יומני הסודי ביותר

יום שני ה – 27.3: 

יומני היקר שלום, היום קמתי בבוקר והלכתי לבית הספר כרגיל.

אבל בשיעור הרביעי יותם שאני כל כך אוהבת הציע חברות לחברה הכי טובה שלי רוני.

פתאום הרגשתי לא טוב ורק ציפיתי מרוני שתגיד לו לא כי היא יודעת שאני אוהבת אותו מכיתה ב’.

בסוף היום יותם נגש לרוני ושאל אותה אם היא החליטה, לא שמעתי בדיוק מה היא אמרה אבל שהיא סיימה לדבר

ראיתי את החיוך המקסים והממיס של יותם. הגעתי הביתה נשכבתי על הספה והתחלתי לבכות, לא רציתי לאכול, לשתות או ללכת לחוגים ולחברים.

ממש נפגעתי מרוני חשבתי שהיא חברה אמיתית ושהיא תבין אותי, מסתבר שלא.

כנראה שאתה החבר היחיד שלי!

יום שלישי ה – 28.3:

יומני היקר שלום, היום קמתי בבוקר ולא רציתי ללכת לבית הספר, אמרתי להוריי שאני לא מרגישה טוב

ואולי כדאי שאני לא אלך לבית הספר, הם הסכימו. הרגשתי שהלב שלי שבור והלכתי לראות טלויזיה.

פתאום נזכרתי שמחרתיים לרוני יש יום הולדת ופרצתי בבכי. בסוף החלטתי לא לעשות לה כלום כי ממש נפגעתי ממנה.

המשכתי לראות טלויזיה והחלטתי בליבי שאני לא מתייחסת יותר לרוני, זה היה קצת קשה אבל פחות כואב.

נרדמתי מרוב שיעמום של הטנלובלה שראיתי וצלצול טלפון העיר אותי. רוני היא זאת שהתקשרה.

בהתחלה לא ידעתי אם לענות או לא בסוף עניתי. רוב השיחה כמעט בכיתי ולא הקשבתי לרוני אבל שמעתי את יותם ברקע.

התחלתי לבכות ונתקתי לרוני. עכשיו באמת נשבר לי הלב ולא רציתי לראות את רוני יותר, את יותם אני כבר פחות אוהבת.

יום רביעי ה – 29.3:

היום קמתי וממש לא רציתי ללכת לבית ספר אף פעם או לא לצאת מהבית יותר בחיים.

היום אמא שאלה אותי אם אני מרגישה טוב, בשביל לדעת אם אני אלך לבית הספר. אמרתי לה שאני לא מרגישה כל כך טוב ושעדיף שאני אשאר בבית.

נשארתי בבית וכבר לא רציתי לראות טלויזיה אז שחקתי במחשב. פעם אחת נצחתי ופעם שנייה נפסלתי, התעצבנתי והתחלתי לבכות.

נשברתי והלכתי לראות טלויזיה הפעם לא ראיתי טלנובלה ראיתי בובספוג אבל בפרק פרל (הבת של מר קראב) בכתה אז בכיתי גם.

פתאום ממש התחשק לי בננה, אבל זאת לא העונה אז עוד התחלתי לבכות. הבנתי שהחיים שלי נהרסו ובכיתי עוד יותר.

אמרתי לעצמי שאני צריכה להפסיק לבכות מכל שטות ולעשות משהו עם עצמי. הייתי ממש עייפה (אולי בגלל שבכיתי כל היום) אז הלכתי לישון.