by ofir
Copyright © 2025
משימה
ראשונה
אופיר
1 השם :אופיר
שם משפחה: עובדיה
מקור שם המשפחה: לא ידוע
אופיר, זה שם של אבן יקרה וגם זה שם שיש בו אותיות א, י.
וגם זה שם יפה.
התחביבים שלי: לשחק כדורגל ללכת לחוג איגרוף להיות עם בן דה וללכת לישון.
הדברים מייחדים אותי: מוכשר חכם ומצחיק פיפי.
אמא
שם: סימה
שם משפחה: עובדיה
מקור השם: על דודה של אמא שנפטרה
משמעות השם: שמחה ובערמית אוצר או מטמון
אבא
שם: גיל
שם משפחה: עובדיה
מקור השם: נקרא על סבא שלו שהיה עירקי
משמעות השם: שמחה
סתיו
שם: סתיו
שם משפחה: עובדיה
מקור השם: נולדה בסתיו
משמעות השם: עונה בשנה
אוראל
שם: אוראל
שם משפחה: עובדיה
מקור השם: האור של האל
משמעות השם: האור של האל
אופיר
שם: אופיר
שם משפחה: עובדיה
מקור השם: מפרק מ”ה בתהילים
משמעות השם: אבן יקרה
תהל
שם: תהל
שם משפחה: עובדיה
מקור השם: בתוך התנ”ך
משמעות השם: מפיצה אור
איך אמא ואבא הכירו: הם הכירו באתר ישן בשם “קופידון” ואז יצאו לדייט ואמא אכלה לו פיצה עם סכין ומזלג, אכלו בפונדק בעין כרם וזה היה כמו בלאייד דייט כי אמא לא ידע איך אבא ניראה ואבא לא ידע איך אמא נראית.
מה שמייחד את המשפחה הוא:
אמא: הבשלנית של הבית והמנקה האולטימטיבית וגם אולטימטיבית במשרד החינוך ודואגת לילדים.
אבא: דואג לילדים שומר עלינו בלילה שאמא יוצאת עם חברות מכין הכריכים הכי טוב בעולם אחריי על האוכל לפני המיטה.
סתיו: הבת הבכורה של הבית ולא רואים אותה הרבה כי היא בצבא בתותחנים היא שרה מנגנת.
אוראל: היא כמו אחות גדולה מחליפה את סתיו שומרת עלינו שאמא ואבא יוצאים היא אופה מלא דברים כמו עוגיות ומכינה לחם וגחנון שאוראל האחות הקולית והכי מצחיקה והמועדפת עלי.
אופיר: חכם מאוד מנילפולטיבי חד גומה יודע להתרחק מצרות מתי שהוא רוצה יש לי רביעיה של 4 בנים לכל בן של אמא זה כמו אח בשבילי בן דה אבשוש ובן אז זה כמו שיש לי 4 אימהות.
תהל: תהל בוגרת מאוד למרות שבת 11 יש לה יכולת קבלה והכלה של אנשים ששונים ממנה.
ריאיון עם אמא
שאלה – מה את עושה במשרד החינוך?
תשובה – אני מנהלת פרויקטים בעולם המחשבים. אחראית על כל תכניות העבודה של המיחשוב, פותרת תקלות של מערכות ומסירה בעיות אם קיימות.
שאלה – את נהנית מהעבודה שלך?
תשובה – אני עובדת במשרד החינוך משנת 2010, זה לא היה כייוון העבודה. עבדתי במשך 10 שנים בניהול מוקדי שירות שהעשירו לי את הידע המון על מתן שירות נכון. היה לי שם מוקד קטן שנתן סיסמאות לתלמידים כדי לצפות בציוני הבגרות שלהם. כשהמוקד נסגר, משרד החינוך משך אותי אליו כמטמיעת מערכות מיחשוב במחוז ירושלים. אחרי 10 שנים, ניהלתי את צוות ההטמעה במחוזות ובמטה. זה אומר שהייתי אחראית על קבוצה של עובדים שנותנים הדרכות על תכנות שנבנו עבור משרד החינוך. עזבתי אחרי 12 שנים את משרד החינוך למשרד אחר שבו לא היה לי טוב. הייתי שם 10 חודשים שהיו לי מאוד קשים. התפטרתי כשאין לי עבודה אחרת. אבל 3 ימים לפני שסיימתי לעבוד במשרד האחר, חתמתי על חוזה חזרה למשרד החינוך בתפקיד אחר, בשכר אחר, במעמד אחר.
שאלה – איך התמודדת עם הבגרויות בתיכון?
תשובה – הייתי תלמידה שלא אוהבת ללמוד, אבל אוהבת מאוד את כל החברים. אז הייתי מבריזה הרבה מהשיעורים, אבל לפני כל מתכונת או בגרות, הייתי לוקחת אליי את כל החברים לחדר ולומדים ביחד לבגרות.
שאלה – אז יש לך תעודת בגרות?
תשובה – כשסיימתי את התיכשון, קיבלתי תעודת הצטיינות כי עזרתי המון לחברים שלי, אבל לא קיבלתי תעודת בגרות. היה לי פטור מספורט והייתי צריכה להכין עבודה. החלטתי שאני לא מכינה. הייתי יושבת בסיפרייה וקוראת ספרים בזמן שהיה שיעור של חינוך גופני, הייתי מתמכרת לספר ויכולה לשבט שעות בסיפרייה, הכי כיף היה להיות בסיפרייה בחורף. היה שם שטיח וחימום והייתי קוראת ומאבדת את תחושת הזמן. כשסיימתי תיכון, עשיתי דווקא ולא הכנתי עבודה בספורט. הייתי הראשונה שקיבלה אז תעודת הצטיינות בלי בגרות.
שאלה – אז מה עשית אחר כך? אני יודע שלמדת לתואר.
תשובה – הכרתי את אבא והוא עשה לי את העבודה בספורט, בזכותו קיבלתי תעודת בגרות ואפילו העליתי את הממוצע שלי. אחר כך הלכתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה פסיכולוגיה. זה היה ממש קשה לי עידן הוואטסאפ וזה הרגיש שאין למידה חברתית, אז עזבתי והלכתי ללמוד חינוך אנדרגוגי שזה אומר לימוד של מבוגרים.
שאלה – מה רצית להיות כשהיית קטנה?
תשובה – תמיד רציתי להיות זמרת, אני שרה בכל הזדמנות שיש לי ואפילו פיתחתי את אחיות שלך קולית. שתיהן היו בשיעורי פיתוח קול, אוראל הפסיקה וסתיו המשיכה כולל גיטרה שקנינו לה כשסיימה כיתה ו’. היא לימדה את עצמה דרך האינטרנט לנגן וכמו שאתה יודע, היא הזמרת בבית. לצערי היא הפסיקה פיתוח קול לטובת אימוני גוף לפני הצבא.
שאלה – מה עשית בצבא?
תשובה – הייתי בשח”מ זה אומר שירות חובה משטרתי. זה היה יחסית חדש ועשיתי שם מלא תפקידים, הקמתי את הטמ”ס (טלוויזיה מעגל סגור) בעיר העתיקה. היום אני חושבת שזה נקרא מבט 2000. הייתי מכירה את העיר העתיקה בעל פה. עשיתי תפקידי בילוש, תפקידי קשר, סיור ועוד המון דברים.
שאלה – מה היה לך שם הכי כיף?
תשובה – היינו צריכים לעבוד במשמרות גם בשבתות ובחגים. הייתי הכי אוהבת לנהוג וגם היה לי קשר מיוחד עם המפקדים והייתי מניפולטיבית כמוך. הייתי אומרת למפקד שלי כל שני וחמישי שהצוות לא מספיק מגובש ואז הוא היה מטיל עליי לארגן טיול. היינו לוקחים כמעט כל שבוע ניידת ונוסעים למקום אחר. היה
שאלה – מה מיוחד בקשר שלך עם אבא?
תשובה – אני ואבא משלימים אחד את השני ולא עושים שום דבר לבד. ההתחלה לא תמיד הייתה פשוטה, הרבה פעמים היינו מחליפים תפקידים, הוא השוטר הטוב אני הרע, הוא השוטר הרע אני הטוב. תמיד עשינו את זה בהתאם למצבים ולמדנו אחד את השני. למדנו איך לדבר אחד אל השני. אפשר לומר שאני ואבא החברים הכי טובים.
שאלה – מי היה ההשראה שלך כשהיית קטנה?
תשובה – גדלתי עם הורים שהיו עובדים קשה ולא היו מכוונים אותנו או משפיעים עלינו ללמוד שזה חשוב מאוד. ההשראה שלי תמיד היו זמרות. הייתי בורחת לשירה בכל פעם שהיה קשה. רק בתיכון העזתי לשיר פעם ראשונה בטקס ליד אנשים. הייתי מאוד ביישנית שזה ממש מאפיין אותך. אני רואה כמה קשה לך כשאתה צריך להצטלם או להקליט את עצמך. רק לקראת סוף בי”ס יסודי, העזת להשתתף בטקס וגם היום קשה לך.
שאלה – יש משהו שאת רוצה לספר לי שלא סיפרת ולא שיתפת?
תשובה – יש המון דברים שאני רוצה לשתף, אבל כך דבר יקרה בעיתו ובגיל המותאם שלכם.
בחרו בן משפחה: אבא, אמא, סבא, סבתא, דוד, דודה.
ערכו איתו ראיון, בחרו שאלות מעניינות שהתשובה שלהם אינה כן/לא. בחרו שאלות כמו:
ספר על…. איך הרגשת/הצלחת…. מה אתה חושב על….. מה דעתך על . כתבו את
השאלות ואת התשובות שהתקיימו בראיון. צרפו תמונה שלכם ושל המרואיין שבחרתם.
ככל שיהיו יותר פרטים עליכם ועל משפחתכם כך תיחשפו ותגלו דברים חדשים וחשובים.
השם הוא: אופיר
אור
אורי
רופא
פור
אפר
והכי ריגש אותי זה רופא כי זה מקצוע ואולי רומזים לי להיות רופא אבל אני שונא רופאים.
פסיעה 4
הפרושים של המושגים צדקה מעשה
חסד (המכונה גם גמילות חסדים) מתן בסתר הם:
צדק: צדק הוא עקרון מוסרי שמנחה את הדרך שבה צריכים להתנהל קשרים חברתיים, משפטיים וערכיים. הוא קשור לפעולה נכונה, התנהגות הוגנת ולקבלת החלטות שמבוססות על עקרונות של שוויון, תום לב והגינות. לצדק יש גם ממד חברתי, כלומר שהחברה כולה צריכה לפעול בדרכים שמביאות לחלוקה הוגנת של זכויות, משאבים ועונשים.
ישנם שני סוגים עיקריים של צדק:
צדק חלוקתי – עוסק בחלוקה הוגנת של משאבים, הזדמנויות וזכויות.
צדק פרוצדורלי – עוסק בתהליכים והדרכים שבהן מתקבלות החלטות, למשל בתהליכי משפט או בניהול משא ומתן, כך שהם יהיו הוגנים ויתנו לכל צד הזדמנות הוגנת.
צדק יכול להשתנות ממקום למקום ויכול להיות מושפע מהקשרים תרבותיים, דתיים וחוקיים שונים.
מעשה חסד: מעשה חסד הוא פעולה של טוב לב, נדיבות או עזרה שנעשית מתוך רצון טוב, ללא ציפייה לתמורה או תועלת אישית. זה יכול לכלול עזרה לזולת, תמיכה רגשית או מעשית, נתינה של זמן, כסף או משאבים, או אפילו עזרה במילים טובות. המניע למעשה חסד הוא בדרך כלל אכפתיות ורצון לשפר את מצבם של אחרים, במיוחד במצבים קשים או כשיש צורך.
החסד יכול להתבטא בדרכים רבות
- עזרה לאדם במצוקה.
- תמיכה באנשים זקנים או חולים.
- פעולה מתוך סולידריות עם קבוצות מוחלשות.
- מתן צדקה או תרומה למי שזקוק לה.
מעשה חסד לא בהכרח דורש משאבים גדולים, לפעמים גם אקט קטן כמו חיוך או מילה טובה יכול לעשות הבדל גדול.
מתן בסתר: מתן בסתר הוא נתינה של עזרה או תרומה באופן דיסקרטי, מבלי לחשוף את זהות המעניק או את פרטי המעשה. המניע למתן בסתר הוא לרוב רצון לעזור ולסייע לזולת מבלי לחפש הכרה או פרסום. הדבר עשוי להיעשות מתוך כוונה טהורה, כדי שהמעשה יישאר בין נותן ללקוח, מבלי לשאוף לקבל על כך תודות או הערכה פומבית.
המתן בסתר נחשב לערך מוסרי וחשוב במספר תרבויות ודתות, והוא מבטא ענווה וצניעות. דוגמה לכך יכולה להיות תרומה לעמותה או עזרה לאדם במצוקה מבלי שהצדדים המעורבים יגלו את זהותם.
במסורת היהודית, המתן בסתר נחשב לאחת מצורות הנתינה האידיאליות, ומדובר במעשה חסד שמבטא רצון לעזור מתוך רצון טוב ולא מתוך מניעים אישיים.
מה שהיה בהלכה היהודית הם: ביהדות, מעשה צדקה נחשב למצווה חשובה מאוד, ויש לה ערך מוסרי ותרבותי מרכזי. העניין במצוות צדקה ומעשי חסד ביהדות נובע מהתפיסה שצריך לדאוג לחלשים ולעניים בחברה, ולעזור להם על פי הצורך. זה לא רק עניין של נדיבות פרטית, אלא גם חובה חברתית ודתית.
מעשה צדקה:
ביהדות, צדקה אינה נתפסת רק כתרומה כספית, אלא כמעשה טוב שעושים למען אחרים מתוך רצון לעזור ולתמוך בהם. מצד אחד, מדובר על עזרה למי שאין לו, ומצד שני, מדובר גם ביצירת קשר אנושי שבו עוזרים למי שצריך, ובכך שומרים על הערכים של אכפתיות וערבות הדדית.
מקור הציווי:
ציווי הצדקה מופיע בתנ”ך ובתלמוד, למשל, בפסוק: “כי פתוח תפתח את ידך לו” (דברים ט”ו, 8), שמתאר את הצורך במתן עזרה לעניים ולנזקקים. בנוסף, בתלמוד ישנה אמירה “צדקה היא אמצעי לתקן את עוונות האדם”. בהלכה, הנתינה נחשבת למצווה מהתורה.
מעשה חסד:
מעשה חסד הוא פעולה שמבוצעת מתוך רצון לעזור, ללא ציפייה לתמורה. בניגוד לצדקה שהיא בדרך כלל מתן כספי או חומרי, מעשה חסד יכול לכלול גם עזרה לאנשים במצוקה נפשית, תמיכה רגשית או כל אקט שמסייע ומקל על קיום האדם.
קיום מוסדות צדקה ציבוריים:
בקהילות יהודיות לאורך ההיסטוריה, הקמה של מוסדות צדקה הייתה חלק חשוב מהחיים החברתיים והדתיים. מוסדות אלו כללו עמותות שתמכו במקבלי צדקה, בתי תמחוי, מקלטים לעניים, וכן מאמצים לקדם את רווחת הקהל, והם נבנו מתוך עקרונות של סולידריות וערבות הדדית.
משמעות בהקשר דתי:
מעשי צדקה וחסד ביהדות לא רק מבטאים את ערך הנתינה, אלא גם משקפים את האמונה שהחיים הם מתנה, ויש לשתף בהם עם אחרים. קיימת גם תפיסה רוחנית שמעשי הצדקה יכולים לשפר את המצב הרוחני של האדם, לתקן עוונות ולזכות בחסדי אלוהים.
דתות נוספות:
בדתות נוספות כמו באיסלאם, נצרות והינדואיזם, יש גם עקרונות דומים של צדקה, חסד והושטת יד לעזרה. בכל הדתות הללו יש חשיבות רבה לעזור לנזקקים ולטפח את ערך החמלה והעזרה ההדדית.
אני והמשפחה שלי תרמנו לזקן בעיר, הוא שמח ובירך אותנו.
אני מפנה מדיח עושה כלים מוציא כביסה מחזיר כביסה ומסדר את החדר.
פיסקה מספר 5
חזון הוא: הוא תמונה או רעיון רחב ומעורר השראה לגבי העתיד, שמבטא את הכיוון שאליו אדם, ארגון או קבוצה שואפים להגיע. החזון מציין יעד או מטרה גדולה, שיכולה לשמש כמניע לפעולה, כהכוונה למהלכים עתידיים ולכדי למקד את מאמצי המשאבים והזמן של המעורבים בו.
במילים אחרות, חזון מתאר את “העתיד המושלם” או את המצב הרצוי שאליו שואפים להגיע, ולעיתים גם מגדיר את הערכים או העקרונות שמנחים את הדרך להגשמתו. החזון הוא כלי חשוב במיוחד בעולם העסקי והמנהיגותי, שבו הוא יכול להוות מקור השראה ותמריץ לפיתוח, חדשנות והתמודדות עם אתגרים.
חלום הוא רעיון או משאלה שיכולים להיות לא מציאותיים או דמיוניים.
חזון הוא חלום עם מטרה ברורה ותוכנית פעולה להשגתו.
חלום נובע מהדמיון והרצון, בלי הכרח לתכנון או ביצוע.
חזון כולל חשיבה קדימה, ערכים וצעדים מעשיים.
אפשר לומר שחזון הוא “חלום עם תאריך”.
אדם עם חזון שואף להגשים את החלום באופן ממשי.
המעבר מחלום לחזון מצריך מחויבות, תכנון והתמדה.
חזונו של בן-גוריון היה הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הוא האמין בזכותו של העם היהודי לריבונות, ופעל במשך שנים רבות לקידום הרעיון הזה – גם בזירה המדינית וגם בבניית תשתיות חברתיות וכלכליות. בשנת 1948 הגשים את חזונו כשהכריז על הקמת מדינת ישראל.
וגם הקמת מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל.
קיבוץ גלויות מכל תפוצות העם היהודי.
פיתוח הנגב ויישוב הפריפריה.
בניית חברה שוויונית וצודקת.
חינוך לערכים, תרבות עברית ולימוד התנ”ך.
איזון בין דת למדינה תוך שמירה על אחדות העם.
אני רוצה להיות אדם מצליח או מישהו מהביזנס כדי להרווח כסף בעתיד כדי לפרנס ולהיות מפורסם כדי שיום אחד יכירו אותי גם אנשים זרים אבל מיליונים.
השנה אני שואף להשיג מספר מטרות שיקדמו אותי בתחומים חשובים. בתחום החברתי, אני רוצה ליצור קשרים חדשים עם תלמידים מהכיתה ולהיות מעורב יותר בפעילויות קבוצתיות. בנוסף, אני מתכוון לעזור לחברים בעת הצורך ולגלות אכפתיות כלפי הסובבים אותי. בתחום ההתנהגותי, אני שואף לשפר את הקשב והריכוז בשיעורים ולשלוט טוב יותר בכעסים או תגובות אימפולסיביות. בתחום הלימודי, היעד שלי הוא לשפר את ההישגים בעיקר במתמטיקה ואנגלית, להתמיד בהכנת שיעורי הבית בזמן ולבקש עזרה כשאני מתקשה. אני מאמין שעם התמדה ורצון טוב, אצליח לעמוד ביעדים האלו.
פיסקה 6
מסגרת
פירוש: גבול, מערכת כללית שמארגנת או מקיפה פעילות מסוימת.
הרחבה: “מסגרת” יכולה להתייחס להקשר חברתי, מוסדי או חינוכי, כמו “מסגרת חינוכית”, כלומר מערכת עם חוקים וכללים שבתוכה מתקיימת פעילות.
דוגמה: בית ספר הוא מסגרת שבה תלמידים לומדים.
כלל
פירוש: הוראה כללית שמנחה כיצד לנהוג במצבים מסוימים.
הרחבה: כללים הם לעיתים לא מחייבים חוקית, אך מצופים מבחינה חברתית או מוסרית.
דוגמה: כלל נימוס אומר שיש לומר “תודה” כשמקבלים משהו.
חוק
פירוש: כלל מחייב שנקבע על ידי רשות מוסמכת, כמו הכנסת, ואכיפתו נעשית על ידי מוסדות המדינה.
הרחבה: הפרת חוק עלולה לגרור עונש משפטי.
דוגמה: החוק קובע שאסור לגנוב.
זכות
פירוש: אפשרות או רשות מוקנית לאדם לקבל דבר מה או לפעול באופן מסוים, לעיתים מכוח החוק.
הרחבה: זכויות מגינות על הפרט ולעיתים באות לידי ביטוי בחוקי יסוד.
דוגמה: הזכות לחופש הביטוי מאפשרת לאדם לומר את דעתו.
חובה
פירוש: דבר שאדם מחויב לעשות או לקיים, מבחינה מוסרית, חברתית או חוקית.
הרחבה: לעיתים החובות נגזרות מהחוק, ולעיתים מהנורמות החברתיות.
דוגמה: חובה לשלם מיסים למדינה.
יש להגיע לבית ספר בזמן:הגעה בזמן מאפשרת להתחיל את יום הלימודים בצורה מסודרת. היא מונעת הפרעה לשיעורים, עוזרת לתלמיד להשתלב טוב יותר בלמידה, ומשדרת אחריות וכבוד למערכת.
יש לכבד את המורים
כבוד הדדי תורם לאווירה נעימה, בטוחה ותומכת בבית הספר. כשיש כבוד, יש גם הקשבה, סבלנות ושיתוף פעולה, מה שמקל על הלמידה ומחזק את הקשרים החברתיים.
יש לישמור על הניקיון בבית ספר
שמירה על ניקיון מונעת מחלות, יוצרת סביבה נעימה לשהייה ומעודדת את כל התלמידים לקחת אחריות על המקום שהם נמצאים בו מדי יום.
ארוחת ערב משפחתית: חשוב לאחדות המשפחתית
הדלקת נרות בערב יום שבת: מסורת משפחתית
כיבוד אב אם: כבוד
עזרה לזולת: כדי לעזור לאנשים ולעשות טוב.
3 זכויות
להזמין חברים
לשחק כדורגל
ולישון.
3 חובות
לקום בבוקר לבית ספר
ללמוד לחומר של המורים בבית ספר
ולא ללכת לישון בבית ספר.
פעם, כשהייתי ילד בן 5-6, לקחתי חטיף מהמטבח בלי לשאול. אמא גילתה ושאלה אותי: “אתה לא יודע שהחטיפים הם לא ארוחת ערב?” הרגשתי כאילו גיליתי את הסוד של החיים – ואמא רק עשתה לי פרצוף מאוכזב.
מהו הכלל?
הכלל קובע שאין לפגוע באזרחים או במטרות שאינן צבאיות במהלך מלחמה, זאת לפי דיני הלחימה הבינלאומיים והאמנות של ג’נבה.
מדוע הופר?
במהלך המלחמה היו פעמים רבות שיגועים ותקיפות שנפלו על אזורים אזרחיים, כולל בתים, בתי ספר, מרכזים רפואיים ותחבורה ציבורית. כל זאת למרות האיסור הבינלאומי לפגוע באזרחים. היו תקיפות שמטרתן הייתה פגיעה במטרות צבאיות, אך לעיתים התוצאה הייתה פגיעה באזרחים חפים מפשע, דבר שהפר את הכלל הבסיסי של שמירה על חיי אדם אזרחיים.
שאלת בונוס: חשיבות החוקים בחברה:
חוקים הם הבסיס לסדר וארגון בחברה. הם מסדירים את ההתנהלות של אנשים, מונעים עימותים, ומגנים על זכויות האדם. חוקים מבהירים איך יש לפעול במצבים שונים, שומרים על בטיחות הציבור, ותומכים בעקרונות של צדק ושוויון. אם לא היו חוקים, כל אחד היה פועל לפי רצונו, דבר שהיה גורם Chaos (כאוס) ושיבוש בסדר החברתי.
מקרה שבו ייתכן שעל אדם לסרב לקיים חוק או הוראה:
יש מקרים שבהם אדם עשוי להרגיש שהוא חייב לסרב להוראות השלטון, במיוחד אם החוקים מנוגדים לערכים מוסריים בסיסיים או פוגעים בזכויות האדם. לדוגמה, אם השלטון מחוקק חוק שמפלה קבוצת אוכלוסייה מסוימת או פוגע בזכויותיהם (כמו חוקים גזעניים), ייתכן שעל אדם לסרב לקיים את החוק מתוך מחויבות למוסר ולזכויות האדם. דוגמה לכך היא ההתנגדות של אנשים בתקופות היסטוריות לחוקים אנטי-יהודיים או חוקים שמפלים נשים.
נימוק:
כאשר החוק מנוגד לעקרונות מוסריים, מוסרי להיאבק בו או לא למלא אותו, במיוחד אם הוא פוגע בזכויות הבסיסיות של פרט או קבוצה. כך, סירוב לא ליישם את החוק יכול להיות פעולה שמנוגדת לחוק, אך נכונה מבחינה מוסרית.
פסיעה מספר 7
איזֶהוּ מְכֻבָּד? – הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת
א. למה התכוונו חז”ל כשכתבו את המשפט הזה?
חז”ל רצו ללמד אותנו שכבוד אמיתי אינו נמדד לפי מעמד חברתי, עושר או השפעה, אלא לפי ההתנהגות של האדם כלפי אחרים. אדם שמכבד כל אדם, באשר הוא, רואה את הערך של כל אדם – נחשב למכובד בעצמו. לא הכבוד שאחרים נותנים לו הופך אותו למכובד, אלא דווקא הכבוד שהוא נותן לאחרים.
ב. מה דעתכם על המשפט הזה? האם תמיד הוא מתקיים?
לדעתי, המשפט הזה מאוד נכון ומשמעותי. אדם שמכבד את הזולת זוכה להערכה טבעית מהסביבה. אבל לצערי, זה לא תמיד מתקיים – יש מקרים שבהם אנשים שמתנהגים בגסות או בכוחנות מקבלים כבוד לא ראוי, בעוד שצנועים ומכובדים נשכחים. לכן חשוב להזכיר את הערך הזה ולהפוך אותו לנורמה חברתית.
דוגמאות מחיי היום-יום:
- בבית: כשאני עוזר לאח שלי הקטן בשיעורים ולא מתעצבן עליו – אני מכבד אותו והוא מעריך אותי.
- בבית הספר: כשאני אומר תודה למורה גם אחרי שיעור קשה, אני מראה כבוד.
- בחברה שלנו: כשרואים מתנדבים שעוזרים לקשישים ברחוב – זה כבוד הדדי.
- בין מדינות: כאשר מדינות תורמות זו לזו בעת אסון, כמו רעידות אדמה או מגפות – זה ביטוי של כבוד בין עמים.
2. חוק כבוד האדם וחירותו
א. מהו חוק כבוד האדם וחירותו?
חוק יסוד זה נחקק בשנת 1992 בישראל, והוא אחד מחוקי היסוד שמבטיחים זכויות בסיסיות לכל אדם במדינה. החוק קובע שאסור לפגוע בכבודו של אדם, בזכותו לחיים, לחירות, לפרטיות ולשוויון – אלא אם כן הדבר נעשה לפי חוק שמתאים לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החוק מבטיח גם את הזכות של כל אדם לחופש תנועה ולשמירה על כבודו הפיזי והנפשי.
ב. כיצד חוק זה הופר במסגרת מלחמת חרבות ברזל?
במהלך מלחמת חרבות ברזל (2023), היו מקרים קשים של פגיעה בזכויות אדם – מצד ארגוני טרור כלפי אזרחים, אך גם מצבים שבהם פעולות צבאיות גבוליות עוררו דיון ציבורי על פגיעה בזכויות בסיסיות. לדוגמה:
- אזרחים ישראלים נחטפו לעזה – פגיעה קשה בזכות לחיים ולחירות.
- תושבים בעוטף עזה חיו שבועות במצור ובפחד – פגיעה בזכות לחיים בכבוד.
- גם ברצועת עזה היו טענות על פגיעה באזרחים חפים מפשע, נושא שמעורר דיון מוסרי ומשפטי בינלאומי על פרופורציה וכבוד האדם בזמן מלחמה.
3. מכתב הוקרה ותודה להורים שלי
אמא ואבא היקרים,
רציתי להגיד לכם תודה מעומק הלב. תודה על כל יום שבו אתם דואגים לי, מחנכים אותי לערכים של אהבה, כבוד ואחריות. בזכותכם אני לומד מהו טוב, מהי התחשבות, ואיך לגדול להיות אדם ערכי. אתם ההשראה שלי – בשקט שלכם, באכפתיות, במסירות האינסופית. תודה שאתם מאמינים בי, גם כשאני לא תמיד מאמין בעצמי. אני אוהב אתכם ומעריך את כל מה שאתם עושים – גם את מה שאני לא תמיד שם לב אליו.
שלכם באהבה,
אופיר
פסיעה מספר 8
במהלך השנה האחרונה חוויתי שינויים משמעותיים בתחומים שונים:
- בגרות רגשית: התחלתי להבין את עצמי ואת רגשותיי בצורה מעמיקה יותר, וללמוד כיצד להתמודד עם אתגרים בצורה בוגרת.
- אחריות: לקחתי על עצמי משימות נוספות בבית הספר ובבית, והתחלתי להבין את המשמעות של מחויבות ואחריות.
- יחסים עם המשפחה: הקשר עם ההורים והאחים שלי השתנה, והתחלתי לראות את הדברים מנקודת מבטם ולהבין את הקשיים והאתגרים שהם חווים.
ההורים שלי ציינו שאני יותר עצמאי, מביע את דעתי בצורה ברורה ומקבל החלטות בצורה אחראית.
2. כתבו מהם המאפיינים של טקס התבגרות ביהדות, תוכלו לחפש ברשת מאפיינים נוספים.
ביהדות, טקסי ההתבגרות המרכזיים הם בר מצווה (לנערים) ובת מצווה (לנערות):מגזין גלויה
- בר מצווה: נער יהודי מגיע לגיל 13, ומקבל עליו את עול המצוות. בטקס, הוא עולה לתורה בפעם הראשונה וקורא את פרשת השבוע.החב”ד+3alonrotem-ganitart.blogspot.com+3yuvallihi.blogspot.com+3
- בת מצווה: נערה יהודייה מגיעה לגיל 12, ומקבלת עליה את עול המצוות. בטקס, היא עשויה לקרוא קטעים מהתנ”ך או לשאת דרשה.
מאפיינים נוספים:
- הכנה רוחנית: לימוד תורה והכנה רוחנית לקראת הטקס.
- משפחתיות: הטקס נערך בנוכחות המשפחה והקהילה.
- חגיגה: לאחר הטקס, נהוג לערוך מסיבה או סעודה.
3. חפשו ברשת טקסי התבגרות נוספים בחברה ובעולם, כתבו ופרטו על אחד מהם.
אחד הטקסים המרתקים הוא טקס ההתבגרות של בני שבט ההאמר באתיופיה:פייסבוק
- הטקס: נערים משבט ההאמר צריכים לעבור מבחני אומץ שונים, כמו קפיצה מעל גב פרים.yuvallihi.blogspot.com
- המשמעות: הקפיצה מסמלת את המעבר מילדות לבגרות, והנערים שמצליחים נחשבים לגברים בוגרים.מסע אחר+1alonrotem-ganitart.blogspot.com+1
- ההכנה: הנערים מתאמנים לקראת הטקס, ולפניו הם שורפים את כל צעצועיהם ומגלחים את ראשם.yuvallihi.blogspot.com
- החגיגה: לאחר הטקס, נערך חגיגה גדולה עם בני השבט.yuvallihi.blogspot.com
4. ערכו טבלת השוואה בין טקס התבגרות ביהדות לבין טקס התבגרות אחר בעולם.
| מאפיין | טקס ביהדות (בר/בת מצווה) | טקס בשבט ההאמר באתיופיה |
| גיל | 12 לנערה, 13 לנער | גיל משתנה |
| מיקום הטקס | בבית הכנסת או בבית המשפחה | בטבע, בסמוך לשבט |
| סוג הטקס | דתי, רוחני | פיזי, אתגרי |
| סמלים | תפילין, חומש, דרשה | קפיצה מעל פרים, מגלחת ראש |
| משמעות | קבלת עול מצוות | הוכחת אומץ ומעבר לבגרות |
5. לחצו על הקישור ולימדו על טקס התבגרות נוסף – קישור. חפשו ברשת מידע נוסף על הטקס הנוסף שבחרתם וכתבו עליו.
בחרתי לחקור את טקס ההתבגרות של בני שבט המסאי בקניה:yuvallihi.blogspot.com
- הטקס: נערים משבט המסאי צריכים לעבור מבחני אומץ שונים, כמו החזקת קרני פר וגרירתו.yuvallihi.blogspot.com
- המשמעות: ההצלחה בטקס מסמלת את המעבר מילדות לבגרות, והנערים הופכים ללוחמים צעירים בשבט.
- ההכנה: הנערים מתאמנים לקראת הטקס, ולפניו הם שורפים את כל צעצועיהם ומגלחים את ראשם.
- החגיגה: לאחר הטקס, נערך חגיגה גדולה עם בני השבט.
פסיעה מספר 10
1. “אמר רבי יצחק…” – הסבר המשפט ומסר
הסבר במילים שלי:
רבי יצחק מלמד אותנו שלא ניתן להגיע להצלחה אמיתית בלי להתאמץ. אם מישהו אומר שהתאמץ מאוד אבל לא הצליח – אל תאמין לו, כי מאמץ מביא תוצאה. ואם מישהו אומר שלא התאמץ בכלל ובכל זאת הצליח – גם בזה אל תאמין, כי הצלחה לא באה במקרה. אבל אם מישהו אומר שהוא גם התאמץ וגם הצליח – בזה תאמין, כי זו הדרך האמיתית.
המסר של המשפט:
הצלחה בחיים לא נופלת מהשמיים. צריך לעבוד קשה, להשקיע, להתמיד – ורק כך מגיעים להישגים. מי שמבין את זה לא יתייאש כשקשה, אלא ימשיך לנסות. זה מסר של אחריות, אמונה במאמץ האישי, ולא חיפוש קיצורי דרך.
2. כתיבה על אירוע של הצלחה
באחד הימים ניגשתי למבחן במתמטיקה שחששתי ממנו מאוד. למדתי הרבה ימים לפני, פתרתי תרגילים ותרגלתי עם חבר. כשקיבלתי את המבחן בחזרה – קיבלתי ציון גבוה מאוד. הרגשתי גאווה עצומה, הרגשתי שמאמץ משתלם.
המשפחה שלי שמחה איתי מאוד – אמא חיבקה אותי ואמרה לי שהיא גאה בי, ואבא אמר שהוא רואה את ההתקדמות שלי.
מה שעזר לי להצליח היה ההתמדה, העזרה מחברים, ואמונה בעצמי גם כשחשבתי שלא אצליח. זה לימד אותי שיעור חשוב: כשמשקיעים – מצליחים, וזה לא משנה כמה זה נראה קשה בהתחלה.
3. כתיבה על תחום שבו אני מצטיין
התחום שבו אני מרגיש מצוין הוא ציור. מאז שאני קטן אני אוהב לצייר, והיום אני מצייר בקביעות – אנשים, נופים, דמויות מהדמיון. אני חושב שאני מצטיין בזה כי אני מתאמן הרבה, לומד גם מסרטונים ביוטיוב, ולא מפחד לנסות סגנונות חדשים.
הציור בשבילי הוא גם מקום של שקט ושל ביטוי אישי.
מה שמוביל אותי להצטיינות זה הרצון להוציא מעצמי את הכי טוב, וגם התמיכה שאני מקבל ממי שרואה את הציורים שלי.
כדי לשמור על ההצטיינות, אני מתרגל קבוע, מתעניין באמנות חדשה, ומשתדל להציג את העבודות שלי למשפחה ולחברים – זה נותן לי מוטיבציה להמשיך
פסיעה מספר 11
“ארבע ההסכמות” מאת דון מיגל רואיס – הסבר קצר על כל הסכמה
א. הֱיֵה דַּיֵּק בִּדְבָרֶיךָ (טוהר המילה)
שמור על מלים נקיות, אמיתיות, מעודדות ולא פוגעניות. דיבור יכול לרפא או להרוס – לכן יש להשתמש בו בזהירות ובאחריות.
ב. אַל תִּקַּח שׁוּם דָּבָר לָאִישִׁי
מה שאחרים אומרים או עושים הוא השתקפות של עולמם הפנימי, לא שלך. אל תיקח ללב כל ביקורת, זלזול או תגובה של אחרים.
ג. אַל תַּנַּח שְׁעָרוֹת
במקום להניח הנחות, שאל שאלות. הרבה פעמים אנחנו מפרשים דברים לא נכון ומסיקים מסקנות שגויות – זה יוצר סבל מיותר.
ד. תַּעֲשֶׂה תָּמִיד אֶת הַמִּיטָב שֶׁלְּךָ
בכל מצב – תן את המקסימום שאתה יכול. לפעמים המיטב שלך הוא יותר, לפעמים פחות, וזה בסדר. העיקר שאתה משתדל באמת.
2. מדוע חשוב לשמור על טוהר המילה?
המילים שלנו בונות או הורסות. הן יכולות לעודד, לרפא ולחזק – אבל גם להשפיל, להכאיב ולפגוע. הביטוי “החיים והמוות ביד הלשון” מבטא את העוצמה שיש לדיבור האנושי.
כאשר אנחנו מדברים, אנחנו משפיעים על רגשות של אחרים. לפעמים מילה אחת לא במקום יכולה לגרום לאדם להרגיש חסר ערך. לעומת זאת, מילה טובה יכולה לשנות למישהו את כל היום.
בדיוק כמו שלא נזרוק אש פתוחה בסביבת יער, לא “נזרוק” מילים מבלי לחשוב. טוהר המילה חשוב כדי לשמור על כבוד הדדי, יחסים טובים, ולבנות חברה נעימה ובטוחה יותר לכולם.
3. מקרה אישי שבו לא שמרתי על טוהר המילה
באחד הימים, חבר שלי בכיתה עשה טעות בשאלה בכיתה, ואני אמרתי בקול “מה, איך לא הבנת את זה?”. לא התכוונתי לפגוע, אבל ראיתי שהוא נעלב מאוד.
אחר כך הוא אמר לי שזה גרם לו להרגיש טיפש, ושהוא לא רצה לדבר יותר בשיעור. הרגשתי אשמה.
מה למדתי? שהכוונה שלי לא תמיד חשובה כמו הדרך בה דבריי נשמעים.
האם יכולתי לנהוג אחרת? בהחלט – יכולתי לשתוק, או לעודד אותו, או לעזור לו להבין בלי להעיר בצורה פוגענית. מאז אני משתדל לחשוב לפני שאני מדבר.
4. איך אני מתמודד עם חוסר הסכמה?
כאשר מתפתח ויכוח, אני מנסה לעצור לרגע ולהקשיב לצד השני. אני שואל את עצמי: למה הוא רואה את הדברים אחרת?
אני משתדל לדבר בטון רגוע ולא להשתמש במילים קשות. לפעמים אני אומר: “אני מבין אותך, אבל אני רואה את זה אחרת”, או “אפשר להסכים שלא להסכים”.
אם הוויכוח מתלהט, אני מבקש הפסקה קטנה ואז חוזר לשיחה רגועה יותר. אני לומד שלא תמיד צריך “לנצח” בוויכוח – לפעמים חשוב יותר לשמור על הקשר.
פסיעה מספר 12
המשפחה שלי היא כמו משחק:
מונופול 🎩💵
כי תמיד יש מישהו שרוצה להשתלט על כל הבתים, מישהו שמתעצבן כשהוא נוחת על “שלך”, ובסוף – כולנו סביב השולחן, צוחקים עד מאוחר.
המשפחה שלי היא כמו בעל החיים:
חתול 🐱
כי לפעמים כל אחד אוהב להיות בפינה שלו, אבל כשצריך – מתחככים אחד בשני עם חום ואהבה.
המשפחה שלי היא כמו חפץ:
קומקום ישן ☕
כי לפעמים אנחנו מתחממים מהר מדי (מריבות קטנות), אבל תמיד מוציאים משהו חם ונעים לכולם.
המשפחה שלי היא כמו המאכל:
מרק עוף של שבת 🍲
כי היא מלאה בדברים טובים, מרגיעה את הנפש, ויש לה טעם של בית.
המשפחה שלי היא כמו השיר:
“עוף גוזל”
כי כולנו לומדים לעוף לבד, אבל תמיד חוזרים לקן.
המשפחה שלי היא כמו סדרת הטלוויזיה:
“ארץ נהדרת” 🎭
כי יש בה דמויות משונות, הרבה הומור, ולפעמים גם ביקורת – אבל תמיד אוהבים את התכנית.
המשפחה שלי היא כמו הסרט:
“לשבור את הקרח” ❄️
כי גם כשיש קונפליקט, האהבה בסוף שוברת את כל הקרח.
פסיעה מספר 13
בחרנו את חג הפסח – חג החירות (במסורת המרוקאית)
חג הפסח מציין את יציאת בני ישראל ממצרים – מעבר מעבדות לחירות. אצל יהודי מרוקו, זה חג עשיר במסורת, טעמים ורוח מיוחדת. מעבר להימנעות מאכילת חמץ ועריכת סדר פסח, בעדה המרוקאית נהוגים גם מנהגים מיוחדים, כמו המימונה בסוף החג – חגיגה של אחדות, פתיחת בתים ואירוח מתוק אחרי שבעה ימים של חג.
2. איך אנחנו חוגגים את פסח במשפחה המרוקאית שלנו
אצלנו, חג הפסח מתחיל הרבה לפני החג עצמו – כל הבית עובר ניקיון יסודי, במיוחד המטבח. בליל הסדר, המשפחה כולה מתכנסת – לבושה בבגדים חגיגיים, ובמיוחד ה”ג’לאביות” המסורתיות.
ההגדה נקראת בקול, עם פיוטים בנוסח מרוקאי. בין קטע לקטע שרים שירים מסורתיים – כמו “אדון הסליחות” ו-“אחד מי יודע” עם מנגינות ייחודיות. במהלך ההגדה, בזמן והיא שעמדה, נוהגים להניף את הקערה מעל ראשי הסועדים כסגולה לברכה, תוך כדי אמירת הפסוקים. הילדים שואלים את “מה נשתנה”, והאווירה שמחה ומשפחתית.
וכמובן – בסוף פסח חוגגים את המימונה! כל הדלתות פתוחות, כולם באים להתארח, אוכלים מופלטות עם דבש וחמאה, שוקולד, תמרים, אגוזים – והכול באווירה חגיגית של אחווה ואהבה.
3. האם חשוב להמשיך את המסורת הזו?
כן!
בעיניי, חשוב מאוד להמשיך את המסורת המרוקאית של חג הפסח. זו לא רק חוויה דתית – זו זהות, חיבור לשורשים, לתרבות העשירה של יהודי מרוקו.
הייחוד של המנהגים – ההגדה בניגון המרוקאי, המאכלים, המימונה – שומר על ההמשכיות ומחבר בין הדור הצעיר לדור הסבים והסבתות.
זה נותן לנו גאווה בעדה שלנו, ותחושת שייכות עמוקה.
Published: Jun 2, 2025
Latest Revision: Jun 2, 2025
Ourboox Unique Identifier: OB-1672755
Copyright © 2025