חרב ההקרבה 2

שנים חלפו מאז שרמי מצא את חרב ההקרבה ושינה את גורל כפרו. למרות שבני הכפר חיו בשגשוג ובאושר, רמי הרגיש שמשהו חסר. חלום מוזר החל לפקוד אותו בלילות: הוא ראה דמות אפופת צללים עם עיניים בוהקות, קוראת לו לבוא ליער שבו הכול התחיל.

בוקר אחד, אחרי עוד חלום כזה, החרב שבידו החלה לזהור באור עמום. זה היה סימן שהוא לא יכול להתעלם ממנו.

רמי צעד אל היער, והפעם לא היה לו ספק שהמשימה רחוקה מלהסתיים. הוא הגיע לדלת הברזל הישנה, אך במקום להיות נעולה, היא הייתה פתוחה לרווחה.

מעבר לדלת חיכה לו אדם זר, עטוי גלימה כהה. “ברוך הבא, נבחר החרב,” אמר האיש בקול עמוק. “העולם זקוק לך.”

רמי עמד דרוך: “מי אתה? ומה אתה רוצה ממני?”

“השגשוג של הכפר שלך היה רק ההתחלה,” ענה הזר. “חרב ההקרבה היא רק חלק מפאזל גדול יותר. יש כלי נוסף, חזק אפילו יותר, אך הוא בידיים הלא נכונות.”

רמי למד מהאיש על “מגן האמת” – חפץ עתיק המעניק את היכולת לחשוף כל שקר ולהגן על החלשים. אך המגן נגנב לפני מאות שנים בידי דמות ידועה לשמצה בשם “סייר הצללים”.

“הוא בנה ממלכה חשוכה מעבר לים, שם כל נתיניו חיים בפחד,” אמר האיש. “החרב שלך היא המפתח להשיב את המגן למקומו.”

רמי הבין שאין לו ברירה. הוא צייד את עצמו בציוד בסיסי, נפרד מהכפר והפליג בספינה לעבר הלא נודע.

בדרך לממלכת הצללים, הספינה נתקלה בים סוער. מתוך הערפל צצו דמויות משונות – פיראטים מכושפים שהושבעו לשרת את סייר הצללים.

“אתה רמי?” שאל מנהיגם, עם עין בוהקת בצבע אדום. “המלך שלי שלח אותנו לעצור אותך.”

רמי שלף את החרב, וקרב עז פרץ בין הצוות לפיראטים. בזכות האור שבקע מהחרב, רמי הצליח להדוף את התוקפים, אך הוא הבין שהמשימה הזו מסוכנת יותר משחשב.

כשהגיע ליבשת, גילה ממלכה שונה מכל מה שראה: בניינים חרבים, שדות חרוכים, ואנשים שהסתתרו מפני הצללים שהסתובבו ברחובות.

אישה זקנה ניגשה אליו בלחש: “אתה הוא נושא החרב? יש לנו תקווה סוף סוף.”

רמי הבטיח לה שיעשה הכול כדי לשחרר את ממלכתם מהאיום. היא הובילה אותו למערה סודית, שם גילה את מקום המגן. אך המגן היה כלוא מאחורי מחסום קסום, ורק חרב ההקרבה יכלה לשבור אותו.

בדיוק כששלף את החרב כדי לשחרר את המגן, הופיע סייר הצללים. “חשבת שתצליח?” אמר בקול צונן. הוא שלף חרב כהה, שנראתה כאילו עשויה מאפלה טהורה.

רמי התייצב לקרב. המאבק היה עז – חרב ההקרבה זיהרה באור בוהק, בעוד החרב של סייר הצללים בלעה את האור סביבה. כל מכה הדהדה כגל רעם ברחבי המערה.

ברגע של נחישות, רמי נזכר במילים שעל הדלת: “האור האמיתי יפגוש את ההקרבה.” הוא ידע מה עליו לעשות.

רמי נעמד מול סייר הצללים ואמר: “אם זה יגרום לאור לחזור לעולם, אני מוכן להקריב את כוחי ואת חיי.”

האור מהחרב התפרץ בבת אחת, שבר את מחסום הקסם ושיתק את סייר הצללים. המגן השתחרר ונשקף באור זהוב. אך רמי, שנשא את החרב, נפל על ברכיו. כוחו דעך, והוא ידע שזמנו קצוב.

תושבי הממלכה הגיעו בזה אחר זה למערה, מודים לו על הקרבתו. רמי, שהרגיש את כוחותיו עוזבים אותו, אמר להם: “המגן הוא שלכם. השתמשו בו בתבונה.”

האור מהמגן התפשט בכל הממלכה, מחזיר את החיים והשגשוג. רמי נסוג אל הצללים, אך בליבו היה שלם.

רמי מעולם לא שב לכפרו, אך שמו הפך לאגדה. תושבי הממלכה חקקו את שמו על קירות המגן, ולחמו לשמר את האור שהוא הביא לעולם.

יום אחד, ילד קטן בכפר המרוחק מצא חרב ישנה נטושה ביער. כשהרים אותה, היא זהרה באור ירקרק…