חירות ושוויון

ערכי החירות והשוויון הם ערכי יסוד העומדים בבסיס הדמוקרטיה.

ערכים אלה נובעים ישירות מרעיון “הזכויות הטבעיות” של האדם.

הזכות לחירות והזכות לשוויון מקורן בהשקפה שאדם באשר הוא אדם נולד חופשי ושווה בזכויותיו לכל אדם אחר.

ג’ון סטיוארט מיל (1873-1806):

נחשב לאבי רעיון הליברליזם, מסביר בספרו “על החירות” את מהותם של שני ערכים אלו.

החירות

לכל אדם יש הזכות לבקש את טובתו על פי דרכו, כל עוד אינו מנסה למנוע מאחרים את טובתם ואינו מפריע להשיג את טובתם. כלומר, יש לתת לכל אדם את הרשות לנהל את חייו באופן הנראה לו, ואין להכריח אותו לנהל את חייו באופן הנראה לשאר בני האדם. זכותו של כל אדם להשתמש בחירותו כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהגשים את שאיפתו לחיות חיי אושר.

מיל מונה כמה תחומים שבהם מימוש רעיון החירות נראה בעיניו חשוב ביותר: חופש המחשבה, הדעה, המצפון והביטוי, חופש העיסוק וחופש ההתאגדות.

שוויון

לכל בני האדם יש זכות שווה לממש את זכותם לחירות.

חובתה של המדינה לדאוג לכל אחד מאזרחיה לתנאי קיום בסיסיים אשר מאפשרים מימוש פוטנציאל והגשמת השאיפה לחיות חיים מאושרים.

מתוך ההגדרות האלה נובעת הסתירה הקיימת בין שני הערכים חירות ושוויון:

מצד אחד לכל אדם יש החירות לממש עצמו, מצד אחר, קיים הצורך של המדינה לדאוג לכל אזרחיה, לפעמים על חשבון החירות של פרט מסוים או קבוצת פרטים.

לדוגמה: לכאורה לכל אדם יש את הזכות הטבעית לרכוש, לקבל ולשמור כל סוג רכוש שצבר. אך כדי להבטיח משאבים לניהול המדינה ולמתן שירותים לאזרחים יש צורך לחייב כל אזרח עובד לשלם מס הכנסה. במצב זה צורכי הכלל מתנגשים עם זכות הפרט לקניין: זכות הפרט לקניין תקופח ותצומצם לטובת הכלל.https://youtu.be/XuEyKNsmF2I

הניסיון לגשר את הסתירה בין שני הערכים הביא ליצירת דגמים שונים של דמוקרטיות.

העיקריים שבהם הם דגם הדמוקרטיה הליברלית ודגם הדמוקרטיה הסוציאל-דמוקרטית.

בכל דגם מושם דגש על ערך אחר:

בדמוקרטיה הליברלית מודגש ערך החירות, ולעומתה בסוציאל – דמוקרטיה מודגש האיזון בין ערכי החירות והשוויון.

הדגש על ערכים שונים בא לידי ביטוי בחוקי המדינה ובאופייה החברתי – כלכלי של המדינה.

על שוויון וחירות