מניע הרעב

מהו מניע הרעב?

מניע הרעב הוא המניע הפיזיולוגי הנחקר ביותר,עדיין לא יודעים עליו די,בייחוד אצל בני אדם.

ידוע שלגורמי תרבות יש השפעה על התנהגות האכילה של בני האדם.

למשל,מספר הארוחות שהדם אוכל במהלך היום שונה מתרבות לתרבות.

מכאן ,שהרגלי האכילה נקבעים ע”י התרבות ומספר הארוחות שאדם אוכל במהלך היום אינו

קשור ישירות רק לצורך פיזיולוגי.

הסברים פיזיולוגים לאכילה:

בעבר העלו החוקרים השערות שונות בדבר המנגנונים האחראים לאכילה והפסקתה.

.וולטר קנון ,למשל,שיער שהתכווציות הקיבה הריקה הם הסימן לרעב.

לטענתו,מילוי הקיבה במזון מפסיק את ההתכווציות ואז מפסיקים לאכול.

כיום ידוע שהסבר זה אינו מספק.

מחקרים מגלים שאנשים שקיבתם הוצאה בניתוח עדיין חווים תחושת רעב.

פרט לכך,החדרת סוכר לדם מפסיקה את התכווציות הקיבה ,אך לא את תחושת הרעב.

כיום משערים שלתחושות שונות מהקיבה יש אומנם חלק בחווית הרעב,אך הם מהוות רק חלק קטן מההסבר הפזיולוגי.

ההסבר המקובל כיום,המוח מעבד את הדרישה לאנרגיה ושולח אותות למערכות גופניות שונות שגורמות לנו להתחיל לאכול ולהפסיק לאכול.

המרכז המוחי המרכזי האחראי להתנהגות האכילה הוא ההיפותלמוס .

בלוטת ההיפולתמוס ממוקמת מעל גזע המוח ואחראית לפעולתם של איברים פנימיים ותפקודים גופניים ושומרת על מצב מאוזן.

מרכז הרעב ומרכז השובע-מהם?

קיימים שני מרכזים שונים בהיפותלמוס שאחראים לאכילה מרכז הרעב ומרכז השובע :

מרכז הרעב-ממוקם בצד השמאלי,אחראי לאכילה .

כשאזור זה מגורה על ידי זרם חשמלי ,מתחילים בעלי החיים ואפילו השבעים שבהם,לאכול.

כשאזור הרוס בעל החיים אינו מתעניין באוכל  גם לאחר שהורעב מאוד.

מרכז הרעב בהיפותלמוס מקבל מידע רב מהגוף,והמידע הזה מגרה אותו ומעורר תחושת רעב המובילה לאכילה .

המידע מהגוף כולל בין היתר:

א.ירידה ברמת הסוכר

ב.עלייה ברמת החומצות השומניות בדם.

ג.תחושות מהקיבה

ד.ירידה ברמת השומן בתאי השומן

מרכז השובע-כיצד אנו מפסיקים לאכול?

הפסקת האכילה קשורה לגירויו של מרכז רחא בהיפותלמוס כשאזור זה מגורה אצל בעלי חיים הם מפסיקים לאכול,מרכז השובע מגיב על סמך מידע שהוא מקבל במערכות שונות:פיזיולגיות ופסיכולוגיות.

תחושת “הבטן המלאה” היא  רמות גבוהות של סוכר בדם רמות נמוכות של חומצות שומניות ועלייה ברמת השומן בתאי השומן בגוף.