מדריך לקליטת תלמידים עולים בבית-הספר

עקרונות לקליטת תלמידים עולים מיטבית בבית הספר

שלמה אילן

המינהל הפדגוגי – אגף קליטת תלמידים עולים

משרד החינוך, מחוז דרום

050-6995019

[email protected]

כדי לסחוף את כלל קהילת ביה”ס להתמסר למשימת קליטת התלמידים העולים, שומה עלינו להבנות את הרקע הערכי המתאים. שלל מקורות והוגים יכולים לעמוד לרשותנו. במסגרת זאת, אציג רק שניים מהם.

מגילת העצמאות, פותחת וחותמת הנושא קליטת העלייה, ובפסקת היעוד שבמגילה, קיבוץ הגלויות וקליטת עלייה הוא היעוד הראשון הנזכר בה:

“בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית…

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל…

אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל”.

כאשר כתבו מנסחי המגילה את המשפט “ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית”, כוונתם הייתה בראש ובראשונה לאחת הברכות מתוך תפילת העמידה, אותה אמרו יהודים 3 פעמים ביום במשך כאלפיים שנה, ורבים ממשיכים לומר אותה גם כיום:

“תְקַ‏ע בְשׁוֹ‏פָ‏ר גָ‏דוֹ‏ל לְחֵרוּ‏תֵנוּ‏ וְשָׂ‏א  נֵס לְקָ‏בֵץ גָ‏לֻיוֹ‏תֵינוּ‏, וְקַ‏בּ‏צֵנוּ‏ יַ‏חַ‏ד מְהֵרָה
מֵאַ‏רְבַ‏ע כַ‏נְפוֹ‏ת הָ‏אָ‏רֶ‏ץ לְאַ‏רְצֵנוּ”.

החזרה היומיומית על בקשה ושאיפה זו, אפשרה ליהודים לשרוד ולשמר את זהותם לאורך ההיסטוריה עתירת התלאות שהייתה נחלתם, והיא זו שבסופו של דבר, גרמה למבשרי הציונות, לחובבי ציון, ולהרצל, לחולל את המהלך של שיבת ציון המודרנית, והיא שגרמה לנו, לאבותינו או לסבינו, לעלות ארצה.

אם אנחנו חפצים בזהות יהודית וקיום מובחן כ”עם יהודי”, חובתנו להמשיך לראות ערך ויעוד בהגשמת שאיפה, ולהירתם לה ככל יכולתנו.

ארבעה היבטים לתהליך הקליטה בבית הספר:

(1) ההיבט הארגוני-מנהלי הוא השלב הראשון בהיערכות בית הספר לקליטת עולים חדשים, וכולל נהלים והנחיות למפגש הראשוני בין התלמיד העולה לבין צוות החינוך הבית ספרי.

(2) ההיבט הלימודי כולל הוראת העברית כשפה שנייה, שיפור השפה לתלמידים עולים וכן מעקב לימודי אחר התקדמות התלמידים העולים.

(3) ההיבט החברתי עוסק בפעילויות למען שילוב חברתי של תלמידים עולים

(4) ההיבט התרבותי עוסק בשלושה תחומים: מורשת יהודית – ישראלית, דמוקרטיה ישראלית ואקטואליה ורב-תרבותיות.

ההיבט הארגוני-מנהלי: שלב ראשון בהיערכות בי”ס לקליטת עולים חדשים

1. הבניית תשתית תרבותית-ערכית להבנת חשיבות  הקליטה בקרב המורים, ההורים והתלמידים

2. הכרת ולימוד אופן הקליטה בבי”ס ומחוצה לו, ומאפייני העולים ותרבותם לכלל צוות ביה”ס

3. הגדרת קליטת העולים, רווחתם, והרגשתם הטובה כמשימה אישית לכל אחד מבאי בית הספר:

  מורים, הורים תלמידים, מזכירה, אב בית, שומר

4. הגדרת תחומי האחריות: מחנך הכיתה כדמות המרכזית המובילה את הקליטה, מנהל, יועצת, פסיכולוג כתומכים ומסייעים לעולים כלכל תלמיד אחר

5. הנגשת הסביבה הפיזית והאקלימית בבית הספר באמצעות שילוט מתאים (דו/רב-לשוני), מסמכים ופרסומים דו/רב-לשוניים, מענה טלפוני מתאים, ומחשבה על הפרטים הקטנים

6. בניית קשר עם גורמים קולטי עלייה בקהילה: מרכז קליטה, רכז קליטה רשותי, משפחות דוברות שפת העולים

7. קביעת לוח מפגשים קבוע של הורי העולים עם מנהל/ת ביה”ס לעדכון במצב הילדים ולשמיעת בקשות מצוקות

8. בניית מערך השתלמות בנושא לכלל מורי ביה”ס, ושליחת מורים מובילים להשתלמות מקצועית בקליטת עלייה

ההיבט הלימודי: הוראת העברית כשפה שנייה, שיפור השפה ומעקב לימודי

1. שמירה על כישורי השפה בשפת האם של העולים

2. שמירה על עקרון הטבעיות בסדר הלימוד: האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה, תוך הקדמת הכשירות התקשורתית לכשירות האוריינית

3. עבודה ע”פ תכנית הלימודים לילדים עולים בכיתות א’-י”ב בממלכתי ובממלכתי דתי: http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/68F30AA2-D49C-482B-8428-212C4832FD52/65474/safa3.pdf

4. תכנון השיעור כך שברוב זמנו העולים הם אלה שיתרגלו ויתנסו בדיבור ואמירת משפטים שלמים כבר מהשיעור הראשון

5. הוראה מוכוונת הישג: להגדיר לכל שיעור את “פסקת ההישג” שתיתן לנו (ולתלמיד) אינדיקציה לידיעה

6. הקפדה על מתן מלוא שעות הזכאות לעולים, ולפחות 6 ש”ש לכל עולה, ע”י מורה יחיד המלמד את כל שעות הזכאות, כמה שיותר ימים בשבוע, על חשבון מקצועות רבי מלל

7. הדגשת אחריות כל מורה מקצועי להישגי כל תלמידיו העולים

8. ביצוע התרמה של מושגים ואוצר מילים בשעות הזכאות וסיוע לימודי בשעות פרטניות

9. הקפדה על ניצול בנות השרות הלאומי של האגף / המורות החיילות לטובת העולים

10. שימוש בתכניות “משעולים”, סל”ע או שע”ל לשיפורה השפה וקידום לימודי של העולים הוותיקים

ההיבט החברתי: פעילויות למען שילוב חברתי של תלמידים עולים

1. מינוי חונך/חונכים לכל עולה, מבין תלמידי הכיתה הוותיקים, שתפקידם להכיר לו ול”הכניסו” לחברה ולא להותירו בודד בהפסקות ובמפגשים חברתיים

2. הקמת קבוצת העצמה והנחייה לחונכים (אפשר עם העולים) ע”י היועצת

3. שילוב העולים בוועדות התלמידים ובמועצת תלמידים כבר משלב רכישת השפה הדבורה

4. עריכת ערבי במ”ה להורי העולים להכרת המציאות החברתית בקהילה ולהכוון הבוגרים של כיתות ו’

5. עריכת ערבי במ”ה בית-ספריים/כיתתיים משותפים להורי העולים ולהורים הוותיקים

6. שימוש בתכנית “עוגן”, לשיפור ההתערות החברתית של העולים הוותיקים

ההיבט התרבותי: הכרה הדדית של התרבות הישראלית, ותרבות העולים

1. הכרת לוח השנה העברי ולוח שנת הלימודים הישראלית בפני העולים והוריהם

2. הכנה ולימוד לקראת צומות וחגים תוך הצגת המאפיינים הייחודיים בישראל של מועדים אלה, תוך חשיפת כלל הכיתה למאפייני מועדים אלה בארצות המוצא של העולים

3. הכרות עם ארון הספרים היהודי, על רבדיו השונים, שימושיו, וההקשרים בהם נהוג להשתמש בכל אחד ממרכיביו

4. שילוב עולים כמציגים וכמפעילים באירועים וטקסים בית ספריים, תוך מתן ביטוי לתרבות שהביאו עמם

5. שילוב רב בי”ס בעבודה משמעותית עם העולים: בלימוד הלכות ומנהגי הקהילה ובעיבוד מנהגיהם שלהם

6. שימוש בתכניות תלי”ה או על”ה לשיפור והעמקת ההכרות התרבותית-דתית של העולים הוותיקים

ניהול תיק תלמיד / תושב חוזר

1. ניהול התיק הוא באחריות מלאה ובלעדית של המחנך, ובפיקוח המנהל

2. רכז/ת העולים, היועצת ומורת שעות הזכאות יכולה לסייע במילוי התיק, אך בשום אופן אינה יכולה (ולפיכך, גם אינה צריכה) לנהלו

3. התיק יהיה זמין לכל צוות הטיפול בעולים: מנהל, מחנך, יועצת, פסיכולוג, מגשרת וכו’

4. כל חלק בתיק צריך להיות מטופל בזמנו, במהלך שלוש השנים הראשונות להגעת העולה

5. בתיק ישנה התייחסות לשלושת ממדי הקליטה (לימודי, חברתי ותרבותי), ומעקב קפדני אחר חלקיו השונים, יעניק לעולה את המעטפת המיטבית לקליטה

מבחני מדף

כל תלמיד עולה מכיתה ג’ ומעלה, יידרש לעשות מבחן מדף עם סיום רמת הביניים – סוף שנה”ל הראשונה (רצוי – סביב פסח)