הנובלה-מסה “לאדינים – שומרי האותיות”

הנובלה-מסה

לאדינים – שומרי האותיות

Повесть-эссе «Ладины – хранители букв»

The Novella-essay “Ladins – Keepers of the Letters”

תקציר הספר    

  הנובלה-מסה “לאדינים – שומרי האותיות“.

 סאגה משפחתית המתפרסת על פני יותר ממאתיים שנה, סיפורה של שושלת שבה הזיכרון עובר מדור לדור – כמו ספר תורה, מיד ליד, מלב לב.

דרך סיפור חייהם של אנשים פשוטים נפרשת לפני הקורא העיירה היהודית – מנהגיה, לשונה, שיריה ואמונתה.
מלאכת הכריכה מקבלת משמעות מיוחדת: היא אינה עוד מקצוע בלבד, אלא אומנות ששמרה על הספרים – ובתוכם גם על נשמתו של עם שלם.״

העובדות ההיסטוריות שבנובלה משולבות בדמיון הסופר ומתואמות בקפידה בסיפור, כמו חוט הקושר דפים יחד בספר גדול אחד.

המחבר מוביל את הקורא דרך מאות שנים – מתקופת הרפובליקה הפולנית* וגזרות ת”ח–ת”ט (התקוממות חמלניצקי)*, ועד האימפריה הרוסית, פוגרומים, מהפכות ומלחמות.
בדפי הספר – משפחת לאדין, שישה אחים ושתי אחיות, שגורליהם משקפים את חיי דור שלם: מורי חסידות ותלמידיהם, אומני כריכת ספרים ורבנים, פליטים וחולמים, שומרי אמונה וידע.

לפני הקורא נפרשת תמונה חיה של ההיסטוריה היהודית – מראשית החסידות והגותו של חב״ד*, דרך חיי העיירות בפולין ובלארוס, ועד תקופת הנֶפּ (המדיניות הכלכלית החדשה-שוק חופשי ברוסיה) והתנועה להתיישבות יהודית בחצי האי קרים*, שנות המלחמה ופיזור המשפחה ברחבי העולם.

הנובלה רוויה בקולותיו של עולם שנעלם – ביטויים ונעימות ביידיש, אגדות משפחתיות, ריח בית המלאכה לכריכת ספרים ולחישות ילדים מעל דפי התורה המרוחים בדבש.
זהו סיפור על תקופה שבה הספרים הצילו את האנשים, והאנשים – את הספרים.

העלילה מגיעה לשיאה בימינו, בישראל, שם ספר תורה עתיק, שעבר דרך ארוכה וקשה, מוצא את ביתו החדש בארץ הקודש – ביישוב בני נצרים* שבנגב.

כך נשזרים יחד סיפור המשפחה, הספר והאמונה לעלילה אחת על הזיכרון המועבר מדור לדור.

נובלה מבוססת על מסמכים ועדויות אמיתיות מתוך תולדות העם היהודי והעיר רֵצ’יצה, ועל רשימות וזיכרונות משפחתיים שנשמרו באהבה ובזהירות לאורך הדורות.
החומרים ששימשו יסוד לסיפור נאספו והוצגו בסופו של סיפור – כמחווה של כבוד וזיכרון לאלה ששמרו את ההיסטוריה בחייהם ובדפיהם.

כי גם הזיכרון הוא סוג של כריכה.