Dad tells of his younger brother

הסיפור מספר על אחיו הבכור יצחק.

יצחק נולד ב-31.12.1951 להורים שושנה ואברהם והיה הילד הבכור במשפחה בה 6 ילדים.

יצחק למד בבית הספר היסודי בגבעת עדה.

אחר כך למד בישיבה התיכונית בכפר הרא”ה.

יצחק גויס לצה”ל במחצית נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון.

לאחר סיום הטירונות נשלח לבית-הספר לשריון, שם עבר קורסים שונים והיה לשריונאי.

בהמשך הוצב בגדוד שריון בסיני ושימש שם טען-קשר בטנק.

הוא היה בחופשת שחרור אך נקרא לחזור לצבא בשל המלחמה שפרצה – מלחמת יום הכיפורים.

אני לחמתי בגבול סוריה ולו קראו בדיוק לצידה השני של הארץ ל”חווה הסינית” – בגבול מצרים.

סיימנו מערך לחימה, יצאנו למקום כינוס ואז הגיעה הידיעה המרה – “הטנק של אחיך נפגע !

מהמבטים של הסובבים הבנתי שהפגיעה הייתה קשה, ההרגשה שהייתה לי בבטן בישרה רעות. הרגשתי אותו,

הרגשתי שדבר נורא קרה לו אך קיוויתי שאני טועה”.

כשהגעתי הביתה הבנתי כי לא טעיתי וכי לא רק שאחי נפגע הוא גם הוכרז כנעדר.

כך השתנו החיים בבית…העצב על פניהם של ההורים, הבכי… חוסר הידיעה היכן הוא אחי??? היכן???

במהלך כ- 11 חודשים נערכו חיפושים שהובילו בסופו של דבר ל מציאת שרידי גופתו.

להורים היה קשה להאמין, קשה להבין שהוא איננו לתמיד שהוא לא יחזור עוד.

יצחק נקבר בקריית שאול בתל-אביב בבית העלמין הצבאי.

פרטים נוספים על חייו ניתן לקרוא באתר ההנצחה ביישוב.