משפחתי המרובעת

פרק א

על עצמי

שלום, שמי הוא מלבניק, ואני מלבן יפה ומצחיק. אתם בטח לא יודעים, אבל קיבלתי את שמי בגלל שאני מלבן אבל אל תגלו לאף אחד זה סוד. אני גדלתי בריבועניה הקרובה למשולש-לנד השוכנת ביבשת צורותיקנה. רוב ילדותי חייתי בבית עם אימי, ריבועית ואבי, מעיוניק. אני אהבתי מאוד לשחק עם משולשית, חברה טובה שלי שהיגרה ממשולש-לנד לכאן עם הוריה המשולשים. אהבנו לשחק מחבואים למרות שהיא תמיד ניצחה כי אני מלבן ואני רחב אז היה קל למצוא אותי בין העצים. כאשר הם היו צריכים לחזור למשולש-לנד התבאסתי נורא, אך הכרתי חברים חדשים שהם גם מרובעים, אבל .הם בחיים לא יהיו כיפיים כמו משולשית

פרק ב

משפחתי

אבי, מעויניק, הוא מעוין גבוה ויציב בגלל שכול צלעותיו שוות אז המון אנשים רוצים להיות כמוהו אבל אין מה לעשות, אפשר להיות מעוין רק מלידה. למרות שאבי המעוין הוא כמעט מושלם, הוא עדיין לא מושלם כמו אחי הריבוע. הריבוע הוא מושלם. אבי לימד אותי הרבה על גוף המרובע שהייתי קטן, הוא לימד אותי על זוויות וצלעות ופאות ולימד אותי איך לחשב את צלעותיי וצלעות של אנשים אחרים. אבא שלי לימד אותי המון ולא הייתי הריבוע שאני היום אילולא הוא היה כאן.

  דיברתי גם על אחי המרובע. אין עליו הוא המרובע המושלם, כולם מכירים אותו. הוא מומחה במדעי המרובע, יכול לחשב שלוש זוויות בו זמנית ועוזר לילדים לגדל את צלעותיהם. אני הכי אוהב את אחי הגדול הוא עוזר לי בשיעורי הבית שלי והוא ממש חכם.

יש גם את דודי המשוגע, טרפזונוביץ. הוא טרפז והוא היה בכלא כבר מספר פעמים על מריבות בפאבים. אף אחד לא ממש אוהב טרפזים וכאשר הוא נולד הוריו לא נתנו לו אהבה שמגיעה לו וכול חייו הוא חי בודד ועצוב. אז זה השפיע עליו בתור טרפזון קטן ומצער אותי להגיד שהוא הפך למי שהוא היום. למרות שהוא מנסה להשתקם אז אני יתן לו את זה.

פרק ג

נוף ילדות

 אז כמו שסיפרתי קודם, גדלתי בארץ הנקראת ריבועניה, בעיר הנקראת רובע. זוהי עיר לא גדולה ואני מאוד אהבתי לגור שם. הבית ספר היה קרוב אליי. היה לי פארק שעשועים לשחק עם משולשית, אהבתי מאוד את המקום. היה לנו אפילו מיני לונה פארק שאמא שלי הייתה לוקחת אותי מדי פעם עם משולשית, זה היה כול כך כיף! ההורים שלי סיפרו לי שמשפחתי גרו פה כמעט מאה שנה, אבל לא בגלל יופיה או משהו כזה, פשוט סבא רבא רבא שלי אהב איך שהזווית של השמש פוגעת בחלון שלהם אז הם החליטו להשאיר שם את כול משפחתם גם כן. יש גם מערה מיסטורית בשולי העיר, שאני ומשולשית שמענו המון שמועות עליה. שמענו שאם אתה נכנס לשם זומבים מרובעים יתקיפו אותך או שאתה תתקע שם לתמיד. העזנו להיכנס אבל סתם מצאנו שם איזה קבצן וביקש מאיתנו שקל. מיותר להגיד שחזרנו הביתה מאוכזבים. אבל המקום שהיה לי הכי כיף ללכת אליו זה ללא ספק הגן שעשועים. אני ומשולשית בזבנו שם כול כך הרבה זמן שלא שמנו לב שמאוחר כבר. המתקן הכי כיף שם היה הנדנדה, כי משולשית בקושי ידעה איך להתנדנד ונפלה הפרצוף כול הזמן, זה היה מצחיק. אז בקיצור כן, אני אוהב את העיר שלי, אבל עוד מעט אני יהיה בן שמונה עשרה, אז אני רוצה לעבור לבאר שבע, איפה שהבסיס הצבאי שלי יהיה. אני הולך לתפקיד קרבי כי אני מעוניין להגן על המדינה שלי מפני המדינה המרושעת, מחומשיאדה.

פרק ד

אלבום תמונות.

כאן אפשר לראות את אבי המעויין כאשר הוא היה צעיר והיה זקוק לכסף. ביקשו ממנו להתנדב ולהיות דוגמה לבעיות מתמטיות, ומזה הוא עשה היום קריירה. זוהי הפעם הראשונה שלו כאשר הוא “דגמן” לבעייה, אפשר לראות את הזיעה שלו מקילומטרים.

זוכרים את דודי המשוגע טרפזונוביץ? אז כן הוא נכנס עוד הפעם לכלא בגלל ריב בבאר. אין הבן אדם, כלומר המרובע לא יודע מזה שקט ושלווה, הוא רק רוצה לריב מכות כול הזמן. אני לא רוצה להתקרב אליו אפילו הוא מפחיד אותי. הנה תמונה שלו מהביקור האחרון שלו בכלא

ולבסוף, אני יראה לכם את אחי הגדול. אתם יודעים, שהוא נולד, הוא היה בצבע כרמל! אבל רק לחודש, אנו לא יודעים למה הוא השתנה כך אבל חבל. הוא היה בצבע קרמל בוהק, היית פשוט נמס אם היית רואה אותו! הנה תמונה שלו שבועיים לאחר שהוא נולד, הוא היה כזה חמוד שהמגזין שילם להורים שלי כסף כדי שהוא יצטלם אצלם.