הערכה חלופית: מרד בגטאות

תלמידים יקרים!

לפניכם תלקיט המכיל: הגדרת הגטו, מפה, פיזור גיטאות ברחבי אירופה, תנאי חיים בגטו, קריאה למרד על ידי אבא קובנר, קטע מקור ושאלות.

עבודה נעימה וחג פסח שמח

לאון קוגן

בתקופת השואה בשטחי הכיבוש הנאציים במזרח אירופה נאספו יהודים אל מתחמים שנקראו “גטו” (באופן אנאכרוניסטי השתמשו במונח ההיסטורי “גטו“, שבוטל בתקופת נפוליון). המתחמים הוקמו על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בשיתוף פעולה עם המקומיים, ובמקרים רבים בשכונות וברבעים יהודים ובסמוך להם. תהליך הקמתם היה דומה ברוב שטחי הכיבוש: יהודי העיר וסביבותיה נצטוו לעבור להתגורר ברחובות או רבעים מוגדרים, שלעתים פונו מיושביהם הלא-יהודים, כשלב מקדים לפני שילוחם אל מחנות ההשמדה. כ-20% מתושבי הגטו מצאו את מותם ברעב, במחלות ובירי על ידי חיילים גרמני^]

המונח “גטו” שהונהג בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, הושאל מהמונח הישן גטו, שמשמעותו שכונה סגורה ומבודלת ליהודים, מראשית העת החדשה, במאה ה-16, עד מחצית המאה ה-19, כאשר בוטלו בהדרגה הגטאות באירופה עם כינון שוויון זכויות ליהודים. הבחירה במונח הישן, הייתה אופיינית לתעמולה הנאצית, אשר נקטה ברמייה והטעייה של הציבור הגרמני בתוך גרמניה הנאצית, כלפי מדינות אחרות בנות ברית או אויבות, והן כלפי היהודים.

היסטוריונים של השואה מנו מספר סיבות להקמתם של הגטאות. האחת, בעקבות האידאולוגיה האנטישמית הקיצונית של הנאציזם, הגטו בודד את היהודים מן החברה הכללית. השנייה, שימש כמקום ריכוז נוח, שבו עבדו או ממנו הוצאו היהודים לעבודות כפייה ולעתים אף שולחו למחנות ההשמדה. והשלישית, למעשה, שימש הגטו כאמצעי חיסול של האוכלוסייה היהודית בגטו עצמו עקב תנאי המחיה הצפופים, התברואה הלקויה והתזונה הדלה.

:משימה ראשונה 

עלכם להכנס לכתובת המצורפת ולעשות רשומה של גטאות במזרח אירופה

https://youtu.be/P6QXvPD98JM

ו.דרכי הלחימה של היהודים בזמן ביצוע “הפתרון הסופי”

הכרוז של אבא קובנר-

במלחמת העולם השנייה ברח למנזר ולאחר מכן היה ממפקדי גטו וילנא וממארגני המרד בנאצים. לאחר שנודע לו על רצח העם היהודי, הוא קרא באספת התנועות החלוציות את הכרוז:”היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח! נכון, חלשים אנו וחסרי מגן, ואולם, התשובה היחידה לאויב היא התנגדות!”. כרוז המנבא את אשר עתיד להתחולל.

1.המרד בגטאות

לאחר תחילת הביצוע של “הפתרון הסופי”:

החלה ההתארגנות של תנועות הנוער לפעילות מחתרתית, כולל השגת נשק ולאחר מכן החלו ההכנות למרידות בגטאות. בנוסף, החלה ביקורת נגד מדיניות היודנראטים, שברובם התנגדו לרעיון המרד בנאצים.

מי היו המורדים?

שיטת הענישה הקולקטיבית של הגרמנים גרמה לכך שרעיון ההתנגדות עם נשק ולחימה אקטיבית נגד הנאצים בגטאות עלה רק כאשר היה ברור כי יש לגרמנים תוכנית לרצח המוני וכולל של העם היהודי. קריאה ראשונה למרד מזוין על סמך השערה כי לגרמנים יש תוכנית כוללת לרצח העם היהודי וכי אין למעשה סיכוי להינצל, קרא אבא קובנר באספת הנוער החלוצי בגטו וילנה בינואר 1942.

המחשבה על מרד מזוין עלתה בעיקר בקרב צעירים חברי תנועות הנוער (תנועות הנוער הציוניות וכן ה”בּוּנד” והקומוניסטים-התנועות הלא ציוניות שהתארגנו בארגון אחד-א.י.ל-ארגון יהודי לוחם.

ב-28 ביולי 1942 התכנסה ישיבת “החלוץ”, וארגוני הנוער המסונפים לו: השומר הצעיר, דרור ועקיבא, והוחלט להקים- ארגון יהודי לוחם.
המשימות שעמדו בפני מרכז החלוץ היו רבות, וביניהן:

להתכונן למרד בגטאות
– לשגר שליחים לכל הערים הגדולות, לארגון הגנתם של הגטאות שנותרו
– להשיג כספים לנשק ולבניית בונקרים
– לעסוק בתעמולה

 הסיבות להירתמות של חברי תנועות הנוער-למה היו אלה בני הנוער :

הקבוצה: קיומה של מסגרת קבוצתית  שפעלה קודם לכן, אשר חבריה החזיקו ברעיון משותף ורכשו אמון זה לזה, נתן בסיס ליצירת תאים מחתרתיים.

·        החינוך לאקטיביות: בתנועת הנוער קבלו חינוך להגשמה אישית, להרתמוּת לביצוע משימות לאומיות והעדפתן על פני מימוש רצונות פרטיים.

·        החינוך התנועתי: החינוך למרידה במציאות הגלותית, לאי השלמה עם הגורל, וחתירה לשינוי ברוח רעיונות התנועה, היווה בסיס ליכולת להבין את המציאות הקשה ולפעול בדרך שבחרו.

·        הגיל והמצב: חברי תנועות הנוער היו צעירים,חזקים וללא ההגבלה של אחריות על משפחה וילדים אשר עיכבה חלקים אחרים בציבור מנקיטת פעולות קיצוניות.

בגטו היה ויכוח בין המתנגדים למרד ובין התומכים בו:

מה היו מטרות המרד?

• להלחם, ללא סיכוי לנצח או להינצל ולמות בדרך שיהיה בה ביטוי לנקמה ולתחושה לאומית-יהודית ואנושית כאנשים חופשיים הנאמנים לדרכם הרעיונית.
• בדרך זו ישמשו אות ומופת לדורות הבאים שישרדו ויבנו את עולמם בארץ ישראל,”שלוש שורות ההיסטוריה….”
• מאבק שיהיה בו סמל וביטוי להוכחה שהלוחמים, חברי תנועות הנוער הציוניות והחלוציות, בחרו את דרך המאבק לאחר התלבטות רעיונית והכנה ממושכת.

הקשיים  של המורדים:

·        הגטו שהיה על פי רוב רובע סגור בתוך עיר, היה מבודד באמצעות גדר או חומה ונתון תחת שמירה קפדנית שמנעה קשר עם העולם החיצוני והקשתה על כל התארגנות למרד.

·        ברוב הגטאות התנגדו ראשי היודנראט ומרבית הציבור למרד. כל עוד לא הוברר כי מטרת הגרמנית היא רצח טוטלי כוּונה מדיניות ראשי היודנראט להחזיק מעמד ולהגיע עם מספר רב של ניצולים אל סוף המלחמה. עקב מדיניות הענישה הקולקטיבית של הגרמנים, התוצאה של מרד הייתה עלולה להיות רציחתם של רבים מתושבי הגטו כעונש, ואף חיסולו הכללי.

·        קשיים בהשגת נשק וברכישת ידע לשימוש בו. למורדים לא היה ידע קודם בשימוש בנשק. העדר עורף תומך מקרב האוכלוסייה הלא-יהודית מחוץ לגטו, קושי ברכישת נשק וחומרי חבלה מגורמים מחוץ לגטו, פרט לסיוע מועט מהמחתרת הפולנית, הקשו על כל התארגנות למרד.

·        העדר הנהגה יהודית כוללת הטיל למעשה את האחריות להחלטה על מרד בידי תנועות הנוער במקום.

·        קביעת העיתוי למרד. ההחלטה של ראשי תנועות הנוער כי המרד יפרוץ רק כאשר יפעלו הגרמנים לחיסול הגטו היוותה בעיה משום שמועד זה לא היה ידוע למורדים ובא על פי רוב בהפתעה בטרם הסתיימו ההכנות למרד.

לבטים ודילמות מרכזיות של המורדים

·        האם ומתי לפתוח במרד? הידיעה כי מרד ואף הכנות למרד יחישו חיסול גטו הטילה אחריות גדולה על כתפי המורדים. בשלבים הראשונים לא הייתה הוכחה כי הגטאות יחוסלו ועדיין הייתה התקווה כי המלחמה תסתיים בניצחון על הנאצים ובהצלת היהודי בגטאות.

·        פעולות בגטו או מחוץ לו? פעילות בגטו קושרת את המרידה להתנגדות יהודית, אך מסתכנת בענישה קולקטיבית. פעילות מחוץ לגטו עשויה להיות מוצלחת וכואבת יותר לגרמנים, אך לא בהכרח תזוהה עם התנגדות יהודית.

 (לדוגמא: קפה צ’נגריה בקרקוב- היה אחד משלושת בתי הקפה במרכז קראקוב אשר הותקפו על ידי ארגון אי”ל. הייתה זו הפעולה המפורסמת ביותר של ארגוני המחתרת היהודיים בקראקוב והיא התבצעה בליל 22.12.1942, בו הותקפו בו זמנית מספר יעדים אשר היוו מקום מפגש לקצינים גרמניים. באותה פעולה ניזוקו בתי קפה, מועדוני לילה וקולנוע סקאלה, והועלו באש מקומות צבאיים אשר שימשו את הגרמנים, כגון מוסכים צבאיים ועוד. גרמנים רבים נהרגו בפעולה.)

*האם למרוד לנוכח התנגדותם של גופים אחרים בגטו  כמו היודנראטים או כאלה שחשבו שאין סיכוי להצליח או מאידך,שיש סיכוי לשרוד בגטו.

–בגטו או ביער? האם על אנשי תנועות הנוער למרוד בתוך הגטו או לצאת ולהצטרף לפרטיזנים?

אלה שהיו בעד לחימה בגטו טענו ש:

-הדרך הנכונה ביותר היא להישאר בגטו ולהלחם וליציאה ליער אין סיכוי כי קשה להגיע אליו.היה גם חשש שלא ישובו לראות את משפחתם.כמו כן הם חששו מלחימה בתנאי טבע שלא היו מורגלים בהם.

אלה שהיו בעד לצאת להלחם ביער טענו ש:

-ביער יש יותר אפשרויות להלחם ולנקום,לשרוד ולנקום שוב.

מרד גטו ורשה-כדוגמה.

·        ב-22 ביולי 1942 החל הגרוש הגדול (האקציה) מגטו ורשה לטרבלינקה שנמשך בהפסקות עד ספטמבר, מידי יום גורשו כ-6,000 איש. מרבית מ-350,000 תושבי הגטו לפני הגירוש חוסלו תחת הסיסמא: “התיישבות מחדש”.

·        ב-24 ביולי, בישיבה של תנועות הנוער החלוציות הוקם א.י.ל (ארגון יהודי לוחם). קריאתו לציבור בגטו לא להישמע לצו הגירוש לא נענתה.

·        כאשר הסתיים הגירוש בספטמבר נותרו בגטו כ-55,000 איש (35,000 לגאלים וכ-20,000 מסתתרים), רובם צעירים שעבדו במפעלים בגטו. הם רוכזו בשלושה אזורים קטנים. יתר חלקי הגטו היו ריקים. עתה הצטרפו כל תנועות הנוער בגטו לא.י.ל (פרט לרביזיוניסטים שהקימו ארגון נפרד) והואצו ההכנות למרד.

·        התקפה של א.י.ל  על  גרמנים שהובילו קבוצת אנשים מהגטו, בינואר 1943 במהלך פעולת גרוש נוספת מהגטו, גרמה להפסקת הפעולה. בכך נחשף קיומו של גוף מאורגן בגטו. הלוחמים שאבו עידוד מידיעות על תבוסת הגרמנים באל-עלמיין וכיתורם בסטלינגרד. הם חידשו את ההכנות להתנגדות לכל פעולת גירוש שיזמו הגרמנים. בסיוע יתר תושבי הגטו הם הכינו בונקרים, נשק, אגרו מזון ותרופות.

·        התנגדות נוספת של א.י.ל  ל “העברה מרצון” של בית חרושת על עובדיו למזרח בפברואר 1943 הצליחה: רק 25 מתוך 1,000 עובדיו התייצבו לגירוש. חובלו מתקני בית החרושת.

·        ב-19 באפריל, ערב פסח, יום לפני יום הולדתו של היטלר ועל פי פקודת הימלר, הוקף הגטו בידי כוח גרמני, כוח אחר נכנס לגטו במטרה להוציא את האנשים ולחסל את הגטו לאחר הוצאת הציוד. כל אנשי הגטו היו במקומות מסתור ולא נענו לפקודה לצאת.

·        זה היה העיתוי לפרוץ המרד. כדורים ובקבוקי מולוטוב נורו על הכוח הגרמני. שלושה ימים נערכו קרבות פנים אל פנים. זה היה המרד ראשון על אדמת אירופה.

·        ב-24.4.1943 פקד הימלר להרוס את הגטו על יושביו. פעולה באמצעות פצצות תבערה, אמצעי חבלה, להביורים והפגזה מבחוץ. הבתים קרסו על יושביהם. הנותרים הוצאו בכוח. ב-7 במאי נפגע בונקר הפיקוד ברחוב מילא 18. חלק מיושביו נהרג. חלק קטן מאנשי המחתרת ירד לתעלות הביוב וניצל בסיוע המחתרת הפולנית.

·        ב-16 במאי 1943 הודיע המפקד  יורגן שטרופּ: “אין עוד שכונה יהודית בוורשה”. עוד ביולי נשמעו קולות נפץ והתנגדות.

ייחודו של מרד גטו ורשה לעומת מרידות בגטאות אחרים-

השוני בין המרד בגטו ורשה לבין המרידות בגטאות אחרים , וייחודו לעומת האחרים:

• בכך שקמה בית בין הלוחמים לבין אחרוני היהודים בוורשה. המרד שפרץ באפריל 1943 לא היה רק מרד של 500 – 700 לוחמים, אלא מרי עממי של 50.000 – 60.000 יהודים,כל תושבי הגטו, המרד הראשון באירופה הכבושה.

• יהודי ורשה נטלו חלק במרד בכך שלא נענו לקריאות הגרמנים, להתייצב לסלקציות והתחבאו בהמוניהם בבונקרים

• משך הזמן לו נזקקו הנאצים עד שחיסלו את הגטו (מ-19 באפריל עד 16 במאי 1943) ימי קרבות ברחובות בין הנאצים לבין היחידות הלוחמות, והצורך לכבוש בונקר אחר בונקר.

• עמדת הלוחמים בגטו ורשה שלא להכין דרך נסיגה, ולא לתכנן דרך לחימה אחרת.

• היקף ההתארגנות של הלוחמים לפני הלחימה והכנת בונקרים ותשתיות.

• מספר הגרמנים שנהרגו בזמן המרד.

הסיבות לכך:

• לאחר הגירוש ההמוני מגטו ורשה לטרבלינקה שנמשך 44 יום ברציפות (מ-22 ביולי ועד 15 בספטמבר 1942), נשארו כ-60.000 מתוך 360.000 יהודים שהיו ערב צאת המשלוח הראשון. ההתרחשות הקיצונית הזו עוררה אצל תושבי הגטו הנותרים מועקה וחרדה והכרה שלא להתייצב עוד בכיכר השילוחים.

–

לפניכם דוגמה לקטע מקור כמו שמופיע בבגרות:

(קטע מקור)

1. לפי הקטע, מהם הנימוקים בעד היציאה למרד שבהם משתמשים חברי המחתרת בכרוז שהפיצו בגטו וילנה? ומה היו מטרותיהם?

2. הסבר מדוע העדיפו חברי המחתרות להישאר בגטו ולהילחם ולא להצטרף לפרטיזנים הלוחמים ביערות.

  דרכי הלחימה של היהודים בזמן ביצוע “הפתרון

:   המרידות בגטאות

1. הסבר מי היו חברי המחתרות בגטאות ומדוע היו הראשונים להבין שהמדובר בהשמדה טוטאלית של העם היהודי.  נמק את דבריך בעזרת דוגמאות שעליהן למדת.

2.  הצג את מטרותיהן של המורדים בגטאות.

  המרידות בגטאות

1. הסבר את השיקולים בעד ונגד היציאה למרד גלויי בגרמנים בתוך תחומיי הגטו.

2. מה היו הקשיים שבפניהם ניצבו המורדים בגטאות?

 הסופי”: המרד בגטאות; לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית.

3. המרידות בגטאות וההתנגדות היהודית בתקופת השואה (קטע מקור)

קרא את קטע המקור וענה על הסעיפים שאחריו:

1. הצג על פי הקטע ועל פי מה שלמדת את מטרות המורדים בגטאות, והסבר את הלבטים (הדילמות) של המורדים בעת ביצוע מרד בתוך הגטו.

2. הסבר את הקשיים של המורדים בגטאות.

4.  המרד בגטאות

1. הצג את הדילמה המועלה באסיפת חברי תנועת החלוץ בגטו ביאליסטוק, והסבר את שיקולי החברים  בעד ונגד יציאה למרד בגטו?

2. על פי מה שלמדת באיזה דעה צידדו חברי המחתרת בגטו ורשה (נמק). הבא שלוש דוגמאות נוספות לייחודו של מרד גטו ורשה.

   מרד גטו וארשה

1. תאר לפי הקטע ולפי מה שלמדת מי היו המורדים בגטאות, מה היו השיקולים שהנחו אותם לפתוח במרד ומה היו מטרותיהם.

2. תאר והסבר את ייחודו של מרד גטו ורשה.

https://drive.google.com/file/d/0B3f2cL0lAP7pNHU4X1FaSmwtQ3M/view?usp=sharing

 כנסו לקישור המצורף

 תמצט במצגת זאת הרחבה בנושא: ” היודאנרטים ותנועות הנוער”. עלכם לעבור על המצגת ולהכין חצי עמוד לפי שאלות הבאות:

1.מי הם היו היודנרטים?

2.מה תפקידם?

3. מה הן הדילמות של היודנראט ?

תנועות נוער:

1. מי הם היו ?

2.מה הייתה מטרתם?

3. מתי ואך נבחרו עיתוי למרד?