התותון שרצה להיות הכי אדום

פעם, בשדה ירוק ושטוף שמש, גר לו תותון קטן ומיוחד.

תותון היה רק תות קטן, אבל הייתה לו שאיפה גדולה: הוא רצה להיות התות הכי אדום בשדה.

“אמא,” שאל יום אחד, “מתי אני אהיה אדום כמו כולם?” אמא-תות חייכה.

“אתה תגדל ולאט לאט תהפוך אדום, מתוק שלי.

אבל זכור: זה לא הצבע שעושה אותך מיוחד, אלא הלב שלך.”

תותון הקשיב אך לא היה מוכן לחכות.

“אני אמצא דרך להיות הכי אדום עכשיו!” הכריז.

הוא יצא למסע בשדה וראה את מר עגבנייה.

מר עגבנייה טייל בנעימים בשמש וצבעו היה אדום בוהק.

“מר עגבנייה, איך הפכת להיות כל כך אדום?” שאל תותון.

מר עגבנייה חייך ואמר, “זה פשוט, אני נמצא הרבה בשמש.

אולי תנסה גם אתה.”

תותון התגלגל למקום הכי שטוף שמש בשדה.

אבל אחרי כמה שעות, הוא הרגיש יבש וקצת צמא.

“אמא! אני מתייבש!” קרא בבהלה.

אמא-תות רצה לעזור והשקתה אותו היטב.

“תותון שלי עקשן, כבר הסברתי לך, אתה תגדל ותהפוך אדום.

בבקשה סבלנות” אמרה אמא תות באהבה.

האם לדעתכם תותון ויתר?

לא ולא.

למחרת, הלך תותון לפגוש את אדון גזר אדום.

אדון גזר היה בצבע אדום ועליו היו ירוקים.

“אדון גזר, מה הסוד שלך לצבע האדום המדהים שלך?”

אדון גזר קרץ ואמר, “אני פשוט מתגלגל הרבה באדמה.

אולי תנסה גם אתה!”

תותון החל להתגלגל באדמה, מקפץ מצד לצד.

בהתחלה זה הרגיש לו נחמד, אך לאחר מספר דקות הרגיש עקצוצים

וזה הרגיש לו לא נעים.. הוא הסתכל עצמו והבין שהוא…  מלוכלך.

“אמא! אני לא אדום, אני חום!” צעק בבהלה.

אמא-תות שמעה את תותון והתגלגלה אליו מיד.

היא ניגבה אותו בעדינות ואמרה, “תותון שלי, אדום מגיע עם הזמן.

סבלנות מתוק.”

     תודה לילדי הגן

              אתם השראה עבורי