תיאוריית מדרג הצרכים של מאסלו

אברהם מאסלו מייצג גישה בפסיכולוגיה המכונה פסיכולגיה ההומניסטית.גישה זו מדגישה את הפוטנציאל שבאדם ואת תפיסתו.הפסיכולוגיה   ההומוניסטית עוסקת בחוויה הסובייקטיבית של האדם ודרכי אנוש ופחות במחקרים אקדמיים.גישה זו מכונה “הכוח השלישי בפסיכולוגיה”.הפסיכולוגיה ההומוניסטית דחתה הן את הגישה ההתנהגותית והן את הגישה הפסיכואנליטית.

נגד הגישה ההתנהגותית טען מאסלו שאין ללמוד מההתנהגויות בעלי החיים על התנהגויות אנושיות משום שבדרך זו מחמיצים את המורכבות של האדם.כמו כן טען שאין לקבל את הקביעה ההתנהגותית שאדם פסיבי וחסר ישע ומועצב רק בידי כוחות חיצוניים.נגד הגישה הפסיכואנליטית טען מאסלו שאין ללמוד על האדם הבריא מתוך חקר האדם החולה ושאין לקבל את הסבירה שהתנהגויות מוסריות נוגדות את טבעו של האדם.כמו כן טען שאין לקבל את טענת פרויד בדבר הדטרמינזם שכן לאדם יש חופש בחירה לגביי התנהגותו.מאסלו הציע את תאוריית מדרג הצרכים,הוא סבר שיש מניעים שאי אפשר לספקם כל עוד לא סופקו מניעים אחרים,בסייסים יותר.לכן הוא סידר את המניעים במדרג,מעין סולם שכל שלב בו מציין מניע מסוג אחר.אי אפשר לעלות שלב כל עוד לא סופק מניע נמוך יותר.מאסלו גם קבע כי סיפוק צורך מסוים אינו גורם לאדם לחוש שביעות רצון למשך זמן רב.     כשמסופק צורך אחד מופיע צורך נוסף וכשזה מסופק שוב מופיע צורך אחר וכך הלאה.נשאיפה לספק לצרכים היא מאפיין של היצור האנושי לאורך כל חייו.

המניעים השונים המופיעים במדרג הצרכים:

מניע ראשון-צרכים פיזיולוגיים:אלו הם הצרכים בסיסיים שאדם זקוק להם כדי להתקיים.כל אדם זקוק למזון,מים,חמצן ושמירה על טמפרטורה נוחה. כאשר אחד מהצרכים האלה אינו מסופק לדוגמה במצה קיצוני של רעב האדם עלול לחלות או אפילו למות.

מניע שני-צורכי ביטחון:אלו הם הצרכים שיש לאדם להיות רחוק מסכנה ולהרגיש מוגן ובטוח.הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית. לדוגמה:קורת גג,ביטחון אישי,הגנה מפני איתני הטבע והימנעות מהליכה באזורים מסוכנים מספקים את הצורך בביטחון פיזי. דרך ידועה להשגת ביטחון נפשי היא השיגרה,שבגבולותיה הברים המתרחשים צפויים מראש.ילד איננו מודאג וחש הרגשה של ביטחון כאשר ידוע לו בדיוק מתי ייגמר השיעור. חוסר הביטחון יישתלט עליו אם ידע שהמורה הוא זה שמחליט מתי ייגמר השיעור.צורכי הביטחון כמו הצרכים הפיזיולוגיים באים על סיפוקם אצל רוב בני אדם במרבית הזמן.מלחמות,מחלות או אסונות טבע הם מצבים שבהם אנו חשים את השפעתם של צורכי הביטחון על התנהגותנו.

מניע שלישי-צורכי השתייכות ואהבה:האדם שואף להשתייך לקבוצה אנושית כלשהי שבה הוא מקובל ואהוב.המשפחה היא המסגרת החברתית המשמעותית ביותר שבתוכה מתממש צורך זה,אך צורך זה חורג גם למסגרות אחרות.

מניע רביעי-צורכי הערכה:בקבוצה זו של צרכים נכללים צורך ההישג,צורך להתמודד עם אתגרים,צורך בכוח,בהערכה,ביוקרה,במעמד וכו’ .כל אדם רוצה לחוש שאחרים מעריכים אותו והוא מעריך תעצמו. כאשר האדם מגיע להישגים נעים ביחס ליכולתו או למעמד מכובד,החברה מעריכה אותו וכן הוא מעריך את עצמו.כאשר צורכי הערכה אינם באים על סיפוקם האדם מרגיש נחיתות וחוסר ישע.

מניע חמישי-צורך במימוש עצמי:זהו השלב העליון במדרג.משמעו של המימוש העצמי הוא ניצול מלוא הפוטניצאל שיש באדם כלומר מימוש הכוחות הגנוזים בו.מאסלו בדק אנשים שמימשו את עצמם ומצא איפיוניים משותפים לחלק גדול מהם.האדם הממש את עצמו מאופיין בקבלה עצמית,במודעות עצמית,בספונטניות ופתיחות לחידושים ואתגרים.הוא דואג לזולת,אינו מושפע מהשקפות אחרים וממקד את האנרגיה שלו במשימה מסוימת שאליה מתייחס כאל פרויקט חייו.רוב האנשים הממשים את עצמם נהנים מיחסי גומלין מועטים אך עמוקיםולא מיחסי גומלין רבים ורדודים.הם בעלי חוש הומור אך מעדיפים לצחוק על עצמם,הם מקבלים את עצמם ואת האחרים מבלי לנסות לשנותם.הם יצירתיים ומקוריים אך אינם מושלמים ולכן סובלים מחרדה ורגשות אשם.הם תופסים בעיות כאתגרים שעימם יש להתמודד וכמצבים שאותם יש לפתור ולא כסיבה לתלונות או כתירוצים.נוסף על כל אלה הם מאופיינים בנון-קונפרמיות,כלומר אינם נוטים ללכת בדרך שקבעה החברה.

*רק כאשר מסופקים כל צרכיו הנמוכים יותר בסולם של האדם הוא יכול לשנות למימוש עצמו.אם זאת יש לציין כי מימוש הצרכים הנמוכים יותר בסולם אינו בהכרח מביא למימוש הצורך בהגשמה עצמית.

*הצרכים הפיזיולגיים,צורכי הביטחון וצורכי השתייכות ואהבהשייכים לקטגוריית צורכי החסר,לעומת זאת צורכי הערה והצורך במימוש עצמי הם צורכי הגדילה ולעולם אינם מסופקים לגמריי.(תמיד נשאף להערכה גדולה יותר ולמימוש עצמי.

*מאסלו טען שמרבית בני האדם מספקים את צורכי החסר,אולם רק מעטים מספקים את צורכי הגדילה.כמו כן מאסלו שם לב שלאנשים שונים יש צרכים חשובים יותר וצרכים חשובים פחות.לדוגמה:יש כאלה שזקוקים ליותר אהבהואחרים לעומתם זקוקים ליותר ביטחון.

רפלקציה של אריאל : היה לי מאוד חוויתי לעשות את הספר שלנו עבדנו בשיתוף פעולה אני יותר עבדתי על לקרוא ולסכם על התיאוריה.

החלק שהרגשתי קושי בו זה החלק של לבחור תמונות כי ראיתי שאין הרבה תמונות שמציגות את התיאוריה,רק תמונה אחת של הפרמידה .למדתי קצת .יותר על התיאוריה של מאסלו וכוונותיו כי יותר קל לי להבין דרך עבודות מאשר סתם לקרוא,כי בעבודות אני באמת חוקרת וצריכה ניסוח משלי

אני מאוד מרוצה ממה שיצא לנו והפעילות הזו של יצירת ספר מאוד נחמדה .

רפלקציה של מאיה:היה לי מאוד מעניין לעשות עבודה זו.זאת הייתה הפעם הראשונה שהתנסנו בליצור ספר כזה והיה מאוד חוויתי ומהנה.הרחבתי את הידע שלי בנושא מדרג הצרכים,עבודה זו הוסיפה על הנאמר בכיתה ותרמה לי נורא.אני עבדתי יותר עם המחשב,הקלדתי ועיצבתי את העבודה.היה לנו קושי אם התמונות בעבודה,אך אני מרוצה מהתוצר הסופי ומקווה שייצא לי ליצור עוד ספרים כאלו בעתיד כי זה היה נורא מעניין להתנסות במשהו חדש שלא הכרתי.