בס”ד

“די, נמאס לי!! למדתי להיות מורה, לא מאלף תוכים!!!” חשב לעצמו איציק המורה כשחזר לביתו לאחר יום עבודה מתיש. “התלמידים יודעים את החומר, לכאורה הם מצליחים, הציונים שלהם טובים, אבל מפריע לי שהם מסתפקים בידע הבסיסי ולא מפתחים אותו לכיוונים חדשים… אני רוצה שהם יחשבו, יסיקו מסקנות בעצמם! הם ילדים, הם אמורים להיות יצירתיים!!”

לפתע נזכר במחקר מעניין אליו נחשף במהלך לימודיו.

המחקר בדק האם כמות הידע משפיעה על היצירתיות של האדם.

במחקר נבדקו שלוש קבוצות:

1- סטודנטים לרפואה

2- דוקטורנטים

3- רופאים מומחים ותיקים

המשימה היתה פשוטה- לצייר נוירון.

הסטודנטים ציירו נוירונים פשוטים וכמעט זהים. נוירונים הדומים לאלו המופיעים בספרים מהם למדו.

ציורי הדוקטורנטים היו מגוונים יותר. הם היו דומים לאופן בו נראה נוירון במיקרוסקופ.

הרופאים המומחים היו היצירתיים ביותר. הציורים שלהם היו שונים ומגוונים במיוחד.

מסקנת החוקרים היתה שרמת הידע והניסיון הם אלו שהשפיעו על גיבוש ההסתכלות האישית על זהותו של הנוירון.

בנוסף, הפחד לטעות גם הוא מגביל את היצירתיות.

“אם כך” חשב איציק, “לא מספיק להקנות את הידע לתלמידים. על מנת לפתח יצירתיות, יש צורך בפעילויות שימחישו את הידע ויעוררו לחשיבה.”

לאיציק עלה עוד רעיון “היצירתיות של התלמידים תתפתח אם אשאל שאלות שאינן רק שאלות ידע, אלא שאלות מעוררות חשיבה כמו ‘מה היה אילו..?’ או ‘מה ניתן היה לעשות…?'”

איציק המורה הבין-

ידע הוא תנאי להבנה עמוקה שמאפשרת ניתוח ונותנת ביטחון להיות יצירתיים. עם זאת, היצירתיות אינה חייבת להופיע דווקא בסוף תהליך הלמידה, אלא יכולה ללוות את התהליך ולהפוך אותו משמעותי יותר!

הסוף:)