מדרג הצרכים של מאסלו

מדרג הצרכים של מאסלו

הגדרה

יש מניעים שאי אפשר לספק אותם כל עוד לא סופקו מניעים אחרים, בסיסיים יותר . המניעים מסודרים במדרג מעין סולם היררכי. מדרג הצרכים של מאסלו בעצם מתואר בפירמידה מפני שצריך קודם כל לממש את השלב (הצורך) בתחתית הפירמידה- שתופס הכי הרבה שטח מה שאומר שהוא הכי חשוב להישרדות האדם, ורק לאחר שאדם יסיים צורך, רק אז הוא יוכל לעבור לצורך הבא.

הצרכים הם (לפי הסדר מלמעלה למטה): צרכים פיזיולוגים, צרכים של ביטחון (שיגרה), אהבה ושייכות, הערכה ולבסוף צורך במימוש עצמי.

תיאוריית מדרג הצרכים של מאסלו- הרחבה

תיאוריית הצרכים של מאסלו היא תיאוריית תוכן – התיאוריה יוצאת מנקודת הנחה שצרכי

האדם הם הבסיס למוטיבציה שלנו, ומנסה לזהות מהם הצרכים שלנו, מהו התוכן. התיאוריה

מתמקדת ב”מה הם הצרכים?” ועוסקת במניעים של אדם בחייו.

הפסיכולוג והתיאורטיקן אברהם מאסלו, ממובילי זרם הפסיכולוגיה ההומניסטית, התנגד לאחת

מהקביעות הבסיסיות של התיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית, לפיה המניעים הקובעים את

התנהגותו של האדם הם יצרים של מין ואלימות בלבד. כנגד, הוא טען שמניעי האדם הם רבים

ומגוונים, והוא חילק אותם לשתי קטגוריות עיקריות: מניעי חסך ומניעי גדילה.

מניעי החסך הם צרכים שבלעדיהם לא יוכל האדם להתקיים מבחינה פיזית ופסיכולוגית. המטרה של האדם היא

להגיע באמצעותם לאיזון דרך הפחתה של מתח לא נעים. למשל, אדם רעב ישאף למלא את החסך

הפיזיולוגי של הרעב באמצעות מזון, ואדם שחי באזור מלחמה ישאף למלא את תחושת חוסר

הביטחון באמצעות כניסה למקלט. לעומתם, מניעי הגדילה הם אלו אשר מספקים לאדם את

התוכן שבאמצעותו יוכל לחיות חיים מלאים ומספקים. בניגוד למניעי החסך, מילוי שלהם לא

מביא לצמצום בהתנהגות, אלא להגברתה. למשל, אדם אשר נהנה מציור ימשיך לצייר עוד ועוד,

וישאף לגדול ולהתפתח בתחום

הצרכים במדרג- פירוט

צרכים פיזיולוגיים: צרכים אלו כוללים צורך במזון ושתייה, צורך בחמצן ובסיפוק הדרישות הבסיסיות של הגוף כמו שמירה על טמפרטורה, איזון של מלחים וסוכרים שינה, תנועה ומנוחה, היפטרות מפסולת, הימנעות מכאב וסיפוק יצר המין. כל הצרכים פרט לאחרון הינם חיוניים, ומבלי למלא אותם האדם לא יוכל להתקיים ברמה הפיזית הבסיסית ביותר. על מנת לעבור לרמה הבאה, הצרכים הללו צריכים להיות מסופקים במידה רבה.

 צרכי ביטחון: כאשר אדם פחות עסוק בצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים, הוא מפנה את תשומת ליבו לעבר הצורך להישמר מסכנות וליצור לעצמו סביבה בטוחה, ויציבה באופן יחסי. למשל, בעולם המודרני יכולים צרכי הביטחון לבוא לידי ביטוי בהשגת קביעות בעבודה, מגורים בשכונה טובה, קניית ביטוח חיים וכו’. גם במקרה זה, כאשר צרכי הביטחון חזקים מדי ולא באים על סיפוקם, המעבר לשלבים הבאים מתעכב, האדם מוותר על הצרכים הגבוהים ופחות עסוק בצמיחה אישית. לעומת זאת, כאשר הצרכים הפיזיולוגיים הם חזקים מדי, הם יכולים לבוא על חשבון צרכי הביטחון, למשל, אדם רעב שנמצא בשדה קרב עשוי לחשוף את עצמו לסכנות כדי להשיג מזון

 צרכי שייכות ואהבה: אחרי שמולאו הצרכים הפיזיולוגיים וצרכי הביטחון במידה מספקת, יתרכז האדם בבנייה של קשרים חברתיים וחיזוקם, חיבור לקהילה שהוא יכול להרגיש שייך אליה וכן חיפוש אחר בן או בת זוג והקמת משפחה. כאשר הצרכים האלה לא ממולאים במידה מספקת, נחשפים בני האדם למצבים של בדידות, הסתגרות וחרדה חברתית



צרכי הערכה: אלו הם הצרכים של בני האדם לקבל הערכה והכרה מסביבתם ולחוש כי הם ראויים ובעלי ערך. ברמה הנמוכה יותר של הקטגוריה הזו נמצא הצורך לקבל כבוד מאחרים: תשומת לב, מוניטין מקצועי, סטטוס חברתי וכו’. ברמה הגבוהה יותר נמצאות התחושות הפנימיות של מסוגלות והצלחה: ביטחון עצמי, אמונה ביכולת, מומחיות ועצמאות.

צורכי הגשמה עצמית: זוהי הרמה הגבוהה ביותר, שאליה מגיעים רק אנשים שהצליחו למלא כראוי את הצרכים מארבע הרמות הנמוכות יותר. הצרכים הללו לא פועלים על פי עקרון השמירה על האיזון של הרמות הקודמות, אלא כרצון  עקבי ומתמשך לגילוי הפוטנציאל שגלום בכל אחד מאיתנו, להיות כל מה שאנחנו יכולים להיות. מאסלו חילק צרכים אלו ל 3 קטגוריות עיקריות:

 צרכים קוגניטיביים: הצורך להכיר, לדעת, להעמיק וללמוד.

 צרכים אסתטיים: לאהוב את היופי החיצוני שלך, את מה שהטבע נתן.

. הצורך במימוש העצמי: הצורך להגשים את היכולות שלי, להיות יותר ויותר ממי שאני באמת