פרסי גקסון והפלישה והפלישה הגדולה

אני שונא חזירים.

הייתי באמצע שיעור אנגלית כשראיתי את חברי הוותיק עוזרו של פאן וחברתו המכונפת שהבסתי בקרב על האולימפוס.

יצרתי קשר טלפתי עם גרובר. ובקשתי מהמורה לצאת, הוא הסכים ויצאתי. גרובר הגיע תוך חמש דקות עם קשת על הכתף וחרב בנדן. “למה הנשקים?”  שאלתי.” ענקים פלשו את הגבול שקבענו.” “אההה” אמרתי “אני יוצא למחנה”  “אוקיי” “הוא אמר לאן אתה הולך להילחם בענקים עם החזיר וחברתו” הלכתי לסימטה ושרקתי. בלאנגק הגיע במהרה והסיע אותי למחנה. שם ראיתי את טייסון ואת כירון עם אנבת מדברים סיפרתי להם את החדשות ראיתי. חניכים בונים חומות אדמה מחוזקות במוטות עץ וארבעה צריחים שהקיפו את המחנה. בני זאוס פקחו על הבניה.

בני אפולו התמקמו על החומות וארבעה בני ארס על הצריחים בני ארס האחרים חילקו נשקים ומגנים בני אתנה חילקו הוראות. בני הפיוטס חישלו נשקים שריונות ומגנים. כירון אימן קבוצות של סטאירים צעירים. עד ששמענו את אחד המשקיפים צועק “הנה הם” ובני אפולו פתחו באש “הם ענקים לסטרונגיים” מכונית מעוכה התרסקה לימני הם “לא ייכנעו מהר” שער נפתח ואני ועוד חניכים פרצו החוצה מספרם שלהענקים היה כתשעים. זרקתי את החרב שלי על אחד מהענקים היא חתכה לו את האף וניתזה אל ליבו של אחר ישארו עוד עשרים וחמש ענקים. “לא ניכנע לעולם” צעקתי. עשרה ברחו ועוד חמישה התחשמלו מברקו של גייסון. החניכים האחרים איגפו והרגו את האחרים חוץ מאחד שהפך לגוש קרח והתנפץ. מההלם עפתי על החומה

 וראתי ענק קטן יותר צוחק עלי עד שבן הקטן שרף אותו.