(סיפור עממי על מוחמד ( מאי,ליטל,שובל,הליי,אמילי

.היו היה ילד שקראו לו מוחמד הוא נולד במכה. מוחמד התייתם מהוריו ולכן גר אצל סבו ואחר כך אצל דודו

כעבור כמה שנים מוחמד גדל ונשא אלמנה עשירה בשם ח’דיגה שהייתה יותר גדולה ממנו. כעבור זמן מה שמוחמד כבר גדל והגיע לגיל 40 האל שלו אללה התגלה אליו ואשתו לא הייתה מרוצה שאללה התגלה אליו אם אתה רוצה שנמשיך להיות ביחד אתה חייב להפסיק לשמוע בקול האללה. מוחמד ענה לאשתו אני רוצה שנהיה ביחד אבל אני מאמין באללה והלך בדרכו אשתו ענתה לו תפחית את אמונתך באללה. מרוב שמוחמד האמין באללה שהוא אלוקי יום הדין חלק מבני ישובו התנגדו לאמונתו ורדפו אחריו ואיימו על חייו ועל חיי אשתו. בעקבות זה הוא ואשתו ברחו בספינה לים האדום ושם הם היו מוגנים וככה כולם חשבו שהם מתו. אחר כך האללה כעס ושרף את כל היישוב שהאנשים  שם התנגדו לאמונת מוחמד באללה. אחרי כמה ימים מוחמד וח’דיגה רצו לחזור כדי להביא אוכל ולפתע ראו בכניסת היישוב שהכל שרוף באותו הזמן מוחמד התפלל ובכה לאללה שכל האנשים שמתו שיחזרו לחיים. אללה אמר שהוא לא יכול לעשות זאת ומה שקרה קרה. מוחמד התפלל והתפלל ואללה. אללה ראה שמוחמד באמת התכוון לתפילות כדי להחזיר את האנשים למרות מה שעשו לו והחליט להחזיר את אנשי היישוב לתחייה. מוחמד התפלל במשך שבועות ולבסוף כל אנשי היישוב חזרו לחיות ואז ביקשו סליחה מאללה ומוחמד. ולבסוף כולם חיו באושר ועושר וכל אחד האמין באמונה שלו. מוחמד הפך לנביא והמשיך בסבאמונתו וכך גם כל אנשי הכפר. מגישות:מאי,הליי,ליטל,שובל ואמילי