בניית הכפר ריחאניה

 הצ’רקסים הגיעו למזרח התיכון לאחר שגורשו ממולדתם שבצפון הקווקז. הצ’רקסים, שנלחמו תקופה ארוכה בכיבוש הרוסי בצפון הקווקז, מלחמה שנמשכה למעלה מ100 שנים, נטבחו וגורשו על ידי רוסיה הצארית מהקווקז. אלה שהקימו את הישוב היו ניצולים של אוניה שהביאה אותם מבולגריה, האוניה נשרפה ע”י הלבנונים וטבעה לפני שהגיעה לנמל עכו. מעל 500 איש טבעו בים, 123 אנשים ניצלו והגיעו לחוף. המושל מטעם האימפריה העות’ומאנית בעכו ריכז את הניצולים ונתן להם לבחור מקום, והוא יישב אותם איפה שרוצים. אלה שלחו 3 פרשים לחפש מקום .הגיעו לאזור הזה ומצאו מקום מושלם, אהבו את היופי של האזור, ההרים ,היערות, החרמון והשלג שעל החרמון שהזכיר להם את מולדתם – הקווקז. הם גם מצאו במקום שלושה סוגי אדמות, אדמה שחורה במזרח, אדמה גירית לבנה בדרום ואדמה אדומה בצד הצפוני מערבי. אמרו אחת מהן חייבת להיות אדמה פורייה, מה עוד שמצאו כאן שתי בריכות, ובאר מים. מקום אידיאלי להתיישב. הכפר נוסד בשנת 1873 ונקרא על שם הצמח “ריחן” שצמח בסמוך לכפר.  הכפר נבנה בשיטה צ’רקסית מסורתית, אשר מקורה בקווקז ושמה “כפר חומה” -הבתים נבנו כשהם צמודים זה לזה ויוצרים חומת מגן מסביב לכפר שיוכלו להגן על עצמם

חדר אחד לכל משפחה, חדרים צמודים אחד עם השני, שמונה חדרים בצפון עם שער, שמונה חדרים בדרום עם שער, עשרים ועשרים בשני הצדדים המערבי והמזרחי. כל הגגות של החדרים מחוברים כך שאפשר לעשות סיבוב מסביב לכפר על הגגות בלי לרדת. כמו כן בכל קיר משותף בין שני חדרים היה פתח שאפשר לדבר אחד עם השני

.בשעות הערב היו מכניסים את הסוסים ואת העדרים פנימה לתוך החצר , נועלים את השערים, מציבים שמירה ומאותו רגע אין נכנסים ואין יוצאים

ברגע שהשומר מזהה סכנה היה מודיע לבעל הבית הראשון.ההוא דרך הפתח שבקיר קורא לשני, השני לשלישי וכך כל תושבי הכפר היו קמים להגן על עצמם תוך פרק זמן קצר בלי לצאת החוצה ובלי להסתכן

.יותר מאוחר כשהתושבים התחילו להתבסס והמשפחות החלו לגדול, התחילו לצאת מ”החומה” והתחילו לבנות מחוצה לה, וכך היישוב התחיל לגדול

בלבה של הרחבה המרכזית בכפר נבנה מסגד שצורתו כמסגדים הצ’רקסיים בקווקז, ושונה מהותית מהמסגדים הערביים, הוא תוכנן ונבנה על ידי איש מסוריה בצורת קוביה