עבודת שורשים – רום שלמה

הקדמה
בעבודתי אספר לכם כיצד הכירו הורי בשנת 1997 (התגרשו בשנת 2009).
על כל המהומות והחוויות שסביי חוו בדרכם לארץ.
על כל הקשיים שסבתי ומשפחתה עברו עד להגיעם לארץ ישראל.
אספר לכם גם על עצמי על התכונות שלי התחביבים שלי. על טיטי הכלב שלי שאני קשור אליו במיוחד.
בעבודתי תוכלו ללמוד על סבתי שעלתה מפולין לארץ ישראל.
על אירועים חשובים שקרו במשפחתי שלא ידעתי עליהם עד כתיבת עבודת השורשים.
על אחיותיי נוי ליאור ועמנואל אלה והקשר שלי איתם.
אספר לכם גם על המנהגים המשפחתיים שלנו והדברים שאנו אוהבים לעשות יחד כמשפחה.

אבי
ארץ לידה ישראל

ידוע לי על אבי שהוא נולד בתל אביב וגדל ובבת ים

שהוא עבר תאונת דרכים בגיל שש, הוא היה גר בבת ים ליד הים, מאוד אהב לגלוש גדל במשפחה בעלת חמש נפשות עם אח , אחות וזוג הורים.

בבית הספר היסודי הוא למד בבית הספר יצחק טבנקין אשר נמצא בבת ים, בשנות השבעים לא היה מקובל ללמוד בחטיבת ביניים ובית ספר יסודי שהיה עד כתה ח’ ואז עברו לתיכון, הוא היה בתיכון אורט רמת יוסף ושם למד אדריכלות.

אבי היה בתנועת הנוער בית”ר –  ברית הנוער העברי על שם יוסף טרומפלדור, שם הם היו משחקים ומעבירים את זמנם הפנוי.

בצבא אבי שירת בהנדסה קרבית תפקידו היה לפנות מוקשים. עם סיום שירותו הצבאי אבי הלך ללמוד עיצוב במכון אבני ובנוסף למד מנהל עסקים.

אימי ואבי נפגשו בבית מלון באילת. אבא היה בחופשה ואמא הייתה צעירה מאוד והוצע לה לעבוד באילת הגיעה לריאיון במלון ושם היא ואבי הכירו.

תכונותיו של אבי: יצרתי, עקשן, החלטי, רציני, מסודר ואחראי, אך למרות זאת יש לו לב זהב והוא מאוד אוהב לפנק אותי.

יחסי עם אבי הם מאוד טובים, אנו אוהבים לבלות יחד, לצאת לטיולים להכין ביחד אוכל.

חוויה משותפת יחד עם אבי: לפני שנה טסתי עם משפחתי ללונדון וביקרתי עם אבא באיצטדיון ובמוזיאון של צ’לסי, קבוצתי האהודה.

אימי
נולדה בעיר חיפה בבית החולים רמב”ם וגרה בקריית ים בגיל שנה עברה לקיבוץ לוחמי הגטאות, כשאימי הייתה בת 3 הם עברו לרומא וחיו שם 5 שנים ולאחר מכן ועברו לקיבוץ עירון לשנה ואז בשנת 1985 עברו לקיבוץ עין דור שבצפון. אימי אהבה לרכב על סוסים לרקום, לתפור. בבית הספר היסודי היא למדה בקיבוץ, בבית הספר שהיה שם וכיום בית הספר כבר לא נמצא והילדים לומדים בבית הספר היסודי שנמצא בקיבוץ מרחביה. בחטיבת הביניים למדה גם בקיבוץ במוסד החינוכי תבור והיום כבר הילדים לומדים בקיבוץ מזרע.

אימי הייתה בתנועת הנוער השומר הצעיר שם הם היו עושים פעילויות מיוחדות ונהנים.

בצבא אימי שירתה בג’נין תפקידה היה לפעול במבצעים היא הייתה עושה 48 שעות בבסיס ו24 בבית מכיוון שזאתי הייתה האינתיפאדה הראשונה והיו מקפיצים את אמא הרבה הביתה.

אימי למדה מטפלות מובילות באורנים בטבעון שנתיים.

אימי ואבי נפגשו בבית מלון אבא היה בחופשה ואמא הייתה צעירה מאוד והוצע לה לעבוד באילת הגיעה לריאיון במלון ומשם היא ואבי הכירו.

תכונותיה של אימי: יצירתית, מקשיבה, לבבית, נדיבה, עוזרת, תומכת והיא לצידי תמיד.

יחסיי עם אימי הם מאוד טובים אני אוהבת לבלות איתה יחד, ללכת לטייל וסתם לדבר.

חוויה משותפת יחד עם אימי: שהייתי בן שנתיים וחצי אני אמי ואבי טסנו לחול. אני זוכר שהיינו בלונה פארק במתקן של כוסות ענק מסתובבות ואני זוכר שאני ואמי עלינו על אחת מן הכוסות ונורא נהננו.

אחיותיי

שמות אחיותיי הם נוי, ליאור ויש לי עוד אחות מצד אמא ושמה עמנואל-אלה. נוי וליאור הם אחיות תאומות בנות 16, ועמנואל-אלה היא אחותנו הקטנה בת ה3.אחיותיי התאומות נוי וליאור נולדו בבית החולים מאיר שבכפר סבא בתאריך ה-5.3.2001. נוי ילדה מאוד רגישה, אמיצת לב, חסרת פחד, וסקרנית, אוהבת לעזור לזולת ומתנדבת במד”א. אחותי ליאור ילדה מדהימה. מאוד יצירתית, מפוזרת, סקרנית ורגישה ומאוד אוהבת בעלי חיים. יחסי איתם הם מאוד טובים, עם נוי וליאור אני מאוד אוהב לשחק פיפ”א, לצפות בסדרות שאנחנו אוהבים ביחד ולדבר על דברים שאנחנו רוצים לשתף אחד עם השני. אחותי עמנואל אלה שנולדה בתאריך ה14.2.2014 היא בת 3 ואני נורא אוהב אותה. יחסית לילדה בת 3 היא מאוד חכמה ומבינה עניין. אני נורא אוהב לשחק איתה במשחקי החשיבה שלה ובמשחקי קופסה שאמא שלנו קנתה לה.

משפחת אבי

ראיון עם סבתא:

1) אילו ערי מוצא היו במשפחה?

עיראק-בגדד

2) אילו מאפיינים היו לעם בקרבו ישבתם?

בבגד חיו ערבים ויהודים בצוותא, לפעמיים היו התנקלויות מצד הערבים ליהודים.

3) איך אהבת לבלות את זמנך הפנוי בילדותך?

את רוב זמני אהבתי לבלות בקריאת ספרים, צפיית סרטים והצגות.

4) כמה אחים אתם במשפחה?

יש לי 2 אחיות ואח.

5) איך חייך היו בעבר?

חיי היו טובים, היה לי הורים טובים שהעניקו הרבה חום ואהבה ונחלצו תמיד לעזרה.

6) איפה גרת בעבר?

כשהיית נורא קטנה גרתי בבגדד ועליתי לארץ בגיל שנתיים, בארץ גרתי בתל אביב וגבעתיים וכיום אני גרה בבת ים.

7) איפה עבדת בעבר?

בעבר עבדתי בכוח אדם, הכוונת כוח אדם.

8) האם יש מסורת משפחתית שאת ממשיכה עד היום?

המסורת המשפחתית שאני ממשיכה עד היום היא שמירת שבת.

9) כיצד את וסבא נפגשתם?

אני וסבא הכרנו דרך המשפחה בשנת 1964.

10) האם יש פיוטים מיוחדים נהוגים במשפחה?

יש במשפחתנו פיוטים לחגים ושבתות בעיקר ליל הסדר וראש השנה בחוג המשפחה.

סבתי מספרת על עצמה:

התחתנתי בגיל 20 ונולדו לי 3 ילדים שני בנים ובת, דאגתי המון לגידולם וכשגדלו עבדתי במשרד כוח אדם ואחר כך עסקתי במכירת מינויים לתיאטרון עד היום, כיום כל אחד מילדי גר עם משפחתו ואנחנו נפגשים בשבתות.

זיכרונות עם סבתא:

מאז ומתמיד סבתא שלי תמיד לצידי בכל דבר שאני צריך, סבתי נורא דאגנית אז כל פעם שאני מתקשר אלייה היא חייבת לשאול אם אני בסדר, ואם אני קצת ינמיך את הקול שלי היא ישר תדאג ותחשוב שאני עצוב, כל פעם שאני בא אליה ואל סבא שלי תמיד היא חייבת שאני יאכל המון עד שהיא תראה שגמרתי את כל הצלחת, אני נורא נהנה אצל סבתי ואני אוהב מאוד ללכת אליה.

ראיון עם סבא

1) מאיפה עלית לארץ ומתי?

עליתי לארץ מעיראק- בגדד בשנת 1951.

2) איך הייתה עלייתך לארץ? ואיך היו החיים בארץ בילדותך?

עליתי לארץ במטוס בשנת 1951 והייתי בגיל 7. הגענו לארץ בלי שתיים מאחיי יחזקאל ואברהם מכיוון שהם הוברחו לארץ דרך אירן וזאת הייתה הגירה לא חוקית. פגשנו את אחיי אחרי חודש בשער העלייה. לאחר מכן הסיעו אותנו במשאיות למעברה בבאר יעקב ושם גרנו באוהל. בבאר יעקב היה גם מחנה שם קנינו הכל בכרטיסיה כמו אוכל. המאכלים כמעט בין היחידים שהיו שם הם: ביצים, ריבה, חמאה אפילו עוף לא היה, אולי פעם בחודש, באותה תקופה בארץ היה צנע.

לאחר מכן גרנו ביפו בשדרות ירושלים שם היו פרדסים ובנינו שם צריף, גרנו שם אני הוריי ואחיי, לאחר שלוש שנים נתנו לנו דירת שיכון בבת ים בשכונת עמידר.

את אחי שהיה בגיל שבוע לקחנו לעשות ברית בארץ ולא בבגדד נסענו עד לרמלה כדי לחפש לו מוהל שיעשה לו ברית.

חשוב להזכיר שכשסבי עלה מעיראק לארץ עלו בין 50-30 אלף יהודים לארץ.

3) איפה גרת בעיראק?

בעיראק גרתי בבגד יחד עם הוריי ואחיי בבית ענק, היה לנו 50 פרות, תרנגולות וכבשים.

 4) מאיפה בא שם משפחתנו שלמה?

שם המשפחה שלנו הוא על שם סבא שלי.

5) מה היו עיסוקך בעבר?

 בעבר ניהלתי חנות עצמאית למוצרי מזון.

וכשגרתי ביפו עבדתי בחנות להכנת צעצועים.

6) איפה שרתת בצבא?

בתקופתי לא היה בסיסים קבועים כמו היום בהם שירתנו, לכן כל פעם שירתתי בבסיס אחר.

7) האם היו לך בעיראק מנהגים מיוחדים שנהגתם לעשות?

בעיראק כאשר היה חג היינו מזמינים לביתנו שוחט שישחט לנו כבש.

8) האם היה בעיראק התנקלויות מצד עדות לעדות?

היה בעיראק התנקלויות בצד הערבים ליהודים, היו גם אנגלים שעשו חיפושים בבתים של יהודים. לאבי היה חבר שהיה שוטר ערבי שעזר דווקא ליהודים.

9) האם השתתפת במלחמה כלשהי?

כן, השתתפתי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.

משפחת אימי
סבי מצד אמא הוא מאוד מחבק וחם אוהב לעזור תמיד נמצא לעזרתי שאני צריך אותו, הוא אף פעם לא אומר לא ( לפחות לי) הוא תומך בכל מה שאני יעשה ואעשה ואני מאוד קשור אליו וממש שמח שיש לי אותו.

ראיון עם סבי

היכן נולדת? בואנוס איירס ארגנטינה

ערי מוצא בקרב המשפחה? (מנהגים, אורח חיים, מאכלים,)? הוריי נולדו בפולין.

מנהגים: שמרנו על היהדות שלנו. בתור ילד הלכתי לגן ילדים יהודי והייתי בבית ספר יהודי , בתור נער הייתי הולך למכון ספורט יהודי מכבי. היינו אוכלים אוכל בחלקו יהודי אך מכיוון שגרנו בבואנוס איירס היינו אוכלים הרבה אסאדו ודברים כאלה, רוב החברים שלי היו גם כן יהודים. הקפדנו מאוד לשמור על החגים היהודים, הייתי הולך לבית הכנסת ביום כיפור ובראש השנה ובפסח היינו הולכים לסבי וחוגגים שם את החג.

כמה בני משפחה הייתם? אומנם הייתי בן יחיד אך הייתה לי משפחה מאוד גדולה המון דודים ודודות ובני דודים.

מה אתה זוכר מילדותך? אני זוכר בעיקר שהיינו חבורה של בנים ובנות היינו הולכים ביחד לקולנוע היינו יוצאים בערבים ביחד ותמיד הייתי מוקף בהמון חברים.

באיזה גיל עלית לארץ ישראל? בגיל 14
מהם עיסוקייך והאם עברו מדור לדור? מכיוון שעלית לארץ בגיל 14לא היו לי כל כך הרבה עיסוקים. הייתי בן 14 אז למדתי בבית הספר התיכון בחיפה שקראו לו גימנסיה ביאליק שם היו לי גם המון חברים וחברות ולמרות שהייתי חדש ולא ידעתי את השפה הכרתי במהרה המון חברים וחברות והתאקלמתי מאוד מהר.

ישנם מאורעות יוצאי דופן במשפחה? יש לנו המון ימי הולדת במשפחה ואת כולם אנו חוגגים, כולם יחד ואנחנו בסך הכל משפחה מאוד מאוחדת. אוהבים אחד את השני.

מהם תנועות הנוער אליהם השתייכת בארץ ובחו”ל? השתייכתי לתנועת הנוער השומר הצעיר בארץ ובחו”ל.

היכן אתה וסבתא היכרתם? אני וסבתא הכרנו בגיל 16 היינו גרים אחד ליד השניה וקבלנו תעודת בגרות ביחד. אני התגייסתי לצבא באוגוסט 1963 וסבתא במקביל אליי התחילה ללמוד בבית הספר לאחיות בבית החולים רמב”ם. כשהיא סיימה בית ספר לאחיות ואני סיימתי צבא בשנת 1970 התחתנו ונסענו לאיטליה שם נולד ילדנו הראשון-חיים. גרנו שם שנתיים וחצי וחזרנו לארץ. סבתא הלכה לעבוד במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים כרמל שבחיפה ואני התחלתי לעבוד בבנק דיסקונט בקריית ים. ב1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים והייתי מגויס לצבא לחצי שנה ואחרי שחזרתי מהמלחמה רצינו לעשות עוד ילד, סבתא נכנסה להריון ונולדה אימך-שני המשכנו לעבוד באותו מקום ויצאנו כל המשפחה לרומא וחיינו שם 5 שנים. אני עבדתי במחלקת ביטחון של חברת אל על וסבתא עבדה בבית חולים יהודי ברומא. חיים ואמא למדו בבית ספר אמריקאי ובשנת 1984 חזרנו לארץ לגור בקיבוץ עין דור ואנו גרים שם עד היום. בתוך פרק זמן מסוים נולדו לנו שני ילדים נוספים עמרי ובר, ואחרי כמה זמן החלטנו לאמץ שני ילדים אוריה ונמרוד. כיום אנו זוג בעל שישה ילדים ארבעה נכדים ושני כלבים וחיים בעין דור עד עצם היום הזה.
חלקם של בני משפחה במאורעות שפקדו את הארץ: ייסוד מפעלים ומוסדות, הקמת קיבוצים, סלילת כבישים, פעולות חלוציות, פעולות חלוציות אחרות, השתתפות במלחמות וכו’: אני השתתפתי במלחמת יום הכיפורים, עמרי השתתף במלחמת לבנון השניה ובר הייתה בחיל האוויר פיענחה תצלומי אוויר במלחמת לבנון השנייה.

ראיון עם סבתי

היכן נולדת? לבוב אוקראינה

ערי מוצא בקרב המשפחה? (מנהגים, אורח חיים, מאכלים)?
בבית היה לנו אוכל רוסי פולני של ארצות אשכנז לא שמרנו על יום שבת לא חגגנו חגים, סבתא שהייתה מבית מסורתי לא הדליקה נרות מכיוון שזה היה לא חוקי מבחינת שלטונות.
כמה בני משפחה הייתם? היינו 4 ילדים, אבא ואמא כל המשפחה הייתה בישראל אך משפחת אבי הייתה מבאלרוס. אבי היה יתום כי כל משפחתו נספתה כאשר האוקראינים והגרמנים חפרו בור ליד הבית וקברו את כל משפחתו בעודם חיים. אבי למד באקדמיה צבאית ברוסיה ושם נודע לו שכל משפחתו נספתה. הוא היה צעיר ונשאר יתום בן 18. משפחת אימי באה מעיירה קטנה בפולין רוב העיירה היו יהודים דתיים שומרי מסורת, עניים מאוד והיו להם הרבה ילדים ורוב משפחת אימי נספתה בשואה אימי הייתה במחנות ריכוז והצליחה להינצל יחד עם בנה הבכור ואחרי המלחמה התחתנה עם אבא שלי.  היו לה חמישה אחים בזמן המלחמה במחנה עבודה בגרמניה כל חמשת האחים של אמא שלי הצליחו להינצל ועלו לארץ ב1948 עם קום המדינה. ידענו שאנחנו יהודים ושונים אך לא הבלטנו את היהדות שלנו. אימי הייתה ניצולת שואה ואף פעם לא דיברו על זה בבית ולראשונה נודע לי שהיא ניצולת שואה בהיותי בת 12 בישראל. גרנו בישוב שהיינו המשפחה היהודית היחידה. בשנת 1955 קיבלנו אישור כניסה לפולין גרנו שם ארבע שנים וב1959 עלינו ארצה. בפולין לראשונה אני ידעתי שאני יהודיה הלכתי לבית ספר יהודי, פעם ראשונה חגגנו פסח בפולין.
מה את זוכרת מילדותך? הילדות שלי, אני הייתי מאוד מאושרת בתור ילדה היה ליד ביתנו נהר גדול מאוד הייתי מתרחצת ומבלה שם. ובחורף היינו גולשים בנהר ועושים חיים. היה חורף מאוד קר היינו יכולים לגלוש על מי הנר הגלים היו מגיעים לגובה של 2 מטר. שם ליד ביתנו היה יער היו שם זאבים היינו קוטפים פירות יער כמו פטריות, אוכמניות, תותי יער הייתי ילדת טבע מאוד אהבתי ללכת לשדות ולטייל. הייתה לנו פרה שהייתה לוקחת לנו את כל הפרות למרעה ומחזירה אותן בערב ללא רועה צאן קראו לה מוניה. באותה התקופה כל אחד היה מקבל חלקת אדמה ומגדל את כל הירקות שהיה צריך למחייתו היו לנו תרנגולות, ואימי הייתה גם מגדלת חזירי בר. בתור ילדה אהבתי לקרוא, למדתי לקרוא לבד בגיל 5 היה לי דמיון מאוד מפותח.
לא היה לי כמעט בכלל  צעצועים הייתי מוצאת כל מיני דברים ובונה לעצמי עולם קטן.
באיזה גיל עלית לארץ ישראל? 11
מהם עיסוקייך והאם עברו מדור לדור? אני למדתי בבית ספר לאחיות  אני אחות מוסמכת ועדיין עובדת אהבתי ארכאולוגיה התענייתי בכל הנושא של האדם הקדמון וגם הבנים שלי אוהבים זאת.
כיצד הגיעו בני המשפחה שלך לארץ? בשנת 1959 נסענו ברכבת קילומטרים ימים על גבי ימים לאיטליה ומי שדאג לנו זה ארגון אמריקאי הם נתנו לנו אוכל ושתייה ודאגו לעלייה שלנו לארץ.  הגענו לעיר נאפולי עיר באיטליה, עיר נמל שהינו שם כמה חודשים בבית מלון עד שהעניינים הסתדרו. באותו הזמן קרו שני אירועים חלינו במחלת שנית, מחלת ילדים אך היא מאוד קשה מתאפיינת בחום גבוה סיכוי לדלקת קרום המוח אחותי הקטנה התאשפזה בבית חולים  בגלל אותה המחלה. אירוע שני אחותי הקטנה רצה אחרי אימי אז אני רצתי לתפוס אותה ואז לא מצאנו את אימא ושוטטנו יום שלם בנאפולי ומשטרת נאפולי חיפשה אותנו וכל הקהילה היהודית הייתה על הרגליים ובסוף נהג מונית ראה שני בנות קטנות והוא התחיל לדבר איתי איטלקית אך אני לא הבנתי ואז הוא הוציא מילון רוסי כי הוא ידע שרוסים מהגרים ואני לא רציתי להגיד שאני רוסיה כי פחדתי שיהרגו אותנו ואז הוא הוציא מילון פולני ושאל איפה אמא אז אני זכרתי את שם בית המלון והוא לקח אותנו לשם וישבנו כולם ביחד ואכלנו ארוחת שישי וכולם נתנו מתנות לנהג וחילקו לו נשיקות והרב בירך אותו. אחר כך עלינו על אונייה ששמה ארצה, לארץ. האונייה הייתה מאוד ישנה והיינו בים סוער וכל פעם שהיא שטה לכיוון אחד כולם נפלו וצלחות נשברו האונייה הייתה מאוד רעועה זכור לי שאחרי שהתקרבנו קצת לארץ ראינו את האורות של חיפה וכולם מאוד התרגשו ושמחו. אחרי שהגענו לארץ השתמשו באונייה רק פעמים וזהו. וכששעלינו לארץ אימי נפגשה עם כל משפחתה והיא הייתה מאוד שמחה והיה לנו המון דודים ובני דודים והייתה שמחה של איחוד משפחות. בהתחלה גרנו בנצרת עילית ואבי לא מצא עבודה ואז עברנו לקריית חיים והסתדרנו לאט לאט ובכל מקרה היה לי קשה מבחינה חברתית ואת הנעורים שלי חייתי בקיבוץ עין דור שם אני גרה עד היום. זוהי הייתה עליה חוקית כי אחרי 1948 העליות היו חוקיות.
כיצד את וסבא נפגשתם?  אני וסבא הכרנו בגיל 16 היינו גרים אחד ליד השניה וקבלנו תעודת בגרות ביחד.
חלקם של בני משפחה במאורעות שפקדו את הארץ: ייסוד מפעלים ומוסדות, הקמת קיבוצים, סלילת כבישים, פעולות חלוציות, השתתפות במלחמות וכו’:
סבא השתתף במלחמת יום כיפור, מלחמת ההתשה, מלחמת שלום הגליל. אבא שלי סלל כבישים בנצרת עילית ובאזור. ואבא של סבא עבד בסולל בונה ובנה את הבתים בצפון והוא עזר בבניית הכנסת בירושלים.

אירועים חשובים: אימא שלי ואחותי השתתפו בהסרטת סרט אקסודוס, סרט אמריקאי בכיכובו של פול ניומן על תקומת ארץ ישראל. אח שלי טוביה שזה שהוא הבן הבכור של אימי שניצל איתה מהשואה היה מאמן של נבחרת ישראל בהרמת משקולות ובאולימפיאדת מינכן שהתקיימה ב1972 כשהמחבלים השתלטו על המגורים שגרו הנבחרות של ישראל הוא הצליח לקפוץ מהחלון והאנשים שהיו איתו בחדר לא הספיקו וכולם נרצחו. כל הנבחרת של ההרמת משקולות נספתה חוץ ממנו. ואחי חיי עד היום יש לו משפחה והוא בן 71.

המוצא המשפחתי של המשפחה מצד אבי הוא עיראק גם מסבתא וגם מסבא והמוצא המשפחתי שלי מצד אמא הוא פולין גם מסבתא וגם מסבא.

חיית המחמד שלי

יש לי בביתי בקיבוץ היכן שאימי גרה כלב צ’יוואווה כבן חמש גזעי בצבע לבן וחום בהיר. שמו טיגר אנו קראנו לו ככה מכיוון שקיבלנו אותו ראינו שהוא קופץ ממש גבוה וכלב מאוד נמרץ עם המון מצב רוח, אומנם קוראים לו טיגר אך רוב המשפחה נוהגת לכנות אותו טיטי, הקשר שלי עם טיטי הוא מאוד טוב אני מאוד אוהב לשחק איתו לצאת איתו החוצה לרדוף אחריו וסתם להרדים אותו עליי. מכיוון שהוא מאוד קטן אז ממש כיף להרים אותו. טיטי גר בקיבוץ עם אימי לכן יוצא לראות אותו בערך פעם בשבועיים אבל כל פעם שאני רואה אותו זה משמח אותי והוא אף פעם לא שוכח אותי כל פעם שאני בא לראות אותו הוא מקבל אותי בשמחה רבה. אני הייתי רוצה לגדל גם כלב אך בביתי בהוד השרון שאני יוכל להיות איתו כל הזמן ולא לראות אותו רק מידי פעם, אך אבי אומר שאם יהיה לנו כלב אז הוא יצטרך לטפל בו ואין לו זמן. אז לא נראה שזה יקרה בזמן הקרוב. אימי נורא אוהבת את טיטי הוא ממש קשור אליה, יותר מכל מישהו אחר והיא ממש אוהבת אותו.

אילן היוחסין של משפחתי המורחבת