Hire me

התעוררתי בצהריים,לאחר עוד לילה ארוך של הגשת אוכל ושתייה לזרים.

חשבתי לעצמי, די! מספיק!

…i am too old for this shit

איך נתתי לעצמי שוב לעבוד בעבודה כל כך גרועה?

אני חייב למצוא עבודה אמיתית.

כולם לחצו “איך יהיה לך כסף לשכר דירה בזמן שתחפש עבודה?”

לא הייתה לי תשובה טובה אז פשוט שיקרתי, “אל תדאגו, יש לי חסכונות” ( ואני חושב לעצמי “לאיזה סטודנט יש חסכונות?”)

התחלתי לשלוח קורות חיים, דיברתי עם משפחה וחברים.

למעשה, כל בן אדם שפגשתי שאלתי אותו אם הוא יודע על עבודה בתחום.

אחרי אינסוף ראיונות,

חלקם טובים וחלקם מאוד רעים.

מצאתי את עצמי בשערי מפעל ביבנה,

יבנה!! אמרתי לעצמי, מה זאת העיר הזאת?

ירדתי בתחנת רכבת בעיר ישנונית ונכנסתי לשערי המפעל.

במהלך הראיון אני אומר לעצמי, “פי… הייתי מקבל אותך לעבודה”

לאחר ראיונות בהם הייתי מובך והרגשתי חסר ידע, בפעם הראשונה הכימיה הייתה ממש נכונה.

אמרתי לעצמי זה מה שאני רוצה לעשות!

לאחר שנה וחצי אני עובר לגור בעתלית, אני נאלץ לעזוב את העבודה שלי ולמצוא חדשה.

המעבר מרגש ומפחיד בו זמנית, למצוא עבודה שבה באמת מעריכים אותך ואפילו קידמו לאותך להחליף את המנהל שלך, זה באמת לא פשוט. אבל הצביטה בלב, מאתגר חדש וכיוונים חדשים שיכולים להיפתח היא שווה הכל.

אני מקווה שבראיונות הבאים אני אצליח להוציא את כל מה שיש בי, כדי שגם הצד השני יראה.

מה שבטוח, אני לא חוזר למלצרות!!