בעלי חיים בהסוואה

• שם בע”ח: ינשוף השאול
• אויבים: בזמנים הקרים של השנה השועל הוא אחד מהאויבים של הינשוף. ינשופים שגרים ביערות הגשם נחשים גדולים וחזקים יכולים להיות הטורפים שלהם (הנחשים יחפשו לרוב את הביצים שבקנים אבל לא יהיה להם אכפת לאכול ינשוף). חתולי הפרא טורפים מאוד טובים והם יכולים לחטוף ינשוף כמו שאף טורף אחר מסוגל. נשרים ממינים גדולים גם ידועים כטורפים של מינים קטנים של ינשופים. דביבונים וסנאים יכולים לטרוף ינשופים קטנים במיוחד אלה שעדיין בקן.
• אזור מחייה(בדר”כ): ביערות, המצויים לרוב באזורים הרריים. הוא גם מתאכלס במגוון יערות לחים, יערות נשירים, יערות ירוקי-עד, מרחבים פתוחים בעלי “טלאי” יערות, אזורים יבשים למחצה (כמו ערבות), יערות גשם טרופיים מפותחים ואזורי שיחים נמוכים וקוצניים.

• השגת מזון: לינשופים יש ראיה מאוד טובה דבר המקל למצוא את הטרף. הינשופים מסוגלים לעוף מעל הטרף במהירות ולהפתיע אותם.יש לינשופים טפרים חדים ביותר כך הם קולטים את טרפם. תזונת הינשופים תלויות במקום בו הם גרים. הינשופים לא יפספסו הזדמנות אחת לאכול מבלי להיות בררנים מדי כתוצא מכך הם מסוגלים להסתדר במגוון סביבות שונות. הם צורכים סוגים שונים של חסרי חוליות וזה כולל עכבישים, חרקים, חלוזות, סרטנים. הם גם אוכלים דגים, זוחלים קטנים, סוגים שונים של יונקים קטנים ואפילו ציפורים. מכרסמים כמו חולדות ועכברים הם מקורות מזון נפוצים עבור הינשופים. ישנם ארנבים בשפע באזורים בהם חיים הינשופים, בעונות הקרות קשה להגיעה למכרסמים כי הם נוטים להתחפר מתחת לאדמה כדי להתחמם, בזמנים אלה הינשופים יצתרכו להסתמך על מקורות אחרים של מזון כדי לשרוד. הינשופים ציידים מאוד סבלנים, הם עומדים מעל העצים ומחפסים מתחת את הטרף שלהם. השילוב של שמיעה חדה וראייה מאפשר להם לקלוט תנועות גם כשחשוך לגמרי, אז הינשוף עף ולוכד את הטרף בתוך שבריר שניה.
• צבעים(רגיל ואזהרה):פרצוף-השמע שלו צבוע בחום-אפרפר או שחור כהה, מוקף בצווארון נוצות קצר בצבע לבן, ובעל כתם בהיר בין העיניים והגבות המחובר למצחו. חזהו, בטנו ושאר מעטה הנוצות התחתונות צבעם צהוב-בהיר עשיר, ומפוספסים ומוכתמים בחום כהה, בעוד שחלקיו החיצוניים – כמו הכנפיים – כמעט ושחורים כפחם או חומים כהים, ומוכתמים בפסים וכתמים בצבע צהוב-בהיר.

ועוד מידע

מקום המגורים של נחש האנקונדה  הוא אמריקה הדרומית

האויבים-החוויאי והחתול וגירית הדבש והפתן וקוברה הקיפוד והנמייה
יש נחשים שיש להם צבעי אזהרה ויש נחשים שאין להם צבעי אזהרה

מזונו של הנחש הוא זוחלים  וחיות רבות

יעל נובי בטבע:

אורך גוף הזכר 125 ס”מ, אורך הנקבה- 100 ס”מ, אורך הזנב כעשרה ס”מ. משקל הזכר 45-60 ק”ג, משקל הנקבה 23-40 ק”ג. אורך קרניים אצל הזכר הוא עד 130 ס”מ ואצל הנקבה עד 40 ס”מ. היעל ממליטה בדרך כלל ולד אחד או שניים. תוחלת חיים של יעל נובי הוא בין 12 ל-17 שנים.

עיקר מזונו של היעל הוא צמחים. היעל חי בעדרים נפרדים של זכרים ונקבות, כאשר כל עדר מגיע עד לכ-20 פרטים. במקרה של סכנה, היעל ישרוק.

שריקת אזהרה לעדר. ליעל רגליים קצרות ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים ושם הוא מוסווה בצורה מדהימה (ניתן לראות בתמונות למטה). כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים תלולים במיוחד. לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו, ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו לתקוף טורפים. בעונת הייחום, בסתיו, נפגשים עדרי שני המינים למטרת הזדווגות. בתקופת הייחום הזכר לובש פרווה חומה, גרבי פרווה כהות, שרירי הצוואר מתעבים והוא נאבק עם זכרים אחרים לצורך שיפור מעמדו בעדר באמצעות הצמדת בסיס הקרניים והדיפת היריב.

בזמן ההסואה היעל אינו משנה את צבעו אך לא רואים אותו ברוך השם בזכות הרקע והסביבה של