר, ולא מכין שיעורים, ושכל היום משחק כדור-רגל או זורק אבנים על פנסי הרחוב. אבל כל זה משתנה שהוא עובר לגור עם משפחת שרוני. ציון מגלה חיים חדשים. הוא לומד שאנשים אחראיים עובדים וחוסכים כסף. הוא לומד לכתוב ביומן. הוא לומד שיותר טוב לשוחח מאשר להרביץ מכות. והוא לומד להנות מספרים, לימודים וניקיון.

לדעתי, אני חושב שהספר מתאים לכל ילד בגילי. ילדים שיש להם קשיים מכל סיבה שהיא יכולים הכי טוב להזדהות עם הדמות הראשית, ציון. הם יכולים לראות איך הוא התמודד עם החיים ואולי אפילו יכולים לקבל ממנו השראה. אבל אני גם חושב שילדים ממשפחה בריאה גם יכולים להפיק תועלת מהסיפור הזה ולהעריך את כל הדברים הקטנים שמגיעים עם משפחה בריאה.