יומן מסע – מסעות הצלב

יום ראשון

יומני היקר , היום אבי חזר מהכנסייה וסיפר לנו שהיום האפיפיור אורבן השני נאם נאום בכנסייה המבקש מכל המאמינים לצאת למלחמה במוסלמים שכבשו את שטחיהם של אחינו במזרח , וכמובן לשחרר את קבר ישו. הייתי מאוד נרגש מהעובדה שאני הולך לשחרר את המקום הכי קדוש בשבילי. אבא המשיך וסיפר שמי שיצא להלחם יקבל זכות לכפר על עוונותיו. אמרתי לאבי שאני רוצה לצאת איתו למלחמה בהתחלה הוא לא הסכים אבל לבסוף הוא השתכנע , אני כבר בן 18 ואני מספיק חזק כדי לצאת להילחם.

יום שני

יומני היקר , היום בבוקר התחלנו לארוז את הציוד שלנו שיריונות וחרבות , הכנו את הסוסים ונפרדנו מהמשפחות. זה היה מאוד עצוב ומאוד קשה להיפרד מאימא שלי היא מתנגדת לכל העניין הזה והיה קשה לראות אותה כזאת עצובה וחוששת. אני ואבי יצאנו למסע עם כל הלוחמים וכשראיתי והבנתי את חשיבות המסע התחלתי להיות מפוחד אך אבי הרגיע אותי והזכיר לי את המטרה שלשמה באנו.

יום שלישי

יומני היקר , אנחנו כבר מתחילים להילחם בקרבות הקשים מיום ליום נהיה יותר קשה כאן. היום שלחתי מכתב לאימי וכתבתי לה שאני מתגעגע ושלא תדאג לי ולאבא. אבא נלחם ממש טוב ונותן מוטיבציה לכל הלוחמים ובמיוחד לי. יש לי חברים שנפגעו ומתו ואני מאוד מתגעגע אליהם ואני כל הזמן נזכר בהם ונלחם בשבילם. בכל מקרה , היום אנחנו נכנסים לירושלים רגע שיא בעייני במסע הזה.

יום רביעי

יומני היקר , כאשר נכנסנו היום לירושלים המוסלמים עשו לנו מארב והתחילו לתקוף , המנהיג שלהם צאלח א דין עמד בראשם הוא היה חזק ונלחם בכל הכוח היה מאוד קשה להלחם נגדם , הם הצליחו להרוג הרבה מאיתנו ועוד כמה מהחברים שלי נפצעו. בסופו של דבר כבשנו את ירושלים וקבר ישו שלנו עכשיו! הייתי כל כך נרגש ושמחתי שהגיעה לי הזכות לכבוש את קבר ישו. המסע בהחלט מילא אותי וגרם לסיפוק גדול בליבי.