The Little Egret

Little egret

Took me to her sea

Even though it’s skies

grayed

She painted a white wake

And pulled me after it

And though I stumbled among the algae

In a magical journey

Waiting for her

To spread wings

Once again

Like a white sail

On a sea

That had forgotten

to love.

אנפה

אֲנָפָה

לָקְחָה אוֹתִי לַיָּם שֶׁלָּהּ

אֲפִלּוּ שֶׁשָּׁמָיו הֶאֱפִירוּ

הִיא צִיְּרָה לִי שׁוֹבַל שֶׁל קֶצֶף לָבָן

וּמָשְׁכָה אוֹתִי בְּעִקְבוֹתָיו

אֲפִלּוּ שֶׁמָּעַדְתִּי בֵּין הָאָצוֹת

בַּמַּסָּע הקסוםָ אַחֲרֶיהָ

חִפַּשְׂתִּי שֶׁתִּפְרֹשׁ לִי כְּנָפֶיהָ

עוֹד פַּעַם אַחַת

וְתָשׁוּט כְּמִפְרָשׂ צָחוֹר

עַל יָם שֶׁשָּׁכַח לֶאֱהֹב.