הַפַּחַד לֹא חָבֵר שֶׁלִּי

הַפַּחַד שֶׁאֲנִי מַכִּיר הוּא מִפְלֶצֶת בַּעֲלַת עַיִן אַחַת שֶׁמִּשְׁתַּנָּה כָּל הַזְּמַן. הִיא מְשַׁנָּה צוּרוֹת וּצְבָעִים וְהִיא רָעָה וּמִרְשַׁעַת. לוֹחֶצֶת לִי עַל הָעֲצַבִּים רוֹקֶדֶת עִם כָּל הַלְּחָצִים. הַמֶּתַח שֶׁהִיא מַגְבִּירָה עוֹלֶה וְיוֹרֵד כְּמוֹ צֶבַע אָדֹם.

אֲנִי אוּלַי יֶלֶד קָטָן, לֹא מַמָּשׁ יוֹדֵעַ אֵיךְ נִלְחָמִים בְּפַחַד. אֲנִי מְנַסֶּה לְהַמְצִיא דְּבָרִים שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאוּלַי יַעַזְרוּ לִי וְגַם לִילָדִים אֲחֵרִים לְהִתְמוֹדֵד אִתּוֹ. יֵשׁ לִי דֶּרֶךְ מִשֶּׁלִּי שֶׁנִּמְצֵאת אֶצְלִי בַּלֵּב. מִן נִיצוֹץ קָטָן מָלֵא אוֹר. כְּשֶׁהָאַתְרָאָה נִרְאֵית בַּטֶּלֶוִיזְיָה וּלְאַחֲרֶיהָ בָּאָה אַזְעָקַת צֶבַע אָדֹם, אֲנִי עֹוצֵם עֵינַיִם מְחַבֵּק אֶת כַּפּוֹת יָדַי מֵנִיחַ עַל לִבִּי וּמַדְלִיק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי בַּלֵּב.

בַּהַהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי שׁוֹלַחַת קַרְנֵי זָהָב וְהֵן מְגָרְשׁוֹת אֶת הַפַּחַד. תְחָלָה הַפַּחַד לֹא הֵבִין מַה נּוֹפֵל עָלָיו. אָז הוּא שָׁלַח חֹשֶׁךְ מְאַיֵּם. הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁלּוֹ נִלְחֲמוּ זֶה בְּזוֹ.

הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי כָּבְשָׁה בְּקַרְנֶיהָ פִּנּוֹת שֶׁל חֹשֶׁךְ. כָּל פִּנָּה הָפְכָה לְאוֹר זֹהֵר אוֹר שֶׁהָפַךְ לְכַדּוּר אֵשׁ. כָּכָה לְאַט לְאַט. כָּל פַּעַם שֶׁהָיְתָה הַתְרָאָה מֶרְחָבִית בַּטֶּלֶוִיזְיָה וְאַחַר כָּךְ בָּאָה אַזְעָקַת צֶבַע אֲדֹם הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי נִכְנְסָה לַפְעֻלָּה.

בְּקַרְנֶיהָ שָׁלְחָה אֶצְבָּעוֹת שֶׁל אוֹר לְמֶרְכַּז הַחֹשֶׁךְ. הַפַּחַד לֹא אָהַב אֶת זֶה. הוּא הִתְחִיל לִשְׂנֹא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְהִמְצִיא כַּדּוּרֵי טִינָה, רֹגֶז וְכַעַס בְּכָל הַצְּבָעִים גַּם מַקְּלוֹת שֶׁל הֶרֶס. הוּא חָשַׁב שֶׁתִּהְיֶה לוֹ שְׁלִיטָה אִם יַכֶּה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בְּכַדּוּרֵי טִינָה.

אַךְ פִּנּוֹת הָאֵשׁ הִתְרַחֲבוּ וְשָׂרְפוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ. הֵן בָּלְעוּ אוֹתוֹ וְאָז הַפַּחַד הֶחְלִיט לְהִלָּחֵם בַּשֶּׁמֶשׁ. “נִצָּחוֹן בַּקְּרָב אֵינוֹ נִצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה”. הוּא צָחַק לָהּ בַּפָּנִים. זָרַק לְעֶבְרָהּ מַקְּלוֹת שֶׁל רָקֶטוֹת טִילִים שֶׁהוּא יְנַצֵּחַ אוֹתָהּ, הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרוּחַ שֶׁטִּלְטְלָה אֶת הָעֵצִים בִּסְעָרָה. הִפִּילָה גַּגּוֹת רְעָפִים וְעָקְרָה דּוּדֵי חַשְׁמַל אַנְטֶנוֹת וְצַלָּחוֹת שֶׁל טֶלֶוִיזְיָה, נִתְּקָה כְּבָלִים שֶׁל עַמּוּדֵי חַשְׁמַל וְיָצְרָה חֹשֶׁךְ וּפַחַד שֶׁגָּדַל וְהִתְרַחֵב.

הָרוּחַ הָפְכָה לַשְּׁחֹרָה וּמַרְגִּיזָה וְהִשְׁתּוֹלְלָה בַּחוּץ וְהִרְגִּיזָה אֶת כָּל הָעֵצִים וְהַצִּפּוֹרִים הַמִּסְכֵּנוֹת שֶׁהֶחְרִיבוּ לָהֶם אֶת הַבַּיִת, רָאוּ אֵיךְ הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם מִתְפּוֹרֵר וּבֵיצֵי גּוֹזְלֵיהֶן מִתְרַסְּקִים עַל הָאֲדָמָה.

בִּזְמַן שֶׁהַפַּחַד דִּבֵּר וְדִבֵּר בְּלִי סוֹף, אָסְפָה הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי אֶת קַרְנֶיהָ חָזְרָה אֶל לִבִּי וְהָפְכָה לְנִיצוֹץ קָטָן. עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי וְחָשַׁבְתִּי עַל כִּפַּת הַבַּרְזֶל הַשּׁוֹמֶרֶת עַל שְׁלוֹמִי וּשְׁלוֹמָם שֶׁל יְלָדִים וְאֶזְרָחִים מִכָּל הַמְּדִינוֹת הַחַיִּים בָּאָרֶץ שֶׁלִּי וְחוּץ מֵחֶדֶר מוּגָן בְּעֵת הָאַזְעָקָה הַשּׁוֹמֵר עָלֵינוּ. אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הַפַּחַד שֶׁיֵּצֵא מֵחַיֵּינוּ וְלֹא יַחְזֹר לְעוֹלָם. הַפַּחַד הוּא לֹא חָבֵר שֶׁלִּי וְלֹא חָבֵר שֶׁל אַף אֶחָד.

אָסוּר לָנוּ לְאַפְשֵׁר לוֹ לְהִוָּלֵד בְּתוֹכֵנוּ. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָרְגָשׁוֹת שֶׁלָּנוּ. צָרִיךְ לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מִכָּלהַלְּבָבוֹת שֶׁל הַיְּלָדִים וְהָאֲנָשִׁים שֶׁחַיִּים בָּאָרֶץ שֶׁלִּי. אָסוּר לָנוּ לְאַפְשֵׁר לוֹ לְהִוָּלֵד בְּתוֹכֵנוּ. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָרְגָשׁוֹת שֶׁלָּנוּ. צָרִיךְ לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מִכָּלהַלְּבָבוֹת שֶׁל הַיְּלָדִים וְהָאֲנָשִׁים שֶׁחַיִּים בָּאָרֶץ שֶׁלִּי. יַחַד נָשִׁיר נִרְקֹד וְנִצְחַק עִם הַחֶדֶר הַמּוּגָן נְשָׂחֵק בְּמִשְׂחָק. לֵךְ מִכָּאן פַּחַד אַתָּה לֹא חָבֵר וְעָלֶיךָ בְּרָצוֹן אֲנִי מְוַתֵּר”.

הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְתִּי לַנִּיצוֹץ הַקָּטָן הִדְלִיקוּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ אֶצְלִי בַּלֵּב. הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ לִבִּי מִתְרַחֵב. כְּשֶׁהָיְתָה אַזְעָקָה לָקַחְתִּי אֶת הָאַיְפֶּד וְנִכְנַסְתִּי אֶל הַחֶדֶר הַמּוּגָן. הָאַזְעָקָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת יוֹרֶדֶת וְעוֹלָה. חֲגִיגָה שֶׁל “בּוּמִים” מִתְפּוֹצְצִים בַּשָׁמַיִם וַאֲנִי כְּבָר לֹא פּוֹחֵד.

הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי מְצִיפָה אוֹתִי בְּשִׂמְחָה וַאֲנִי מַתְחִיל לִקְפֹּץ עַל הַמִּטָּה. אֲחוֹתִי נָעֲמָה זוֹרֶקֶת עָלַי כָּרִית וַאֲנִי זוֹרֵק בַּחֲזָרָה. וּכְשֶׁהִיא מַחְטִיאָה בִּתְפִיסָתָהּ שְׁנֵינוּ צוֹחֲקִים בַּהֲנָאָה.

אַחַר כָּךְ אֲנַחְנוּ מְצַיְּרִים דְּמֻיּוֹת לְפִי הָאוֹתִיּוֹת. כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת בְּקוֹל רָם אֶת הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת שְׁאַר הָאוֹתִיּוֹת הִיא אוֹמֶרֶת בַּלֵּב, אֲנִי עוֹצֵר אוֹתָהּ. הָאוֹת שֶׁעָצְרָה בָּהּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת כּ וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מְצַיֵּר בַּעַל מִקְצוֹעַ. נַעֲמָה צִיְּרָה כַּבַּאי וַאֲנִי צִיַּרְתִּי כַּלְבָן. כָּל צִיּוּר שׁוֹנֶה מְזַכֶּה אֶת הַצַּיָּר בְּעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת. אִם נֶעֱצַרְתִּי בְּאוֹת מְסֻיֶּמֶת וְלֹא מָצָאתִי לָהּ מִקְצוֹעַ וְנָעֲמָה כְּבָר מְצַיֶּרֶת, הִיא מְקַבֶּלֶת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נְקֻדּוֹת.

הָאַזְעָקָה הִסְתַּיְּמָה וְאָנוּ מַחְלִיטִים לָשֶׁבֶת בַּחֲדַר הַמְּגוּרִים יַחַד עִם הַהוֹרִים. הַטֶּלֶוִיזְיָה תָּמִיד פְּתוּחָה בְּעָרוּץ 10 וְיֵשׁ אַתְרָאָה מֶרְחָבִית בָּעוֹטֵף עַזָּה.

“הִנֵּה זֶה מַתְחִיל”, אוֹמֶרֶת אִמָּא. “אֵין לָנוּ רֶגַע שֶׁקֶט”.

וְאַבָּא אוֹמֵר “שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ לַיְלָה שָׁקֵט, רַק לַיְלָה שָׁקֵט”. אֲנִי עוֹצֵם אֶת עֵינַי וּמְחַבֵּק אֶת כַּפּוֹת יָדַי זוֹ לְזוֹ וּמַצְמִיד אוֹתָן לִשְׂפָתַי. הַנִּיצוֹץ הַקָּטָן מְמַלֵּא אוֹתִי בְּשִׂמְחָה וּמַדְלִיק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי בַּלֵּב. פִּתְאוֹם נִשְׁמַעַת אַזְעָקָה בְּאֵזוֹר מְגוּרַי

אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לַחֶדֶר הַמּוּגָן.

“אִמָּא וְאַבָּא הִמְצֵאתִי מִשְׂחָק, עַל כָּל פִּיצוּץ שֶׁל כִּפַּת בַּרְזֶל אֲנַחְנוּ נִתְחַבֵּק וְנִתְנַשֵּׁק”.

נַעֲמָה קָפְצָה וְאָמְרָה “גַּם אֲנִי רוֹצֶה לְשַׂחֵק”. הַ “בּוּם” הָרִאשׁוֹן נִשְׁמַע וְנַעֲמָה חִבְּקָה אֶת אַבָּא וְנָתְנָה לוֹ נְשִׁיקָה. הַ “בּוּם” הַשֵּׁנִי נִשְׁמַע מַמָּשׁ הִרְעִיד אֶת כָּל הַבַּיִת. אִמָּא חִבְּקָה אוֹתִי וְנָתַתִּי לָהּ נְשִׁיקָה. כָּכָה הָיוּ אַרְבָּעָה פִּיצוּצִים בַּשָּׁמַיִם וְאֶצְלֵנוּ בַּחֶדֶר הַמּוּגָן הָיוּ חִבּוּקִים וְנִשּׁוּקִים שֶׁגֵּרְשׁוּ אֶת הַפַּחַד. הוּא לֹא חָזַר יוֹתֵר וְעַל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי אֲנִי לֹא מְוַתֵּר.

אני מזמינה אתכם לצייר את הפחד שלכם

ושלוח אליי