המנזר

השלישי בשבוע

יוסי היקר,

היום הוא היום הטוב ביותר בכול העולם היום הפכתי לנזיר

תהליך ההשבעה היה מקסים

לאחר שלוש שנים שלמות של הבנה של מה זה להיות נזיר והתרגלות לחיי הנזירים הותר לי להפוך לנזיר

היום נשבעתי את שבועת הנזירים שלה אציית במשך כול ימי חיי הכוללת 3 דברים

1, פרישות , משמעותה שאני לעולם לא אתחתן ושאני לעולם לא אוליד ילדים

2, צניעות , מעתה והלאה אתלבש אך ורק צנוע אף שאני לא מבין מדוע שאדם יתלבש בצורה לא צנועה זה מגעיל לדעתי

3 , צייתנות , דבר ראשון השבועה אומרת שאני חייב לציית לאב לבן ולרוח הקודש

הדבר השני ששבועה זו אומרת הוא שעליי לעשות כול דבר שאב המנזר אומר לי

לאחר מכן החלתי בעבודת הקודש של הנזירים שעליה אפרט כנראה מחר

מהיום והלאה אהיה נזיר אמיתי

בברכה , פרנצ’נסקו

החמישי בשבוע

ליוסי היקר,

דע לך שאם אי פעם תרצה להפוך לנזיר יהיו לך הרבה דברים שתהיה חייב לעשות.

דבר ראשון כשעה לאחר שהשמש זורחת העירו אותי כדי להחל בעבודה שכן המנזר שלנו עוסק כבית מנוחה ומקלט לעניים החלתי בעבודה כמרפא החולים הכללי של המנזר.מכיוון שאנו הנזירים מאמינים שלשבת בחוסר מעש הוא אויב הנשמה. החלתי בעבודה כמה שיותר מהר

היו לי ארבעה חולים שבאו ממרחק כדי לקשר בין אזור סין לאזור אירופה קשרי מסחר וחלו ממש באמצע הדרך עדיין לא הצלחתי לרפא אותם ואני מודאג מאוד ממצבם אף שאני די בטוח שהם חולים באותה המחלה

בשעה הרביעית לאחר זריחת השמש עד השעה השישית לאחר זריחת השמש התחלתי לקרוא בספרי הקודש אף בחשש מה מפני מצבם של החולים ולכן הקראתי להם את ספרי הקודש גם כדי לשמח אותם קצת וגם כדי להשגיח על מצבם.

בתום הקריאה הלכתי לנוח תוך ניסיון לבחון את איך שניסיתי לעזור לחולים ולחשוב מה עוד אני יכול לעשות אבל אחד הנזירים עשה רעש וחטף עונש כבד כנראה מכיוון שכולם כעסו עליו מאוד. את תפילת השעה התשעית אחרי זריחת השמש התחלנו לומר באמצע השעה השמינית לאחר זריחת השמש שוב יחד עם החולים,כשסיימתי חזרתי לניסיונות הנואשים לעזור לחולים תפילת ערבית.

בברכה,פרנצ’סקו

הראשון בשבוע

יוסי שלום,

מכיוון שהיום הראשון בשבוע לא יכולתי לעזור לחולים המסכנים מכיוון שהייתי חייב להתפלל כול היום הדבר היחיד שיכולתי לעשות הוא להתפלל לשלומם

ולכן זה מה שעשיתי כול היום התפללתי לשלומם וגם הפצרתי בשאר הנזירים להתפלל לשלום החולים

כול הדברים במנזר שייכים לאב המנזר שמספק לנו רק את הדברים שאנחנו באמת צריכים. לנזיר אין רכוש פרטי אפילו הבגדים שלנו שייכים לאב המנזר,וכנראה לאחר שנשמתנו תעבור מן העולם אב המנזר יעביר את הבגדים לנזיר אחר.

אם נזיר יהיה חולה אב המנזר יעניק לו מטלה מיוחדת שלו תעיק עליו יותר מידי אבל שלא תשאיר אותו בטל.

על אב המנזר להתחשב בחולשתו של הנזיר בעת כזו או אחרת.