תוכן עיניינים

איבר יעקובסון בנחשים– בת אל יצחק וזימרת ג’רבי

השפעת תאורה מלאכותית על עטלפים– אורטל בן אדיבה ורותם אלמוג

הבדלי שיניים בין מינים– שיראל יקוטי ואנה פרייליך

דב הקוטב– אוסנת עזאם ורנין עזאם

ביבליוגרפיה

מבוא

העבודה שלנו עוסקת בנושא- התאמה ותפקוד ,כלומר התאמת מבנה בעל חיים לתפקודו

ישנם 4 נושאים בספר זה שבהם אנו רואים התאמה ותפקוד והם

איבר יעקובסון

השפעת תאורה מלאכותית על עטלפים

הבדלי שיניים

דב הקוטב

זאת אומרת , בכל הנושאים הללו ישנה התאמה בין מבנה בעל החיים הספציפי לבין תפקודו

איבר יעקובסון בנחשים

בתאל יצחק וזימרת ג’רבי

מהו חוש הריח?

בחלק העליון של חלל האף מצוי אזור ההרחה. קולטנים רבים הנמצאים שם מתקשרים עם חומרים שונים הנישאים באוויר. הקולטן ממיר את ההתקשרות עם החומר לדחף עצבי וזה עובר דרך סיב העצב היוצא מהקולטן אל המוח. אזור ההרחה במוח נמצא קרוב מאוד לתקרת האף והסיבים המחברים ביניהם קצרים. חלק מהגולגולת הוא זה שמפריד בין תקרת האף לאזור ההרחה במוח. חלק זה מחורר ככברה (מסננת) וסיבי העצב עוברים דרך החורים. כשהדחף העצבי מגיע למוח אנו מפרשים את הגירוי כריח.(קשתן וברהם, 1998).

 מהו איבר יעקובסון?

הוא איבר הרחה נוסף לאף הקיים אצל בעלי חיים(אמתי ובוסקילה, 2001), שכן החוש המפותח ביותר של הנחשים הוא הריח.(אתר דרך הנחש) האיבר ממוקם בעצם וומר (vomer bone  ) המצויה בין האף לבין הפה. הוא נמצא בתקרת פיו של הנחש. לשונו הארוכה והלחה של הנחש, המפוצלת בראשה, נשלחת החוצה מן הפה על-מנת לקלוט את פרודות הריח מן האוויר. בשובה לפה מוחדרת הלשון אל שני הנקבים של “איבר יעקובסון” ומוסרת את מידע הריח שקלטה למרכז. באמצעות חוש הריח מזהה הנחש את טרפו וקולט מידע חשוב על הסביבה. (אתר דרך הנחש)

   מולקולות הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר ההרחה, “איבר יעקובסון” המצוי בתוך הפה.(אתר דרך הנחש)

     רוב בעלי החיים שלהם איבר יעקובסון מפותח משתמשים בו על מנת לזהות פרומונים (היא מולקולה שמפרישים בעלי-חיים לצורך איתות לבעלי חיים אחרים מאותו המין) אף שחלק מהפרומונים מורגש גם על ידי האף.( ויקיפדיה, 2016).

כך לשונו הארוכה והלחה של הנחש, המפוצלת בראשה, נשלחת החוצה מן הפה על-מנת לקלוט את פרודות הריח מן האוויר. בשובה לפה מוחדרת  הלשון אל שני הנקבים של “איבר יעקובסון” ומוסרת את מידע הריח שקלטה למרכז.(אתר דרך הנחש)

בשונה מנחשים איבר ההרחה אצל בני האדם- האף.

תאי החוש של חוש הריח ממוקמים באפיתל הריח, בחלק האחורי העליון של חלל האף. אפיתל הריח הוא יריעה תאית המורכבת מכמה שכבות. שכבת תאי החוש מורכבת מתאי עצב השולחים שלוחות קצרות, כמעין ריסים, אל חלל האף. הריסים של תאי החוש הם נקודת המפגש בין הסביבה לבין מערכת העצבים, אשר בה מתרחשת ההתמרה של אנרגיית הסביבה, במקרה הזה האנרגיה הכימית של קישור מולקולות הריח לקולטנים ,לאותות עצביים (התפרקויות חשמליות). אפיתל הריח הוא המקום היחיד בגוף כולו שבו מערכת העצבים חשופה לסביבה. שכבת ריר דקה (רירית האף) היא הכיסוי היחיד של השלוחות העצביות ששולחים תאי החוש לחלל האף.

    חוש הריח אינו מדווח על אירועים בזמן אמיתי, אלא בפיגור משמעותי.( שלמה,2007)

השפעת תאורה מלאכותית על עטלפים

מגישות: אורטל בן אדיבה ורותם אלמוג

מי הם העטלפים 

סדרה של יונקים שהתרגלו לתעופה בלילה . רובם שוכני מערות,. כנפי העטלף אינן מכוסות נוצות כבעופות אלא שיער , אות להיותם יונק

עטלפי פירות

 נקראים גם עטלפים גדולים, משקלם בין 130-100 גרם . ניזונים מפירות. יש להם עיניים גדולות מה שמעיד על ראייה טובה, עטלפי הפרי מזיקים לחקלאות , במיוחד לפירות רכים . ולכן חקלאים יקטפו את הפרי בעודו קשה על מנת לצמצם נזקים

עטלפי חרקים

נקראים גם עטלפים קטנים , משקלם בין 10-40 גרם. הם ניזונים מחרקים,יש להם עיניים קטנות ואף קטנטן, אך אוזניהם גדולות יחסית. ראייתם אינה מהמשובחות, אך מצטיינים בחוש שמיעה. חוש ההתמצאות שלהם מתבסס על הפקת גלי קול בתדרים גבוהים ,מאפשר להם להתחמק ממכשולים במסלול מעופם, ואף להתביית, על טרף המצוי בשדה הקלט שלהם, כולל מרחקו מהם ושינויים במיקומו עקב תנועה או ניסיון הימלטות

אנחנו נתמקד בעטלפי חרקים

    שאלת החקר

כיצד תאורה מלאכותית משפיעה על אוכלוסיות של מיני עטלפי חרקים ומהם ההשלכות העקיפות מהשפעה זו

קצת על חרקים

רובנו זוכרים לרעה מפגשים עם חרקים. בין אם בשל עקיצה לא נעימה של יתוש, צרעה או דבורה, או עש שהתגלה בארון הבגדים – רובנו סולדים ממזיקים אלו ומעדיפים להימנע מהם עד כמה שניתן. לעומתנו, יש בעולם החי מי שדווקא אוהבים אותם עד מאוד – אלה הם עטלפי החרקים, הניזונים מחרקים

השפעת האור על עטלפים לעומת על חרקים

אצל עטלפים-ישנה השפעה שלילית של תאורת לילה מלאכותית, המכונה “זיהום אור”. זיהום אור גורם לדחייה ממקור אור מסנוור, העטלפים חוששים מאור, ולכן הוא נזהר שלא להתקרב מידיי.

אצל חרקים- ישנה השפעה חיובית של תאורת לילה ,האור המסנוור גורם להם להימשך אילו מכיוון שישנם חרקים המדמים את התאורה המלאכותית לאור השקיעה והם נחים בקרבת מקור התאורה המלאכותית .

ממצאים מדעיים

במחקר מסויים, נבחנה התנהגות התעופה של שני מיני עטלפי חרקים בתנאי תאורה וחשיכה. החוקרים מצאו שלתאורה מלאכותית השפעה על שני המינים, והם שינו את מהירות תעופתם ונטו לעוף מהר יותר בתנאי תאורה, כלומר להתרחק מהתאורה

בנוסף לשינוי במהירות התעופה, נמצא כי המין המדברי, אפלול הנגב- הפחית את פעילותו ואף לא שיחר למזון באזורים שהיו מוארים. לטענת החוקרים, ממצאים אלו מעלים חשש לגבי שימורו של המין המדברי, נראה שבניגוד   לעטלפון לבן השוליים, שמצליח להסתגל לתנאי התאורה, אפלול הנגב נפגע מן התאורה ולא מצליח להסתגל אליה

מחקרים שמיפו אוכלוסיות עטלפים מדווחים על שינוי בהרכב אוכלוסיות העטלפים בעקבות הארה מלאכותית של בית הגידול . בעמקים בשוויץ , בהם הותקנה תאורת דרכים , נעלם עטלף פרסף גמדי וחלה עלייה במספר העטלפים ממין עטלפון אירופאי שמצליח להסתגל לתאורה

מסקנה

אור מלאכותי גורם לשינוי התנהגותי בקרב מיני עטלפים כלומר דחייה והתרחקות ממקור האור ולעומת זאת, החרקים נמשכים למקור אור. לכך עשויות להיות השפעות עקיפות ,במקומות שבאזורים מוארים נראה, עם הזמן, עלייה בכמות של חרקי לילה ובכך זה ימנע מהעטלפים “מדבירים טבעיים” הניזונים מחרקים לבצע את עבודתם, לפיכך זיהום האור מפריע לפעילותן של חיות הבר הפעילות בלילה.

סיכום-התאמה ותפקוד של העטלפים

לעטלפי החרקים ישנה ראייה שאינה משובחת (ולכן קשה להם להסתגל לתאורה) לעומת זאת שמיעתם מצויינת ע”י הפקת גלי קול בתדרים גבוהים מה שמאפשר להם להתחמק ממכשולים בעת מעופם ואף להתביית על טרף המצוי בשדה הקלט שלהם (החרקים) כולל המרחק מהם והשינויים במיקומו למרות שאינם רואים היטב

בביבליוגרפיה של נושא העטלפים

אכר-שהם, ע’ .”זיהום אור”-השלכות אקולוגיות של תאורת לילה מלאכותית. החברה להגנת הטבע. יש חיים בחושך .אוחזר: מרץ 2016,27 .  http://www.teva.org.il/?CategoryID=649&ArticleID=2539

יהלי, כ’.(2016). עטלפים באור אחר. ידיעות אחרונות. אוחזר: מרץ 2016,27

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4756048,00.html

יהלי,כ’.(2016) עטפים באור אחר. הידען. אוחזר: מרץ 2016,27

http://www.hayadan.org.il/bats-in-diferent-light-2401163

לבנה, מ (1995) .לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל – בעלי חיים, ישראל: רעננה. כרך 2. עמ’ 147.

http://www.kotar.co.il.mgs.ohalo.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=19152467#151.7348.6.default

לידר, נ’. (2015) “רשות הטבע והגנים”

http://www.parks.org.il/News/Pages/batsNoam2.aspx

Josiah, J& Justin, G. (2015). Bats initiate vital agroecological interactions in corn. pnas .Fetched: march

27,2016. From

http://www.pnas.org/content/112/40/12438.abstract

Polak ,T. Korine ,C.Yair ,S &Holderied ,M.W(2014) Journal of Zoology, Differential effects of artificial lighting on flight an and foraging behaviour of two sympatric bat species in a desert. Fetched: march 27,2016 .from

https://www.researchgate.net/publication/263557777_Differential_effects_of_artificial_lighting_on_flight_and_foraging_behaviour_of_two_sympatric_bat_species

ביבליוגרפיה של נושא איבר יעקובסון

¢ארבל, אברהם. (2000). דרך הנחש. אוחזר מתוך כתובת האינטרנט http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138

¢ויקיפדיה– https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F

¢אמתי,פ. בוסקילה,ע. (2001). מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל. הוצאת כתר.

¢וגנר,שלמה. (2007). מערכת הריח. גלילאו, 050, 54. אוחזר מתוך כתובת אינטרנט http://neuro-etho.haifa.ac.il/nsi/Olfaction%20Galileo106.pdf

¢קשתן, י’. ברהם, א’. (1998). חלונות אל גף האדם: על האדם ובריאותו. הוצאת מט”ח.

הבדלי שיניים בין מינים

בעלי חיים צמחוניים נבדלים מבעלי חיים טורפים בתכונות רבות, גופניות והתנהגותיות.
חלק מהיצורים החיים ניזונים מבעלי חיים אחרים, חלקם ניזונים מצמחים וחלקם אוכלים גם צמחים וגם בעלי חיים.

.ובעקבות כך נבדלים הם במבנה הלסת, בסוגי השיניים וגודלן.

:מבנה הלסתות ומבנה השיניים החותכות והלועסות של בעלי חיים שונים היא דוגמא לאחד העקרונות החשובים בעולם החי

התאמה של איברי הגוף לתפקידיה.

:הקשר בין מבנה הגולגולת לתזונת בעל החיים

הגולגולת היא חלק של השלד הפנימי של בעלי החוליות-

בגולגולת מספר חלקים: קופסת המוח, ארובות העיניים וחלקי הלסת השונים עם השיניים בתוכן-

מבנה הלסת – בהכללה, לסת ארוכה מאפיינת בעלי חיים צמחוניים. לסת קצרה, לעומת זאת, אופיינית לטורפים ומאפשרת הפעלת כוח רב בעת– הנשיכה וקטילת הטרף במהירות.

הלסתות והשיניים – קשורות בתפקיד אכילת המזון על ידי בעל החיים. השיניים משמשות לתפיסת טרף, הריגתו וחיתוכו, ולעיתים הן בעלות תפקיד הקשור לא רק בתזונת בעל החיים, אלא גם בהגנה או כסמן למעמד חברתי. השיניים עשויות מחומר קשיח (אמייל ודנטין), זאת כדי למנוע שחיקתן.

שיניים אצל יונקים:

שיניים הגיעו לשיא התפתחותן אצל היונקים, והן מורכבות ויעילות מאשר אצל שאר בעלי החוליות. שיני היונקים הן הטרודנטיות, בעוד שאצל שאר בעלי החיים השיניים הן הומודנטיות.

ליונקים שתי מערכות שיניים –

 הראשונה מתפתחת לאחר הלידה (בפרקי זמן משתנים ממין אחד למשנהו), זו מערכת שיני החלב.

המערכת השנייה מתפתחת לאחר נשירת שיני החלב, ואלו השיניים הנשארות כל חיי הבוגר.

בשאר מחלקות בעלי החוליות (דגים, דו-חיים וזוחלים, לעופות אין שיניים) ישנה צמיחה חוזרת של שיניים במשך כל החיים.

סוגי שיניים של יונקים:

• חותכות – משמשות לחיתוך המזון.

• ניבים – שיניים חדות מאד המשמשות לקטילת הטרף ולנשיכתו. ניבים חסרים במכרסמים ואצל רוב בעלי החיים הצמחוניים (או שהם מאד לא מפותחים).

• קדם טוחנות – דומות בצורתן ובתפקידן לשיניים הטוחנות בבעלי חיים צמחוניים ואוכלי כל, אבל אצל טורפים הן קטנות ומחודדות יותר, ומשמשות לחיתוך הבשר.

• טוחנות – צורתן משתנה בהתאם לתזונתו של בעל החיים. השיניים הטוחנות גדולות ומפותחות מאד אצל בעלי חיים צמחוניים, ומשמשות

  אותם לטחינת המזון. אצל טורפים, לעומת זאת, השיניים הטוחנות מחודדות ומשמשות לחיתוך הבשר – או שרובן חסרות.

צמחוניים

העשבים שהצמחוניים אוכלים, מזינים פחות ממזון שמקורו בבעלי-חיים, כי הצמחים הנאכלים הם בעלי תכולה נמוכה של חלבונים, שומנים ופחמימות. בהתאם לכך, לצמחוניים לסתות מוארכות, אשר מגדילות את נפח הפה ומאפשרות להם ללעוס בבת אחת כמות גדולה של מזון (עשב). גם לשיניים

שלהם יש מבנה מיוחד: הוא מאפשר לנגוס וללעוס עלים נוקשים של צמחים, ולשחרר מהם את החומרים המזינים (המעטים) המצויים בהם. בקדמת  הלסת של הצמחוניים שיניים חותכות המתאימות לתלישה של עלי צמחים בקלות ולשיניים הטוחנות שלהם יש מבנה של רכסים נוקשים, המתאים ללעיסה ולריסוק של עלים קשים במיוחד.

טורפים

הבשר שהטורפים אוכלים, מזין יותר ממזון שמקורו מן הצומח. לכן אין להם צורך בלסת גדולה כמו של הצמחונים. בהתאם לכך, הלסתות של הטורפים קצרות יותר, ושיניהם מאפשרות לגזור חתיכות מבשר הטרף ולכרסם אפילו את שרידי הבשר שנשארים צמודים לעצמות הטרף.

בחזית הלסת של הטורפים, בין הניבים הענקיים – יש שיניים חותכות קטנטנות, המתאימות לגירוד של כל שרידי הבשר מעל העצמות.

השיניים האחוריות, המלתעות, מתאימות לגזירה של חתיכות מבשר הטרף, ואפילו לפיצוח של עצמות קשיחות.

אוכלי כל

ניזונים ממזון מגוון – גם בעלי-חיים וגם צמחים. בהתאם לכך, מבנה השיניים שלהם מתאים גם לחיתוך וגם ללעיסה של מבחר מזונות.

בקדמת הלסת של אוכלי כל, בין הניבים הגדולים, יש שיניים חותכות, המתאימות לאכילה של מזון צמחי: פירות, שורשים ופקעות של צמחים

השיניים שלהם אינן מחודדות (כמו אצל הטורפים), ואינן בעלות רכסים (כמו אצל הצמחונים), אלא שטוחות יותר ומתאימות ללעיסה של מגוון מזונות .גדול

אנו, בני האדם, אוכלי-כול, ואכן, השיניים שלנו – החותכות והטוחנות – .מותאמות למזון מגוון

לסיכום

ראינו אצל המינים השונים שלהתאמה בין מבנה הגוף לתפקוד ישנה חשיבות רבה שכן מסייעת לאותם יצורים חיים להתקיים.

כמו כן, ניתן ללמוד דרכם על ההיסטוריה האבולוציונית ההתפתחותית שלהם.