חנוכה

“כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול שלא נטמא, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים.

ומה ראו לעשות חנכה שמונה ימים, והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעת ימים, שנאמר: “ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים”… וכן מיצנו בחנוכה שעשה שלמה, שלא עשאה אלא שבעת ימים, שנאמר כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים, והחג שבעת ימים. מה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל, ובנו את המזבח, ושדוהו בשיד ותקנו בו כלי שרת והיו מתעסקין בו שמונה ימים.

ומה ראו להדליק את הנרות, אלא בימי מלכות יון, שנכנסו בני חשמונאי להיכל ושבעה שיפודין של ברזל היה בידיהם, וחיפום בעץ והדליקו בהם…

ומה ראו לגמור בהם את ההלל, אלא שכל תשועה ותשועה שעושה הקב”ה לישראל, היו מקדימין לפניו בהלל, בשירה, בשבח ובהודאה…”