יש ימים שצבועים בכחול.. להם בעיקר אני חייבת את הכל..

הם ממלאים אותי בכיף גדול, כי האהבה עוטפת אותי בכל משעול..

חיבוקי ילדים במסדרונות ובכיתה, מכתבי אהבה ופתקי הערכה

חיוך גדול מהמנהלת, השומר והמורים..אין ספק שאלו ימים מדהימים

ויש את אלו.. האפורים: מלאים ניירת, הכנת מבחנים, בדיקתם והכנת מתנות לוועד מורים.. מערכי שיעור ישיבות פדגוגיות, ימי הורים, השתלמויות בחדר מורים.. 

עוד משימה במודל, מבחן, פורומים ושיעורים

אלו יכולים להיות ימים מתישים..

והנה אלה..

הירוקים, להם שייכת אנרגיה מוזרה מבפנים וקצת חוששים, כי יש איזה ביקור שאחראי על הכספים! אז הרבה מתרוצצים, את השולחנות והתאים מנקים, פורסים מפה יפה..

ולא שוכחים לקחת נשימה ארוכה… 

 הנה הגיעו גם אלו הלבנים,

אליהם חולצה לבנה מגהצים

יש טקס ונאומים מעניינים וחשובים ..

בעיניי הם הימים הכי מלכדים!

אלו עבורי הם ימים מלכדים.

ישנם ימים חומים, בהם לא עושים הרבה ומתבטלים..

חופשות ארוכות של שעות וימים.. ממלאים מצברים עם המשפחה והילדים..

את המחשב בבית לא פותחים, את המיילים מהטלפון ממיינים

ובעיקר אלו ימים של מנוחה שעוזרים..

ישנם ימים סגולים,

אלו לבילויים שייכים:

ערבי צוות, גיבוש וטיולים שנתיים-

להם אני מחכה בלי היסוסים..

ונותרו.. הימים הצבעוניים..

כאלו בהם כל הצבעים מתערבבים..

הורים מתקשרים, ילדים בקבוצות עובדים, המנהלת בודקת תורניות והקפה לא הכי טעים..

אבל אלו הימים הכי מאושרים- כי הם אלו שבונים ומעצבים, קצת קשה ולפעמים קצת קל..

והם גורמים לביטחון בלב בפנים עמוק מדיי. . .