המושב שלי-מזור
Copyright © 2016
המושב שלי
מגישות:
גאיה, נויה, רומי, נעמה
אנו נציג את מושב מזור
,את הפעילויות את הפינות האהובות, את היסטוריית מזור
…את הפינות החדשות, הישנות, האהובות והמצחיקות
…נציג ראיונות עם תושבים חדשים וותיקים ועוד דברים רבים
הסבר על סמל חבל מודיעין
בסמל חבל מודיעין יש שדות חרושים. מסמל את הקשר של החבל ופעילות החבל לחקלאות.
בסמל יש גם עלי תאנה ועלי זית רעננים, שהם חלק משבעת המינים. מסמל את הקשר לארץ ישראל ולמקורות העם היהודי: התורה.
במרכז הסמל מוצג לפיד. סמל לחוזק ועוצמה של תושבי חבל מודיעין, ושל ארץ ישראל.
חקלאות בשדות
מקומות תעסוקה/תעשייה במושב
במושב שלנו יש –
צרכנייה – בלה וניסן מוכרים לנו חמצוצים, ארטיקים, דונאטס, צעיפים של הפועל פתח תקוה ועוד דברים טעימים.
דואר – אילנה הדוארית מחלקת חבילות מיוחדות, מכתבים והודעות מקומיות לתושבים.
מזכירות– במושב יש מזכירות שפועלת לרווחת התושבים.
מרפאה – רופאים ואחיות מטפלים בתושבים ושומרים על הבריאות.
חוות הפרשים – סייסים מקצועיים מפעילים חוגים וקייטנות ללימוד רכיבה וטיפול בסוסים.
גנים – יש לנו אשכול גנים שמספק תעסוקה לגננות וסייעות.
סקיי אפ – עסק שמשאיל באגי ומתנפחים.
שדות ומטעים – שתושבי המושב מגדלים בהם זיתים, ענבים, פלפלים, כרוב, אגוזי פקאן, פירות הדר, אבטיחים ועוד.
גידול ושיווק של פרחים – חקלאי מגדל פרחים ומוכר בחנות מקומית לתושבי הסביבה.
פינות חמד במושב
גן השעשועים שליד הדשא הגדול – בגן יש מגלשות כיפיות, נדנדות, מכוניות וקרוסלה. אנחנו נהנות להיפגש שם עם חברים נוספים ולערוך ערבי פיצה ופעילויות. למען האמת אנחנו נפגשות בגן מאז שהיינו ממש קטנטנות.
חוות הפרשים – בחווה יש הרבה סוסים, כלבים ומורים מקצועיים. כיף שם לדהור, לשטוף את הסוסים ולטפל בהם.
הדשא של הפעולות שלנו – אנחנו משחקות שם. שם עורכים את הפעולות של התנועה, ומאוד כיף לנו שם.
בית העם – בבית העם נערכים חוגים, מציגים טקסים, זהו מקום מפגש מרכזי במושב של תושבים וחברים.
בתמונה ממול בית העם והדשא של הפעולות.
ראיונות עם תושבים חדשים
שאלון תושב חדש של נויה
שם התושבת החדשה: נדיה
שאלה: מתי הגעת למושב?
תשובה: הגעתי בשנת 2013.
שאלה: מה היו הסיבות לבחירתך לעבור למושב מזור ולא לעיר, קיבוץ או כפר?
תשובה: סיבות למעבר שלי למושב: סביבה כפרית, שקטה, יפה ונוחה.
שאלה: מה היו הסיבות לבחירתך לעבור למושב שלנו?
תשובה: מזור היה המושב הכי יפה ומטופח. השווינו בין מושבים: מזור, רינתיה נופך, ומושב מזור הכי מצא חן בעינינו.
מזור מושב שקרוב לעבודה, ולוקח זמן קצר להגיע את העבודה.
שאלה: מהם הגורמים שסייעו לך כשהגעת למושב? תארי ותני דוגמא.
תשובה: השכנים עזרו לנו. אנחנו כעת גרים ביחידת הדיור של השכן, והשכנים בסביבה עזרו לנו להכיר את המושב ולהתאקלם.
שאלה: מהם הקשיים איתם את מתמודדת במושב ובאיזה אופן את מתמודדת איתם?
תשובה: הטרקטורונים מרעישים, יוצרים הרבה אבק, וגורמים אי שקט. אילו עיקר הקשיים שאיתם אנו מתמודדים.
שאלה: במה את עוסקת?
תשובה: אני מהנדסת רגולציה בחברת תרופת, ועוסקת ברישום תרופות. אני אחראית לרשום את התרופות לפי תקנים של משרד הבריאות.
שאלה: מה את אוהבת במושב?
תשובה: אני אוהבת במושב את השקט, החופש שיש לילדים להסתובב, לשחק, את האפשרות לגדל במושב בעלי חיים בחופשיות ואת הטבע.
שאלה: מה היית רוצה לשפר או לשנות במושב?
תשובה: הייתי רוצה להפחית את תנועת הטרקטורונים באזור המגורים, שתהיה יותר התחשבות הדדית בין השכנים.
שאלון תושב חדש של נעמה
תושב חדש – איה חורש
אני ומשפחתי הגענו למושב לפני חודש.
בחרנו לעבור למושב כי רצינו לגדל ילדים בסביבה ירוקה.
עברנו דווקא למזור כיוון שיש בו הרבה ילדים, ומצאנו בית שמתאים בשבילנו.
הקשיים שאיתם אנו מתמודדים: הבית הקודם שלנו היה ברחוב קטן, ועכשיו אנחנו גרים ליד כביש יחסית סואן, עם הרבה מכוניות. אנחנו פוחדים שהכלבה שלנו תידרס ומתכוננים לבנות גדר.
אני עוסקת בעריכת ספרים.
אני אוהבת במזור את המרחבים הירוקים, ואת העובדה שיש כאן המון ילדים.
מה ארצה לשפר – אנחנו מעט זמן במזור, ועוד לא מכירים מספיק.
שאלון תושב חדש של רומי
שם התושבת החדשה: מיכל שטרוצר
שאלה: מתי הגעת למושב?
תשובה: יולי 2013
שאלה: מה היו הסיבות לבחירתך לעבור למושב מזור ולא לעיר, קיבוץ או כפר?
תשובה: אהבתי את השקט ואת הרוגע, בלי כבישים סואנים רציתי את הפרטיות ועדיין לחיות ביישוב קטן שבו כולם מכירים את כולם.
שאלה: מה היו הסיבות לבחירתך לעבור למושב שלנו?
תשובה: אני הגעתי ממושב רינתיה לאחר 10 שנים שגרתי שם. החלטתי שלילדים שלי יהיה יותר טוב במושב מזור בגלל שיש להם במזור יותר חברים ולכן חברתית יהיה להם טוב יותר.
שאלה: מהם הגורמים שסייעו לך כשהגעת למושב? תארי ותני דוגמא.
תשובה: עוד לפני שעברתי למושב הכרתי חברים מאוד נחמדים וטובים שגרים במזור ובזכות זה, המעבר היה קל. חלק מהחברות באו ועזרו לי לנקות ולסדר את הבית ועשו לי קבלת פנים חמה ונעימה.
שאלה: מהם הקשיים איתם את מתמודדת במושב ובאיזה אופן את מתמודדת איתם?
תשובה: עכשיו שיש לי 2 ילדים בוגרים בני 14 האפשרויות במושב מצומצמות מבחינת חוגים ופעילויות אחרי הצהריים כדוגמת בריכה שקרובה לבית.
דבר נוסף, בגלל שהחטיבה נמצאת בשוהם, הרבה מהחברים של הילדים שלי גרים רחוק ואני עסוקה הרבה בהסעות.
שאלה: במה את עוסקת?
תשובה: לי ולבעלי יש חברת משאבות בטון ואני עובדת איתו בחברה.
שאלה: מה את אוהבת במושב?
תשובה: הדבר שאני הכי אוהבת במושב הם האנשים.
רבים מהם הם חברים טובים שלי, ואני עושה איתם הרבה מאוד פעילויות כולל מסיבות, יציאות בערב, טיולים וגם סתם מפגשים חברתיים.
שאלה: מה היית רוצה לשפר או לשנות במושב?
תשובה: הייתי רוצה שיוקם במושב קאנטרי-קלאב עם בריכה.
כמו-כן, הייתי רוצה שיוסיפו חוגים ופעילויות מגוונות יותר לילדים בתוך המושב.
ראיונות עם תושבים ותיקים
שאלון תושב ותיק של נויה
שם התושבת החדשה: מרב פרדרבר
מתי הגעת?
תשובה: מרב הגיע למושב בשנת 2004, לפני 12 שנים.
הסיבות:
תשובה: הסיבות שמרב הגיע למושב: חיפשנו מקום מרכזי אך שקט, עם הרבה ירוק, ושנעים לגדל בו ילדים.
איך היה המושב:
תשובה: כשהגעתי למושב הוא כבר היה בנוי ברובו. היה בו את החלק הוותיק של המתיישבים הראשונים, היה בו את ההרחבה, שבה כל המגרשים כבר היו בנויים או בשלבי בנייה. והיה את אזורי המטעים והשדות.
מקור פרנסה:
תשובה: מקור הפרנסה שלי היה מחוץ למושב. עבדתי בתחום מערכות המידע.
קשיים:
תשובה: למרות שהמושב היה יחסית מפותח כשהגענו, היו בו מספר דברים שהקשו על חיי היום יום:
הכבישים: הכבישים בדרך לגנים ולמגרשי הספורט היו משובשים, והכביש של הכניסה אל המושב היה מאוד משובש, דבר שהקשה על הכניסה והיציאה.
אוטובוסים: תנועת האוטובוסים היתה מעטה ולא נוחה.
שירותים: מושב היו חסרים הרבה שירותים (חנויות, תרבות ופנאי).
ענפי חקלאות:
תשובה: ענפי החקלאות במושב היו (ועדיין קיימים): פקאנים, שזיפים, רימונים, פירות הדר, אפרסקים, זיתים, ענבים, פלפלים ופרחים.
את התוצרת שיווקו במכירה ישירה ללקוחות (פרחים ושמן) או מכירה לחברות הפצה שמעבירות את התוצרת לסופרים (פירות).
אירועים:
תשובה: האירועים שציינו במושב: טקסים בחגים: שבועות, ראש השנה, חנוכה ופורים, וטקסי יום הזיכרון (לחללי צהל ולשואה)
אמצעי תקשורת:
תשובה: אמצעי התקשורת העיקריים במושב היו: שלטים בחוץ, לוחות מודעות, דפי מידע, שיחות בעל פה בין חברים וטלפון.
אמצעי תחבורה:
תשובה: אמצעי התחבורה שהיו: סוסים, חמורים, טרקטורים, אוטובוסים, מכוניות, אופניים, טנדרים ומשאיות.
הקשרים בין חברי המושב:
תשובה: קשרי עבודה – תושבים עובדים יחד במטעים ובשדות.
קשרי משפחה – דור ראשון, שני ושלישי גרים קרוב.
קשרי וועד – בוועד התושבים עובדים יחד למען המושב.
קשרי שכנות – השכנים חברים זה של זה והילדים הולכים יחד לגם וחברים גם.
מוסדות:
תשובה: המוסדות שהיו (חלקם עדיין): גני ילדים, המועדון הוותיק, הספרייה, אגודת המושב וועד המושב.
השינויים במושב במהלך השנים:
תשובה: אוכלוסיית המושב – בעבר אוכלוסיית המושב היתה מורכבת ממספר משפחות מורחבות וגדולות, ובשנים האחרונות התחלפו מספר רב של משפחות, והאוכלוסייה מורכבת ממספר רב של משפחות גרעיניות בלתי קשורות.
מקומות פרנסה – יותר ויותר מתפרנסים התושבים מחוץ למושב במגוון מקצועות חופשיים.
אירועים חברתיים – נשארו במתכונת דומה לפעם.
חינוך – יש יותר גנים, ויותר ילדים הולכים לבתי הספר האזוריים. יש יותר חוגים אחרי הצהריים.
אמצעי תקשורת – לתקשורת של פעם נוסף אתר אינטרנט של המושב, יש פייסבוק של המושב וקבוצות ווטסאפ כמו ‘תושבים למען תושבים’ של המושב, ושל ‘הורי שכבה ד”.
אמצעי תחבורה – במו בעבר, ובנוסף – חלק מהנוער עבר לאופניים חשמליים וטרקטורונים.
האם מרוצה:
תשובה: אני מרוצה מהשינויים בתקשורת בין חברי המושב: האינטרנט והווטסאפ מאוד נוחים לשימוש ומשפרים את התקשורת.
אני מרוצה מכך שנסללו כבישים, שבעבר היו דרכי עפר משובשות.
ב. השינויים שהשפיעו לטובה: השיפור בכבישים, בתקשורת, הגידול והגיוון של האוכלוסייה, והשמירה על האירועים החברתיים.
ג. השינויים שהשפיעו לרעה: הצפיפות והרעש של הגידול בתחבורה.
מה לשמר:
תשובה: הייתי רוצה לשמר את ההתכנסויות בחגים ואת הפעילויות המיוחדות שעושים לילדים בחופש הגדול ובחגים (שבועות, פורים וחנוכה).
חוויה אישית:
תשובה: ביום כיפור לפני 5 שנים, הבת שלי אבדה לנו ( על אופניים), וכל המושב התגייס לעזור לחפש אותה.
החברות של התושבים מאוד נגעה לליבי, ומאוד שמחתי למצוא את בתי האהובה!!
שאלון תושב ותיק – דקלה גלבוע
- הגעתי למושב בשנת 1997
- הגעתי למושב אחרי שהכרתי את בחיר לבי והחלטנו להתחתן. הלל הוא בן מזור.
- היה נדמה לי שהוא נמצא בסוף העולם. הייתי אז תל אביבית. לקח לי כמה פעמים להבין שאני גרה ליד שדה התעופה. המושב מסודר ויפה והיו פה הרבה פחות תושבים מהיום.
- כשעברתי למושב עבדתי כשכירה בתל אביב, בחברת הפקות אירועים.
- נסיעות ארוכות למקום העבודה, לסידורים. כל סידור של חיי היומיום לא היה נגיש כמו שהייתי רגילה בתל אביב. צריך לנסוע בשביל כל שטות עד יהוד או פתח תקווה.
- המשפחה של בעלי גידלה בזמנו תפוחים, זיתים ופקאנים. שיווקו אותם לשוק הסיטונאי בתל אביב. בשנים האחרונות הפסקנו לגדל תפוחים מסיבות כלכליות. וכיום משווקים בעיקר לסיטונאים, באופן ישיר.
- למושב היו חגיגות גדולות בשנת החמישים לקיומו. הפקה גדולה ומסיבה חגיגית. היינו חוגגים את חגיגת שבועות במתכונת אחרת, הפנינג ותהלוכה של עגלות. כתוצאה מתאונה של אחד האורחים, בוטלה המסורת של התהלוכה.
- אמצעי התקשורת היו טלפונים רגילים, פליירים וכיום יש בעיקר קבוצות ווטסאפ, וטלפונים ניידים. הפלייארים עדיין קיימים.
- לצערנו אמצעי התחבורה היו ונשארו אוטובוס שמגיע למושב בתדירות נמוכה. בלי מכוניות אין לך רגליים במושב. ההורים נדרשים להיות חברת הסעות.
- הקשרים היו קרובים יותר מאחר וגרעין האוכלוסיה הכיר אחד את השני. אנשים יותר שלום ברחוב, אנשים הכירו יותר את האנשים סביבם, את השכנים שלהם. היום אתה מזהה פחות אנשים, מכיר פחות אנשים.
- המוסדות הציבוריים במושב היו ונשארו בית העם, ששופץ לפני כמה שנים, בית הותיקים, הספרייה, בית הכנסת, המזכירות ותנועת הנוער. בשנים האחרונות נוספו מגרש כדורסל, מגרש כדורגל, מתקני כושר, שיפוץ גני המשחקים והוספת גני שעשועים בהרחבה. יש גם צרכניה.
- מבחינת אוכלוסיה נוספו תושבים רבים להרחבה. אוכלוסיה ברמה גבוהה. מבחינת החינוך מרבית הילדים לומדים ב”בני עטרות” הקיים מעל חמישים שנה. לפני כן למדו בכיתות בתוך המושב. ישנה מגמה גוברת של חלק מהילדים לעבור וללמוד בתיכונים ב”כפר הירוק” ובתיכון יהוד. מבחינת פרנסה במושב יש 81 נחלות, אלה הם בעלי המשקים שבזכותם יש זכות קיום למושב. המושב מוגדר כ-250 בתי אב. רק כ-20 מבעלי הנחלות עדיין עוסקים בחקלאות. מרבית תושבי המושב עובדים במקצועות חופשיים או כשכירים מחוץ למושב. כמעט לכולם יש מכוניות פרטיות.
- השינויים לטובה זה שיש הרבה משפחות והרבה ילדים ונוער. תנועת הנוער מגבשת את הילדים והנוער. ועדת תרבות פעילה ותורמת. נוסף אירוע ספורטיבי של מירוץ הכפר עם משתתפים מחוץ למושב. אירועים מסוג זה תורמים לאיכות החיים פה. שינויים לרעה: הגיעו אנשים מהעיר ואין להם מודעות מהי קבלה ושיתוף בחיי מושב. לדוגמא – אם הם גרים בקרבת לול הם עשויים להתלונן על הריח או מהרפת, כאשר בעצם זהו מהותו של המושב, ומי שמגיע לכאן אמור לדעת היכן הוא גר. דבר נוסף שפוגע בחקלאים הוא שחלק מהתושבים חושבים שכאשר הם מסתובבים במטעים הפירות עומדים לרשותם ומותר לקטוף. וכמובן שמדובר בשטחים פרטיים ובפרנסה של משפחות שלמות.
- הייתי רוצה לשמר את חגיגת שבועות שתהיה אותנטית יותר ותשלב את המסרים החקלאיים, מאחר וזאת המהות ורוח המושב. הייתי רוצה להעלות את מעמד החקלאים בקרב התושבים, שיבינו היכן הם חיים. הייתי רוצה שאנשים ינהגו בזהירות בכבישים הפנימיים ולא יושפעו מהכבישים המהירים שמקיפים את המושב. שיישמר הצביון הכפרי, ועל הניקיון. שאנשים ייקחו אחריות ויבינו שכל המושב הוא הבית שלהם. גילוי אכפתיות לכל משהו שנראה חריג, מוערבות חברתית.
- בהתחלה לא הבנתי איפה זה מושב מזור. לא הצלחתי להגיע לבדי. לא הבנתי את הקשר בין המטוסים הקרובים לבין שדה התעופה הקרוב. הרבה פעמים שהסתובבתי בחוץ חשבו שחמותי היא אמא שלי.
חווית העבודה שלנו בקבוצה, דברים חדשים שלמדנו על המושב שלנו
היה לנו מאוד כיף לעבוד בקבוצה יחד.
היה מעניין לחקור על המושב ועל דעות התושבים. היה מעניין לחקור מה היה פעם ומה קורה היום, ואיך התושבים התגברו על כל הקשיים, ואיך המושב התפתח עם השנים.
למדנו הרבה על חבל מודיעין ועל המושב שלנו.
נהננו להצטלם ולסייר במושב עבור העבודה.
בתמונות הבאות – מתחם הגנים, אנחנו נהנות, רחוב המייסדים, אנחנו לומדות, המזכירות שלנו, אנחנו משחקות 🙂
הסוף!
Published: Jun 15, 2016
Latest Revision: Jun 18, 2016
Ourboox Unique Identifier: OB-167686
Copyright © 2016
Skip to content