בגדים שחורים יואב ליבנת וליעד זוהר ח2

בחרנו ביאנקו כדמות שעליה נכתוב את הספר מכייון שהיא הדמות שהכי עניינה אותנו והרגשנו שעלייה נוכל לספר הכי הרבה כי יש לה את הסיפור חיים . הכי מיוחד

,שלום יומן

עוד יום עבר עליי , לבד, משועמם. מה צריך לקרות שישמח אותי. התוכי הוא הדבר היחיד שמעסיק אותי, קוראים לו תיאודור אני אוהב אותו, אני       מחובר אליו, כל יום אני מפחד שהוא יעוף לי מהכלוב, אני לא רוצה לאבד גם אותו. הסיפור שמצאתי אותו הוא סיפור מיוחד, באותו יום כשהבנתי שהשמידו את כל משפחתי חוץ מאימי בכיתי מאוד והסתכלתי אל מחוץ לגטו, ופתאום הגיע תיאודור והביט בי ואני בו ומאז כל יום היה מגיע עד שקניתי לו כלוב והכנסתי אותו אליו. מאז הוא שלי, הוא נותן לי קצת אושר. חוץ מתיאודור האישה הכי חשובה לי היא אימי. אני לא יודע מה אעשה אם יקרה לה משהו. מאז מות משפחתי רק אימי נשארה איתי, היא גידלה אותי והפכה אותי למי שאני אך גם איתה אני נמצא רק חצי מהיום. בשעה 8 בבוקר היא . יוצאת לעבוד בבית מרקחת שמחוץ לעיר וחוזרת רק בשלוש בצהריים.

,יומני היקר שוב שלום

היום הגיעו אליי שני ילדים. אחרי הרבה זמן שלא ראיתי אנשים אחרים חוץ מאמי, הגיעו אליי שוקה ובניימין. היה שוקה קצת חצוף אבל כיף להיות איתו לעומת בניימין, הוא חכם. הוא שיחק איתי דמקה ושח, הוא ניצח אותי בשח ואני אותו בדמקה. הם היתעניינו למה אני ככה על כיסא גלגלים אז סיפרתי להם שבמהלך מלחמת העולם השנייה הרוסים הפציצו את הגרמנים ואחת הפצצות שנפלה בשטח קרוב אליינו התפוצצה ואחד הרסיסים עף אל גבי ושיתק את רגליי ומאז הם משותקות. אחרי הרבה זמן שהיו אצלי הם הלכו… ממש היה לי כיף איתם.. התבאסתי שהם הלכו… אני ממש נהנתי איתם והם אמרו לי שיחזרו.

,שוב שלום

כפי שהבטיחו לי חזרו היום בבוקר שוקה ובניימין, היום היינו יותר משוחררים כיוון שהכרנו אחד את השני אז דיברנו בפתיחות רבה. סיפרתי להם סיפורים מהמלחמה והם סיפרו לי סיפורים מהחיים שלהם. שוקה סיפר לי שאין לו גם אבא, ואמא שלו גרה בחולון… הוא ממש רגיש לאימו והוא לא מוכן שאף אחד יזכיר אותה או ידבר אליה כי אם זה קורה הוא מגיב באלימות. הוא אוהב אותה ממש ומאוד מחובר אליה. בדרך כלל שוקה ובנימין נמצאים הרבה מאוד שעות ביום אך היום אמרתי להם ללכת כאשר אמא שלי תחזור מכיוון שהיום הוא יום מיוחד עבורנו, אבי נפטר לפני 4 שנים באותו יום ארור ה- חמישה עשר בספטמבר 1944 בו נרצח אבי בתאי הגזים. אז כשאמא שלי הגיע הביתה חיזקתי אותה והיא אותי. רגע לפני שהלכנו הציעו שוקה ובנימים אך הזהרתי אותם שנצטרך לצאת קצת אחרי שאמא שלי יוצאת לעבודה ולחזור לפניה כי היא לא מרשה לי לצאת מהבית. ככה תכננו לעשות.

,שלום

 היום אני, תיאודור, שוקה ובנימין הלכנו לים. היום התחיל טוב שבדרך עשינו שטויות וממש נהננו . אך לאחר דקות אחדות השמיים הפכו לכהים, האזעקות התחילו לעבוד ונהבלתי מאוד. שוקה ובנימין לקחו אותי מהר למקלט. חיכינו שם עשר דקות ואז בדקתי מה השעה וגיליתי שאמא שלי כבר חזרה מהעבודה אז חזרנו מהר הביתה. וכשהגענו אימי כעסה מאוד על חבריי ש”גררו” אותי לים, היא צרחה על שוקה ונתנה לו סטירה. מרוב הכבוד … של שוקה למבוגרים הוא לא אמר כלום הסתובב והלך לביתו. איזה יום עבר עליי

רפלקציה

עשינו הכל ביחד חוץ מההקלדה שבה עשינו התחלקנו שווה.