אילון רמון ז”ל

מגישים: אלון וגלעד

כיתה ה’5

בית ספר : בני עטרות

חיו של אילן בילדותו

אילן נולד ב-20 ביוני 1954 ברמת גן,טוניה ולאליעזר וולפרמן. הוא למד בבית הספר היסודי רמת חן . בשנת 1962, עברה המשפחה לגור בבאר שבע, שם למד בבית הספר בארי. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון מקיף ג’ בעיר בשנת 1972

 שירותו בחיל האוויר

 .באוגוסט 1972 התגייס לחיל האוויר והחל בקורס טיס, אותו נאלץ לעזוב לאחר שמונה חודשים מאחר ששבר את ידו

.במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיס אום חשיבה שבסיני

הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו נאלץ בעקבות תקלה טכנית, לנטוש יחד עם המדריך שהיה עמו, מטוס פוגה מגיסטר, במהלך הנטישה נפצע באורח קל. רמון סיים את הקורס בשנת 1974 במגמת קרב, כחניך מצטיין. הוא שירת כטייס קרב, תחילה כטייס סקייהוק בטייסת 102  ולאחר מכן כטייס נשר בטייסת 253 שבבסיס איתם בסיני. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה־f 16, וקלט את המטוס בחיל האוויר. לרמון היה ניסיון קרבי עשיר: בערב חג השבועות ה’תשמ”א 1981 השתתף בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעירק, הוא היה מהראשונים שנטלו חלק בתכנון המבצע וצעיר הטייסים[1] רמון היה האחרון במבנה התקיפה.

מיקום זה נחשב למסוכן במיוחד, משום שבעת שהמטוס האחרון יבצע את התקיפה כבר יאבד גורם ההפתעה והגנת הנ”מ של האויב כבר תהיה פעילה. עם היציאה מיעף ההפצצה לא ענה רמון לקריאות מוביל המבנה, וחבריו חששו לחייו; רמון תיאר לאחר מכן שהיה המום מעומסי כוחות הג’י שהופעלו עליו בעת ההפצצה, אך לאחר כמה שניות התעשת וענה לקריאות מוביל המבנה[2]. שנה לאחר מכן השתתף במלחמת הלבנון הראשונה. רמון צבר יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, נשר ופנתום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על f-16.

ב־20 בינואר1982 התנגשו שני מטוסי F-16A ישראליים מטייסת 253 (מספרי זנב: 276 ו־266), באחד מהמטוסים היה סרן אילן רמון, שהצליח לנטוש בהצלחה. שני המטוסים התרסקו.

ב־1983 פנה ללימודים באוניברסיטת תל אביב, וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. עם סיום לימודיו הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא.

ב-1988, חזר רס”ן רמון לחיל האוויר והתמנה לסגן מפקד טייסת העטלף, טייסת מטוסי קורנס (פנטום), בתפקידו זה, הוביל מבצעי צילום מיוחדים ורגישים ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו[3]. הוא המשיך להתקדם במהירות בחיל: ב-1990, מונה סא”ל רמון בן ה-36 לפקד על טייסת ברק (F-16), “טייסת הסילון הראשונה”, שברמת-דוד. ב-1992, מונה לראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וב-1944 קודם לדרגת אלוף משנה ושירת כראש מחלקת אמצעי לחימה (עד 1997).

טייס החלל הישראלי הראשון

רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לבין ארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס”א. סוכנות החלל האישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל ברמון. ב־1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם – העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס”א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים.

בתפקידו במשימת sts-107 במעבורת השתתף רמון בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המיזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה.