ה.ל.ה בעידן גלובלי ודיגיטלי

תובנות מעמיקות:

1. מדידת הלמידה היא תהליך רב-ממדי:

אי אפשר להסתפק במדידה חד-ממדית, כמו-ציונים במבחנים בשביל להעריך את הלמידה באופן משמעותי, צריך לשלב מגוון כלי הערכה כמו: עבודות צוות,התנהגות בכיתה, פרויקטים וכו’ בשביל לקבל תמונה רחבה של התקדמות התלמיד..

2. הערכה צריכה להיות תהליך מתמשך ולא חד-פעמי:

הערכה יעילה אינה מתרחשת רק בסוף קורס או בתום סיום הנושא. חשוב לבצע הערכה מתמשכת לאורך כל תהליך הלמידה, על מנת לעקוב אחר התקדמות התלמידים, לזהות קשיים ולספק להם משוב בזמן אמת.

3. הערכה צריכה להיות משמשת לשיפור הלמידה ולא רק לבקרה:

מטרת ההערכה אינה רק לבחון את התלמידים, אלא גם לסייע להם ללמוד בצורה טובה יותר. תוצאות ההערכה צריכות לשמש את המורה ואת התלמידים על מנת להתאים את תוכנית הלימודים, אסטרטגיות ההוראה וסוגי ההערכה בהתאם לצרכים האישיים של כל תלמיד

שלוש שאלות מהותיות בהקשר לתהליכי הערכה של מורים מתחילים:

1. כיצד ניתן לסייע למורים מתחילים לפתח מיומנויות הערכה יעילות?

אילו תוכניות הכשרה ותמיכה זמינות למורים מתחילים בתחום זה? כיצד ניתן לעודד שיתוף פעולה ולמידה הדדית בין מורים מתחילים בנוגע לתהליכי הערכה?

2. כיצד ניתן ליצור תרבות בית ספרית התומכת בהערכה פורמטיבית ומתמשכת?

אילו שינויים נדרשים במבנה בית הספר, בתוכניות הלימודים ובמדיניות ההערכה על מנת לאפשר למורים להתמקד בהערכה פורמטיבית? כיצד ניתן לעודד שיתוף פעולה בין מורים, הורים ותלמידים בנוגע לתהליכי הערכה?

3. כיצד ניתן להשתמש בנתוני הערכה על מנת לשפר את איכות ההוראה והלמידה ברמה מערכתית?

אילו מערכות נתונים זמינות למורים ולמנהלים על מנת לעקוב אחר התקדמות התלמידים ולקבל החלטות מושכלות בנוגע לתוכניות הלימודים ואסטרטגיות ההוראה? כיצד ניתן להבטיח שימוש אתי ואחראי בנתונים אלו?