הבריחה

שלום, אני גל.  אתם לא מאמינים איזה שבוע עבר עליי… רוצים לדעת? בואו ואספר לכם. לפני שנים רבות… בעצם, לפני חודשיים הלכתי לבית הספר עם חבריי לכיתה. החלטנו שנמאס לנו מבית הספר! כי כולם שם מרביצים ומקללים וזה נורא מציק לנו, אז החלטנו לברוח מבית הספר! אבל בדיוק כשרצינו לצאת מהשער, המורה למתמטיקה תפסה אותנו! היא לקחה אותנו לכיתה. היינו צריכים לעבור עוד שיעור סבל במתמטיקה. אחר כך בהפסקה אמרנו שאנחנו בורחים, לא משנה מה יקרה לנו! בסופו של דבר, הבנו שאנחנו לא יכולים לברוח בשעת בית הספר. אז קבענו אחר הצהרים בשעה  17:00. רומי, דן, אורי ואני בשדה הפרחים הנטוש. כולנו הבאנו תיקים מלאים באוכל ושתייה. התחלנו ללכת לכיוון דרום בשדה. כבר היה מאוד מאוחר, אז מצאנו לנו איזה פינה והקמנו מדורה. דן סיים את בקבוק השתייה שלו, אז שיחקנו בו אמת או חובה או סולם אהבה… דן סובב את הבקבוק שהצביע עליו ועל אורי. דן שאל את אורי:”אמת או חובה או סולם אהבה?” אורי ענה לו:” סולם אהבה”.

אז דן שאל אותו:” סולם אהבה עלייך להגיד את מי אתה יותר אוהב, רומי או גל ??? רומי!!! ענה אורי בצעקה חזקה. ואז אני אמרתי:” אני צריכה ללכת לשתות” אורי אמר:” כן, גם אני”. אורי ואני הלכנו לשתות מים, ואורי אמר לי שעוד מעט צריך ללכת לישון. קראנו לדן ולרומי לישון ונרדמנו תוך שנייה. לאחר מכן, אחרי כמה שעות, התעוררנו במקום משונה בתוך חדר מוזר בלי חלונות וחפצים! היינו כלואים בשרשראות! למזלנו, דן היה מעולה בפתיחת שרשראות. אז הוא שחרר את עצמו ואז אותי ואת רומי ולבסוף שחרר גם את אורי. ניסינו לצאת, אך לא הצלחנו, כי הדלתות היו נעולות. למזלי, הייתה לי סיכת ראש בתיק. אבל מסתבר שהדלת רק עושה רע! היא שולחת קרניי לייזר אדומות וחזקות! ואני בדיוק עמדתי על אחת! נפלתי על הרצפה. אורי הרים אותי והשכיב אותי על הצד. דן, היה הכי חזק בחבורה.

והצליח לשבור את הדלת. רומי אמרה לו:” וואו… יפה…” אורי סחב אותי מהפתח ומשם חזרנו למקום שלנו ליד המדורה. הייתי פצועה ברגל וירד לי דם. אז דן, אורי ורומי חבשו אותי. נשארנו שם שלושה ימים אמרנו שצריך לחזור. התחלנו ללכת, פתאום שמענו את איציק מהמכולת שואל:” איפה גל, רומי, דן ואורי?? אני רגיל שהם באים לשתות אצלי במכולת!” ברגע ששמענו את איציק, הבנו שאנחנו חייבים לחזור הביתה. המשכנו ללכת. הדרך הייתה ארוכה מאוד אבל לא ויתרנו על החזרה הביתה. בסופו של דבר, הגענו וראינו את בית הספר ואת כל הילדים. הם צעקו:” גל, דן, רומי ואורי חזרו אלינו! רני ואורי רצנו אליהם. דן ורומי נשארו מאחור… אורי לקח אותי הצידה, ואמר לי:” אני אוהב אותך“. ” גם אני אותך” אמרתי לו. והתנשקנו

עד הצלצול…

  וזה הסוף!