פריז: היום המשפחתי

בעשירי לאוגוסט לפנות בוקר נחתה משפחת כהן בפריז, צרפת.

משפחת כהן היא משפחה מיוחדת, היא לא תצא לטיול סטנדרטי- היא תחפש את האטרקציות הייחודיות לה. כל אחד מבני המשפחה אחראי על יום בטיול. בואו נכיר את המשפחה!

סיגל (סיגי), אם המשפחה, תומכת, אוהבת וכמו כל אמא, אחת שדואגת לכולם, ולפעמים.. יותר מדי. יש שיגידו שסיגל היא מעט היפוכונדרית, אבל יאמר לזכותה שהיא מאזנת את השאננות של בעלה, אסף (אסי), לפעמים נוקשה אבל די ברור שסיגל היא הגבר בבית.

אסף הוא איש משפחה מסור, הוא דבק במטרה, יודע הכל, ואם נתאר אותו במילה אחת… חנון. כשאסף מתחיל לדבר הוא לא יודע מתי להפסיק עד שמישהו קוטע אותו, לרוב זה דור.

דור ואחותו התאומה, מאיה, יחגגו את יום הולדתם ה-16 בעוד שישה ימים בביאריץ, בירת הגלישה של אירופה. הוא זה שהציע לחגוג את יום הולדתם בים. מאיה התנגדה לרעיון נחרצות, אך בסוף התפשרה כשההורים הסכימו שהמשפחה תבקר גם בפריז.

מאיה ודור התכוננו זמן רב לטיול זה, ולמרות כל תלונותיה של מאיה ושאננותו של דור (שירש מאביו) הם הצליחו להסתדר ביחד בלי לריב.. בערך.

למאיה ודור הצטרף לפני שש שנים אח קטן, שמו הוא יוני, הרוח הצעירה של הבית, בנוסף לזה שהוא חכם ומצחיק, הוא אוהב לראות סרטים. לפני כשנתיים יוני צפה בסרט “רטטוי”. ומאז, חלומו היה לטוס לצרפת.

לאחר הנחיתה של משפחת כהן בפריז הם נסעו למלון, הניחו את חפציהם ויצאו לאכול ארוחת בוקר מרעננת ומתוקה במעדניה המייצגת את פריז בעולם, פושון (Fauchon), מעדניה ששוכנת בכיכר מדלן. מה לא היה שם? כל מה שאתם יכולים לדמיין: פטיסרי, מרתף יינות, קפה-מסעדה, מנות אוכל מוכנות וגם אפשרות לקנות מוצרים כגון רטבים, ריבות, שמנים ועוד.

כשסיימו משפחת כהן את ארוחת הבוקר הם נסעו במטרו (הרכבת התחתית של צרפת) לכיכר הקונקורד ושם עלו על הגלגל הענק וצפו במראה המרהיב של פריז.

לאחר החוויה המדהימה הלכה המשפחה בהובלתה של מאיה לשדרות השאנז אליזה הנמתחות למלוא הדרן בין כיכר הקונקורד לשער הניצחון, בקו ישר ומרשים. חנויות יוקרה משובצות לאורכן, והרבה מסעדות תיירים, שם הם סעדו בצהריים..

כשסיימו את מסע הקניות המתיש, המשפחה נסעה למגדל אייפל, המסמל את צרפת. הוא מציג כל ערב, למשך 5 דקות כל שעה עגולה (עד 02:00 בלילה) תצוגת אורות יפהפייה. הקומה הראשונה רוצפה בשנים האחרונות בזכוכית וזו חוויה נחמדה, אך פחות עבור סיגל שפחדה מגובה המגדל, וישבה ממול ברחבה של גני טרוקדרו, הסתכלה איך מאות התיירים מנסים ללכוד את עצמם בסלפי עם המגדל הכי מפורסם בעולם ו… הצטלמה גם בעצמה.

בסיום היום הארוך משפחת כהן החליטה לסעוד את ארוחת הערב במסעדה לה ריליי דה ל’אנטריקוט, אחד ממוסדות הקולינריה הידועים ביותר בפריז. למסעדה אין תפריט בשרים אלא מנת דגל אחת של סטייק אנטריקוט עם רוטב מסתורי ומפורסם.

לה רושל: היום של מאיה

יומני היקר,

אתמול בערב נחתנו בשדה התעופה של לה רושל (La Rochelle- lle de Re Airport). היה לנו אוטובוס מאורגן ונסענו חצי שעה משדה התעופה אל המלון שלנו. כל הנסיעה לא היה לי WIFI ואמא ואבא לא עשו לי חבילת גלישה בחו”ל!

היום בבוקר יוני והאח התאום המעצבן שלי קמו, העירו אותי, וכמובן שכמו בכל חופשה הם התחילו להרביץ לי עם הכריות שלהם. אוףףף אני שונאת אותם. בקיצור, הלכנו ל”אקווריום לה רושל”, אבא כרגיל התחיל לחפור לי ואמר: “האקווריום נמצא מול הנמל העתיק. ונפתח בשנת 1988, בכל שנה הוא מארח יותר מ- 800,000 מבקרים, האקווריום הזה הוא הטוב ביותר בצרפת והרביעי באירופה.” ובלה בלה בלההה… הוא לא סתם לרגע וכל שאר המשפחה באמת התעניינו! הסתכלתי לצדדים והם באמת שאלו את אבא שאלות! אני מרגישה כל כך לא קשורה, אין… זהו, הגעתי למסקנה: הם לחלוטין המשפחה הכי מוזרה בעולם!!!

אז עשינו סיור באקווריום במשך שעתיים, והדבר הטוב היחיד שבאמת היה זה המדריך הממש ממש ממש ממש חתיך שהתלווה אלינו במהלך הסיור! גם הדגים הכי יפים לא היו שווים ליופיו. אבל אני חייבת להודות שהיו שם כמה דגים דיי מיוחדים..

אחר כך נסענו במונית למסעדה גורמה מדהימה. Christopher” Coutanceau”. אני זאת שאמרתי לאמא שניסע אליה כי קראתי עליה בבלוג של הבלוגרית האהובה עלי, אשלי ווטסון (חיים שלי). המסעדה קצת יקרה אבל אני טובה בשכנועים.

אני לא יכולה לתאר את הטעם המדהים שהיה לי בפה, אני פשוט התפוצצתי, כל אוכל שאני אטעם עכשיו יהיה נורא.

אחרי שאכלנו, עשינו את הדבר הכי מגניב בעולםםם הלכנו לסיור בעיר עם סגויי, שנקרא    Segway” Mobilboard La Rochelle”. בהתחלה המדריך הסביר לנו איך להשתמש בזה, התחלנו לנסוע והיה כל כך כיף. הוא דיבר מלאאא ונתקע על כל דבר קטן, על כל עמוד שראינו, כל אבן, פשוט נעצרנו והוא התחיל לחפור. מזכיר לי קצת את אבא, אולי הם יהיו חברים טובים. שיתחתנו וזהו! לי לא היה כוח, אז נסעתי בלי להקשיב לו. הזמן עבר כל כך מהר, עברו אמנם שעתיים או יותר אבל אני הרגשתי שזה הרבה פחות!

את האמת, שכבר אחרי הסיור הזה אני טיפה התעייפתי. וההמשך של הטיול ממש התאים לי, הלכנו לנמל הישן.

לאחר מכן, הלכנו לבית המלון ובדרך עצרנו באיזה מרכול קטן, ואמא ואבא קנו לנו משהו קטן לאכול.. כשהגענו למלון, לפני שהלכנו לישון, התארגנו ליום הבא, ללימוז’.

לימוז’: היום של יוני

יומני היקר,

היום קמנו בבוקר והייתי כבר ממש עייף אחרי כל הטיסות והנסיעות. כל המקומות שהיינו בהם היו נחמדים אבל לא כל כך נהניתי, עד שהלכנו היום לג’ימבורי שנקרא toboggan et cie””. הוא היה מדהיםםם!!! אתה לא מבין, זה היה ג’ימבורי מיוחד וממש אהבתי אותו! היו בו 4 חדרים ענקיים ובכולם היו מלאאאא דברים. נכנסתי לתוך המבנים הצינוריים, קפצתי על הטרמפולינות, זחלתי במזחלות, טיפסתי על הגשרים של הקופים, שחיתי בבריכות הכדורים, גלשתי במגלשה, ולא תאמין, רקדתי בדיסקוטק!

היה מאוד קר אבל בגלל שהיינו בתוך המבנה היה לי נעים. ואפילו הכרתי ילד בשם ג’ון שלימד אותי כמה מילים בצרפתית.

אחר כך הלכנו לאכול במסעדה מדהימה שנקראה “”Le Cheverny.

אבא ואמא אמרו שהם מאוד גאים בי שאני ילד טוב בטיול אז הם נתנו לי להזמין איזה מנה שאני רוצה מהתפריט. הזמנתי סטייק, כמו אתמול במסעדה, ואכלתי כמעט חצי! ואז הבאתי לדור שאכל את כל השאר וגם את המנה שלו, איזה שמן! ואני אפילו אגלה לך סוד, אבל אל תגיד לאמא ואבא.. כשהם לא ראו, דור נתן לי שלוק מהיין וזה היה לא טעים בכלל!

אחרי המסעדה טיילנו ברחוב וכל המבנים היו נראים לי ממש ישנים! אז אבא הסביר לי שזה בגלל שאנחנו בעיר העתיקה.

בהמשך היום נסענו ללונה פארק מטורף שנקרא “Parc Bellevue”! ווווווואו! אתה לא מבין כמה דברים ראינו וכמה דברים עשינו!

הלכנו ללטף חיות, ואז שטנו באבובים, והפלתי את מאיה למים וזה היה כל כך מצחיק! אחר כך שיחקנו מכוניות מתנגשות ואמא צרחה מפחד וכולנו צחקנו עליה.

ירינו בתותחים, קפצנו על מתנפחים ענקייםםם. אפילו הוספתי לך את המפה של הפארק שתוכל לראות את כל הדברים שעשינו.

אחרי הפארק עדיין היה לי מלא מרץ, ואמא ואבא אמרו לי שבגלל שזה היום שלי, אני יכול לבחור מה לעשות עכשיו: או ללכת לספארי או לטייל בעיר.

גם אני וגם אתה יודעים מה בחרתי… אז נסענו לספארי שנקרא”parc zoo du reynou” ואתה לא מבין כמה חיות מגניבות היו שם!!! בהתחלה נסענו באוטו אבל אחר כך נתנו לנו להסתובב לבד בספארי והחיות היו ממש קרובות אליי !!! אבל בגלל שאני הכי גדול והכי חזק אז הן פחדו להתקרב.

זה היה היום הכי טוב בחיים שלי! אני בטוח הולך לחזור לפה כשאני אהיה יותר גדול!

פריגו: היום של אסף

יומני היקר,

היום היה תורי לתכנן את המסלול היומי, מלימוז’ המשכנו דרומה לפריגו.

פתחנו את היום במערכת המערות שמזוהה עם האזור. מרהיב אותי כל פעם מחדש לגלות את רמות החשיבה הגבוהות אליה הגיע האדם הקדמון, שלמעשה, לא היה כל כך פרימיטיבי כפי שמקובל לחשוב.

למערה הכי מפורסמת באזור (מערת לאסקו), לצערי הרב, כבר אין כניסה לתיירים משנת 63′, על מנת לשמרה. כארכיאולוג אני מבין את הצורך אבל חווה עם זאת גם אכזבה.

אבל אל ייאוש! בשביל אנשים כמותי נבנה העתק של המערה- לאסקו 2.

מערה נוספת בה ביקרנו הייתה פש מרל, “הקפלה הסיסטינית של המערות”, אך בניגוד לקודמת היא הייתה המקור.

ציורי הסלע מהתקופה הפלאוליתית העליונה, הממצאים שנמצאו בה, ההיסטוריה ארוכת השנים ששכנה שם… ממש כמו לראות את הדבר האמיתי לפני עשרות אלפי שנים!

אחרונה חביבה הייתה מערת תהום פידארק, שעבור הילדים הייתה שינוי מרענן לחלוטין.

בתוך המערה זורם נהר תת קרקעי, בו שטנו.

כל החוויה הזו החזירה אותי לתקופה בה הייתי רק סטודנט לארכיאולוגיה, בה פגשתי את סיגי שלי.

התרגשתי עד מאוד! הילדים טיפה פחות…

אחריי מספר שעות ונדנודים מצד הילדים, עברנו לתחנה הבאה-  העיר סרלה, להסתובב ברגל ומעט להתאוורר באוויר הפתוח אחריי המערות הסגורות.

ביום שבת העיר הופכת למרכז מסחרי מסוג אחר- נפתח השוק! כל הריחות והטעמים הפכו אותנו למעט רעבים, אז פינקנו את עצמו באחד מהמאפים של האיכרים והתענגנו על האוכל בכיכר העיר.

בסמוך לסרלה, ישנה העיירה דום שממנה ישנה תצפית על עמק הדורדון, שממש גרמה לנו להיאלם דום.

התחיל כבר להחשיך, והילדים התעייפו. ללא ספק היה זה יום ‘מגניב’!

בורדו: העיר של סיגל

יומני היקר,

לאחר כארבעה ימי טיול מלאים בפעילויות ואקשן החלטתי שהגיע הזמן לקצת מנוחה. לפני שטסנו לצרפת חקרתי קצת על העיר בורדו וגיליתי ששוכן בעיר הפארק הציבורי של בורדו המלא בצמחיה כך שהעצים מטילים צל רחב ונעים עליו, שהקים נפוליאון השלישי.

חשבתי שה”אוראנז’רי” היא מסעדה מתאימה במיוחד ליום שמש. ישבנו ואכלנו במרפסת גדולה בצד המזרחי של הפארק.

אנחנו כל כך נהנינו בפארק עד שכמעט לא רצינו לעזוב אותו. יוני דור ומאיה מצאו להם תעסוקה ואפילו שיחקו אחד עם השני! הם התחננו שלא נעזוב אותו אך ידעתי שמחכים לנו בהמשך היום עוד מקומות רבים שלא ירצו לעזוב.

כשסיימנו את ביקורינו בפארק נסענו לכיכר “פיי ברלאן” שסביבה פזורים כמה בתי קפה טובים. בכולם מגישים קרואסון טרי ופריך ויינות מובחרים.

המראה היפה ביותר מן הכיכר הוא של קתדרלת סנט אנדרה. הקתדרלה שנבנתה במאה ה-13 שוקמה לחלוטין במאה ה-19.

שם היה גם את “שוק הרציף”, הפתוח בימי ראשון משמונה עד ארבע ומוכרים בו בעיקר אוכל המספק הזדמנות לטעום קצת מהקולינריה של האיזור.

לאחר ביקור קצר ב”שוק הרציף” הלכנו לגשר האבן אשר נבנה בתחילת המאה ה-19 בהוראת נפוליאון.

לא היה לנו הרבה מה לעשות בגדה הימנית המזרחית של הנהר חוץ מלטייל, אבל מראה העיר העתיקה מעבר למים היה יפיפה. שטנו באסדת הנהר “לה סורלינה” ועגנו לאחר שעה של הפלגה במזח ליד גשר האבן. השיט היה איטי ומהלכו הגישו לנו את היין המקומי, ששיפר לנו את מצב הרוח.

למרות מחלת הים של יוני הוא מאוד נהנה, הצלחנו להבחין בכמה דגים ואסף בזמן הזה הסביר לדור על חלק העיר העתיקה, ידעתי שדור לא נהנה מלשמוע את הסיפורים של אסף אבל למרות זאת הוא לא קטע אותו כמו תמיד.

היה משהו קסום בשיט הזה, ובסופו, השמש החלה לשקוע, הבטנו בשמש הנעלמת והרגשנו מן תחושת עצב שהטיול מסתיים אוטוטו.

כולנו כבר היינו רעבים, אז הלכנו למסעדה מצוינת במרכז העיר שחברתי אסנת המליצה לי עלייה. זו הייתה מסעדה עם אוכל צרפתי אוטנטי ויינות המייצגים את בורדו.

וכך בעצם נגמר לו היום.

ביאריץ: היום של דור

יומני היקר,

חשבתי שהטיול הזה היה לכבוד יום ההולדת שלי, אהה וגם בשביל אחותי, מאיה, לא בשביל כל המשפחה. את מה שאני ביקשתי שנעשה בטיול הזה העבירו ליום האחרון, ליום השישי. סוף סוף אני והמשפחה המציקה שלי הגענו לביאריץ- מה שציפיתי לו במשך כל הטיול. זה המקום הכי מגניב ביקום!! ביאריץ היא עיר החוף הכי מפורסמת בצרפת שכל הגולשים הכי מפורסמים באים להתחרות שם בתחרויות של גלישת גלים!

טוב אני פשוט אתחיל לספר מה עשינו היום: אחרי שקמנו בבוקר, הלכנו לאכול ארוחת בוקר ב-“Le Bouchon Biarrot” וישר משם הכרחתי את אמא שלי, סיגי, שנלך לאחד מהחופים הטובים ביותר בביאריץ- חוף גראנדה פלייג’, “החוף הגדול” בעברית! ישר כשהגענו, הוצאתי מהאוטו את הגלשן שלי (דרך אגב אני גולש כבר 4 שנים) הורדתי את החולצה ורצתי למים לנסות את הגלים הכי שווים בעיר, וצדקתי! היה מטורף! אחרי שמאיה השתזפה קצת בשמש עם אמא, היא לקחה את הגלשן הוורוד שלה ונכנסה למים. והדבר שאני הכי שונא אצל מאיה, חוץ מזה שהיא צועקת עליי כל הזמן כאילו היא במחזור תמידי, הוא שהיא מנסה לחקות אותי, והיא גם אף פעם לא מצליחה! היא חושבת שהיא יודעת לגלוש אבל היא לא.. ואחרי איזה חצי שעה שהיא ניסתה לגלוש נורמלי, היא התעצבנה, וחזרה לחוף, תודה לאל!

היינו שעתיים וחצי בחוף ואז הלכנו לאכול ב- “Bleu Café” משהו שנקרא בראנץ’, אני עד עכשיו מנסה להבין מה זה.. מאיה אמרה לי שזה שילוב של ארוחת בוקר וצהריים.. מי שם לב?? אני אוכל מתי שאני רעב, לא ככה?

חרי שהיה אשששש בגראנדה פלייג’ נסענו למוזיאון הים בשביל שאמא תתלהב ובשביל שאבא יחפור. לקח לנו מיליון שנה להגיע כי אבא הסתבך עם הוויז.. דרך אגב לאבא שלי קוראים אסי.. שעתיים שלמות התייבשנו שם, רציתי כבר ללכת שוב לים!! יוני, אחי הקטן כבר התחיל לאבד את זה ומאיה הייתה עסוקה בלהתכתב עם חברות שלה. הדבר היחיד שבאמת היה מעניין ואני חושב גם הכי מהנה לכולנו, היו החיות שראינו דרך האקווריום. אפילו אריה ים אחד התקרב ליוני כל כך קרוב שהוא פשוט ברח אחורה לאבא וצחק תוך כדי!! מאיה צחקה גם. בסוף הביקור ראינו מופע של כלבי ים עם מדריך שהאכיל אותם ועשה איתם תרגילים! לא שאני לא מכיר את זה, אבל זה דווקא היה מגניב!

אחרי המוזיאון, שלמען האמת אני מודה שהיה כיף, הלכנו לחוף “קוט דז באסקס” שבדיוק כשהגענו היה את פסטיבל הגלישה הגדול בעולם! גלשנו עם מדריכי הגלישה שהיו שם והם נתנו לי עצות באנגלית עד כמה שהם הצליחו להסביר לי ועד כמה שאני הבנתי, ופשוט חגגנו עד הערב! היה שווה!!!!!

וואו!!!! היה כל כך כיף בחוף!!! לא גלשתי ככה כבר הרבה זמן!!! אחרי הפסטיבל המדהים שהיה הלכנו לסגור את היום במסעדה מול הים ממש קרוב לחוף, “Le Surfing. היה מאוד טעים, צחקנו, דיברנו.. וכשהגיע הקינוח, באו המלצרים ושרו לי ולמאיה “היום יום הולדת” בצרפתית עם עוגה וזיקוקים. מאיה ואני שרנו איתם ביחד ואבא ואמא היו מופתעים שידענו לשיר את זה! פשוט למדנו בשיעור צרפתית אחד את השיר הזה! העוגה הייתה ממש טעימה, ויוני התלכלך בכל הפנים, וגם קצת על החולצה.. אחרי המסעדה חזרנו למלון, ארגנו את התיקים והמזוודות, ויצאנו לשדה התעופה, לחזור הביתה.

היום הזה עבר כל כך מהר בלי שהרגשתי! ואני חושב שלעשות אותו ביום האחרון היה רעיון מעולה. ככה אני זוכר את החופשה בעיקר מהיום הזה, שעשיתי מה שאני אוהב, שהייתי עם המשפחה שלי ושחגגתי יום הולדת 16 עם אחותי התאומה. ובסך הכל היה כיף! אולי אבא קצת חפר (אולי לא קצת), אולי אמא קצת דאגה יותר מידיי, אולי מאיה הייתה מציקה מידיי ויוני טיפה בכיין לפעמים, אבל עם כל זה, זו הייתה החופשה הכי טובה בעולם!