אי אפשר לדעת לאן דברים יובילו

הכל התחיל כשהבנתי שהגיע הזמן למצוא עבודה 🙂

זה היה בתחילת שנה ב’ של הלימודים וחיפשתי עבודה קלילה

אחרי מספר שיטוטים וחיפשים ניגשתי למסעדה איטלקית ליד ביתי

הראיון לא התחיל על רגיל ימין- “אה, את סטודנטית?”

זה המשיך בזה שהוא בעיקר דיבר, אני בעיקר הינהנתי וקבענו למחרת

במקום העבודה הזה, שלא חשבתי שאשאר הרבה זמן,

נשארתי שנה וחצי

ונהנתי מכל רגע

אז אי אפשר לדעת לאן דברים יובילו