קהילה מקצועית לומדת- פסג”ה מע’אר תשע”ז

תוכן עניינים

1- גמישות פדגוגית בפיתוח המקצועי – סרטון

2- מודל יישובי – קהילות לומדות

3- קהילה מקצועית לומדת בספרות

4- עקרונות מנחים קהילה

5- מוביל קהילה

6- הצגת המודל היישובי – מע’אר

גמישות פדגוגית בפיתוח המקצועי

מודל קהילות מקצועיות יישוביות לומדות , במסגרת הגמישות הפדגוגית בפיתוח המקצועי , בבתי ספר באיזור ההזנה מרכז פסג”ה מע’אר

בעקבות הצטרפות רוב בתי הספר באיזור ההזנה לתוכנית הגמישות הפדגוגית בפיתוח המקצועי, ובעקבות תהליכי ההערכה אשר התקיימו בשנה שעברה בתהליכי הפיתוח המקצועי , מצאנו שיש צורך למתן מענה דיסציפלינרי במסגרת הגמישות הפדגוגית בפיתוח מקצועי בבתי הספר, בנוסף לנושאי הרוחב.

לאור העיל הוחלט על הקמת קהילות למידה מקצועיות דיסציפלינריות יישוביות במע’אר , וקהילת רצף חינוכי בעילבון,אשר מתחברות לחזון מערכת החינוך היישובית .

המודל ביישוב מע’אר :

לאור הצורך שעלה, יזם צוות פסג”ה מע’אר, בשיתוף פעולה עם המפקח המתכלל במע’אר ,כמיל אבו דולה , והמפקחים המקצועיים והמפמ”רים

מר סלימאן סלאמה , ד”ר יוסף עלי , גברת וופא מעדי , מר איאד מהנא , מר אכרם אבראהים וגברת מדללה עזאם ,בשיתוף מנהלי בתי הספר היסודיים במע’אר.

המודל במע’אר מתקיים בהשתתפות כל בתי הספר היסודיים ביישוב  , הוקצו מכל בית ספר 15 שעות של פיתוח מקצועי מתקציב הגמישות הפדגוגית ( חמישה בתי-ספר) , סה”כ נוצרו 75 שעות והוקמו חמש קהילות מקצועיות במקצועות דיסציפלינריות : מתמטיקה, מדעים, ערבית, עברית ואנגלית ובנוסף קהילה אחת רוחבית שמתמקדת בנושא אמנות הדב”ט  וחינוך לערכים.

כל מובילי הקהילות יעברו תהליך הכשרה ע”י צוות הפסג”ה ויקבלו כלים להובלת קהילה .בזמן שכל קהילה מתאספת  בבית ספר אחר , וצוות המקצוע באותו בית ספר מוביל את  הקהילה הלומדת, בשיתוף פעולה עם המפקח המקצועי ומנחה חיצוני . במטרה  להעצמת המורים וטיפוח ארגון לומד.

הרעיון העומד מאחורי הקמת הקהילות היישוביות הוא :

פיתוח מערכת יישובית לומדת

• פיתוח והעצמת בית הספר כארגון לומד
• ארגון שבו מתקיים: שיתוף בידע ,למידת עמיתים
• ארגון שפרקטיות ההוראה בו הופכות לפומביות על מנת לפתח נקודת מבט חקרנית ומוכנות להתבונן על הפרקטיקה באופן ביקורתי, במטרה לשפר את עבודת ההוראה
• הבניית מנגנוני שיתופי פעולה בין המורים ברמה יישובית

“אחת מנקודות החוזק בתחום הפיתוח המקצועי המקדם למידה משמעותית הוא שמורים רבים מסתמכים על עמיתיהם- מורים אחרים במקצוע שלהם – כעל מקורות ידע והכשרה חשובים” (מתוך דו”ח ההערכה של ראמ”ה  שהתמקד בהערכת  התוכנית הלאומית “למידה משמעותית)

בהסתמך על  ממצא זה , חשבנו כמרכז פסג”ה שמוביל פיתוח מקצועי , שישנו צורך ביצירת קהילות לומדות וצורך לגבות את פעילותם.

המודל שפותח השנה ביישוב מע’אר הינו צעד ראשון בתהליך של הבניית קהילות למידה ושיתופי פעולה בין בתי הספר באזור ההזנה.

התכנון שלנו לקראת השנה הבאה הוא הקמת קהילה מקצועית של אנשי חינוך שכוללת נציגות מכלל שכבות הגיל מהגנים ועד י”ב במטרה להבניית רצף לימודי יישובי במע’אר.

קהילת רצף לימודי המתקיימת ביישוב עילבון :

במסגרת הגמישות הפדגוגית בפיתוח מקצועי הוקמה ביישוב עילבון קהילת רצף לימודי שכוללת מורים מבית הספר היסודי חטיבת הביניים והתיכון.  לצורך הקמת הקהילה הוקצו 15 שעות מבית הספר היסודי ו-15 שעות מחט”ב וביחד נוצרה מודולה של 30 שעות. התוכנית שנבנתה  מדגישה עבודה על פי צוותי מקצוע לצורך הבניית רצף לימודי ברמה יישובית.

בית ספר בו מתקיימות קהילות מקצועיות לומדות הוא ארגון ההופך את הלמידה לערך עבור כל באי בית הספר: תלמידים, מורים ומנהל.

“קהילה מקצועית לומדת מעוגנת בתפיסת בית הספר כ”ארגון לומד”” – ארגון שבו כולם לומדים”

והלמידה אינה נחלתם של התלמידים בלבד, אלא היא רכיב מרכזי בהתפתחות המקצועית של המורים עצמם” (בירנבוים ,2009 ; סנג’י) 1998

הגדרת קהילה מקצועית לומדת

“קבוצה של אנשי מקצוע הבוחנים באופן משותף את הידע והפרקטיקות שלהם ודנים בהם במטרה להשתפר מבחינה מקצועית”

(בירנבוים,2009)

“נפגשים בקביעות, חוקרים את הקשר בין הפרקטיקה לבין תוצרי הלמידה של תלמידיהם, מנתחים את תהליכי ההוראה והלמידה, מסיקים מסקנות ומבצעים שינויים במטרה לשפר את ההוראה שלהם

ואת הלמידה של תלמידיהם”

(בלנגה, לנדלר-פרדו ושחר,2011)

מאמר בנושא קהילה מקצועית לומדת

עקרונות מנחים לקהילה מקצועית לומדת

לצוות מטרות משותפות הנתפשות על ידי חברי הצוות כבעלות ערך.

מפגשים קבועים לאורך זמן.

שיתוף – הפיכת פרקטיקת ההוראה של המורים לפומבית ,שיתוף בנעשה בכיתותיהם, תכנון משותף של שיעורים, משימות ומבחנים, כמו כן דרכים להתמודדות עם קשיים בהוראה.

פיתוח נקודת מבט חקרנית ומוכנות להתבונן על הפרקטיקה באופן ביקורתי.

תפקיד מוביל הקהילה הלומדת

1-אחראי לתכנון מנגנון עבודה סדיר ותהליכי פדגוגיה מובנים (בשיתוף עם המפקח המקצועי והפסג”ה).

2-שמירה על אתיקה , יחסי אימון ונורמות של הקהילה.

3-התמקדות בלמידה ובקשר בין ההוראה ללמידה.

4-קיום דיאלוג רפלקטיבי, חקירה ובחינה-עצמית.

5-שותף לביצוע תהליכי ההערכה בקהילה (בשיתוף עם הפסג”ה).

6-איש קשר בין הפסג”ה לקהילה.

תרומת המודל

1-הבניית מערכת יישובית לומדת וארגונים לומדים.

2-פיתוח מקצועי דיסציפלינרי למורים.

3-הבניית תוצרים שמשרתים את כל המערכת.

4-למידת עמיתים ברמה יישובית.

5-מינוף בתי הספר כמרכזי ידע בתחום דיסציפלנרי.

6הבניית קהילות מקצועיות יישוביות ובית-ספריות.

7-מעורבות המורים בקביעת מסגרות ותכני תהליכי הפיתוח המקצועי שלהם, והכנסת אפקט הבחירה.

8-יצירת שפה פדגוגית יישובית.

9-הבניית מנגנוני שיתופי פעולה מערכתיים, יישוביים.