משל על שועל

שועל אחד מורעב

הלך לו וחשב:

אני מוכרח לאכול-

בטני נדבקת לי לגב.

והינה, במקרה,

עוד הוא ובטנו צועדים רעבים,

נגלה לפניו מראה מגרה:

כרם-

והמון אשכולות ענבים.

אמת- היתה שם גם גדר,

אך השועל לא ויתר.

הוא תר, חפש ולבסוף מצא:

פריצה!

פריצה לא מאוד מרוחת.

למעשה, פריצה בגודל של שועל תינוק.

מה עושים? שאל את עצמו השועל.

צמים- ענה ופרץ בצחוק.

שלושה ימים, ועוד שלושה לילות,

השועל לא אכל דבר.

וכך הוא

רזה,

ורזה,

ורזה,

וביום הרביעי הוא נגש לפריצה ו…

עבר!

ואז- הו! זה היה אדיר!

הו, זה היה נפלא!

השועל

זלל,

וזלל,

וזלל

עש ששבע- ועד הבחילה.

מהר

(לפני שכרסו תתפקע),

השועל נגש לגדר,

תחב את ראשו לפריצה ו…

נתקע.

כעת- נו, מה כבר נותר לשועל לעשות?

הוא נאלץ לצוםשלושה ימים,

ועוד שלושה לילות,

ולרזות,

ולרזות,

ולרזות..

ורק ביום הרביעי הוא איכשהו נחלץ והשתחרר,

ויצא מן הכרם ביא ושלם

ורזה-

ורעב אפילו עוד יותר..

אז הביט השועל לאחור ואמר:

הו, כרם יקר! ענבים כאלה לא טעמתי מימי,

אך נכנסתי רעב ויצאתי רבע-

ועכשיו לא אדע: היה כדאי?