משימה בפלחים

קשה לי לכתוב על עצמי בעיקר על התכונות החיוביות שלי. על החסרונות קל יותר לכתוב מכוון שהחסרונות מפריעים.

אני בטוחה שאם אשאל את האנשים סביבי מהן התכונות החיוביות שלי והתכונות החיוביות יהיה להם קל יותר אך לי זה קשה, אך אנסה בכל זאת. אני נערה  אכפתית כלפי הסביבה ומלאת חמלה לבני אדם ולבעלי החיים. אני חדורת מטרה לכל דבר שאי רוצה להשיג אין ספק שאשיג אותו. משקיעה בלימודים ומאוד מאורגנת ( לגבי הסעיף הזה אולי אמא שלי תחלוק עלי בעניין החדר).

בגלל שאני חדורת מטרה אני נתפשת לפעמים כחופרת, אני כל כך רוצה להשיג את המטרות שלי שאני לא מרפה עד שאני משיגה אותן. אני רגישה, רגישות נתפשת כתכונה חיובית אך לפעמים אני רגישה מדי וזה כבר יכול להיחשב כתכונה שלילית.

אני מלאה חלומות לעתיד אני רוצה להצליח ולהיות עצמאית, אני רוצה להיות אשת הייטק ולפעמים מורה. בכל יום אני רואה את העתיד שלי קצת אחרת.

אני רוצה ללמוד לצייר, לשיר ולנגן בגיטרה. אני מאמינה שעם הנחישות שלי אצליח ל עשות את כל זה.

אני לא מאמינה שזה קרה לי !
כמה למדתי, כמה התאמצתי! וקיבלתי ציון גרוע במבחן. לא יודעת מה לעשות עם זה.
כמה קיבלתי? קיבלתי 90. אל תצחקו, עבורי 90 זה נכשל. ציון גרוע. אני תמיד רוצה רק ציון 100 ומסתפקת ב97 ומעלה. פחות מזה, זה נכשל.
ההורים שלי, האחים שלי וגם החברות תמיד אומרים לי שאי אפשר תמיד לקבל 100 ולפעמים מקבלים ציון נמוך יותר וזה בסדר וגם 80 או 70 זה בסדר. אך לא עבורי. כל ציון נמוך מ97 זה שבר עבורי.
אני יודעת שעבור רוב התלמידים ציון 90 זה ציון מספק, אך לא עבורי!!!
עבורי זה לא מספיק!!!
כמה שאני עובדת על זה, להסתפק בציון 90 אני לא מצליחה, זה לא עובד!
הרצון להיות מושלמת בכל המקצועות גובה ממני כוחות רבים.
ניסיתי לשוחח על כך עם אמא, ניסיתי לקבל את העובדה שקיבלתי ציון נמוך יותר. אך אני לא מצליחה.

הגיבורה שלי זאת אמא שלי. היא לא ממש מרשה לי לעלות תמונה שלה אבל אני מעריצה אותה כי היא אדיבה ונחמדה וכיף להיות איתה

מרגיש לי שהיא מודל לחיקוי וכשאני אגדל ואהיה אמא אני רוצה להיות אמא טובה כמוהה