השועל והכרם

היה היה שועל אחד, שאהב מאוד לאכול הכול אהב לאכול, אך יותר מכול אהב ענבים טובים ועסיסיים. יום אחד הלך השועל בדרך והגיע אל כרם אחד. והיה הכרם ירוק ויפה, גפניו מלבלבות, ועליהן תלויים אשכולות ענבים עגלגלים ועסיסיים. החל השועל הולך מסביב לכרם, מחפש פתח שדרכו יוכל להיכנס פנימה. אך אבוי הכרם היה סגור ומסוגר, השער נעול, וגדר גבוה סביב סביב.

אך השועל אהב מאוד ענבים והרעב הציק לו. החל מחפש פתח בגדר, דרכו יוכל להכנס פנימה. חפש וחפש, עד שמצא פרצה קטנה בתחתית הגדר. אך הפרצה הייתה קטנה מאוד, והשועל שמן מאוד. איך יכנס? אי- אפשר…

מה עשה השועל? צם! לא אכל ולא שתה שלושה ימים ושלושה לילות, עד שרזה מאוד, והצליח לעבור בעד הפרצה הקטנה שבגדר נדחק, התמאץ, זחל- וסוף-סוף נכנס אל הכרם.

החל השועל לאכול מן הענבים הטובים שהיו לפניו. אכל ואכל ואכל, עד ששוב הייתה בטנו מלאה. ולאחר ששבע, קרוב אל הגדר ונסה לצאת מן הרצפה שנכנס דרכה. אך אויה-הרצפה קטנה, והשועל שמן, ואי-אפשר כלל לעבור דרכה..

מה עשה השועל? צם! לא אכל ולא שתה שלושה ימים ושלושה לילות, עד שרזה מאוד, ורק לאחר שרזה הצליח לעבור דרך הפרצה. נדחק, התמאץ, זחל- וסוף סוף יצא החוצה

עמד השועל ליד גדר הכרם, הביט בגפנים הרעננות, הביט באשכלות הענבים הטעימים ואמר: ” כרם כרם, מה טוב אתה! מה טעימים הענבים שבתוכך! כל מה שיש בך טוב ומשבח. אבל מה לי ולכל הטוב הזה? רעב נכנסתי אליך ורעב יצאתי מתוכך”