עציץ הדמיון

לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה חָזְרָה אִמָּא שֶׁל מִיכָאֵל מֵהָעֲבוֹדָה

 וְהֵבִיאָה אִתָּהּ מַתָּנָה.

עֲצִיץ סָגֹל וְיָפֶה עִם צִיּוּרִים שֶׁל פְּרָחִים צְהֻבִּים וּכְחֻלִּים.

נָתְנָה אִמָּא אֶת הָעֲצִיץ לְמִיכָאֵל וְאָמְרָה לוֹ שֶׁיַּשְׁקֶה אֶת הָעֲצִיץ בְּמַיִם כָּל יוֹם.

מִיכָאֵל הַמְּאֻשָּׁר לָקַח אֶת הָעֲצִיץ בְּשִׂמְחָה וְהֵחֵל בַּמְּלָאכָה.

בְּעוֹדוֹ מַשְׁקֶה אֶת הָעֲצִיץ הַסָּגֹל וְהַיָּפֶה

עִם הַצִּיּוּרִים שֶׁל הַפְּרָחִים הַצְּהֻבִּים וְהַכְּחֻלִּים, חָשַׁב לְעַצְמוֹ

 מְעַנְיֵן מָה יֵצֵא מִתּוֹךְ הָעֲצִיץ?

 אוּלַי גּוּר כְּלָבִים קָטָן וְחָמוּד?