פעם אחת היה צב, 

לצב קראו צביקה

יום בהיר אחד, כשהגיע שעת ארוחת הצהרים-נרקמה בעיה!

אבא של צביקה הכי אהב לאכול-חסה

אימא של צביקה הכי אהבה לאכול-כרוב.

ואח של צביקה צוצו, הכי אהב מלפפון!

אמר אבא לצביקה:”צבים אוכלים רק ירקות!”

אימא אוכלת כרוב.

צוצו אוכל מלפפון.

ואני אוכל חסה.

וצביקה גם אתה חייב לאכול ירקות כמו כל הצבים!

נעלב צביקה ולא בא לארוחה.

הוא היה עצוב.

עד שפתאום היה לצביקה רעיון!

צביקה רץ למטבח!

לקח חסה וגזר אותה בצורת עיגול.

פיזר מעליה כרוב כמו גבינה צהובה!

וחתך מעל הכל מלפפון בצורה של זיתים כמו שצוצו אוהב.

עכשיו כולם שמחו!

ומאז ועד היום, יש משפחה אחת ומיוחדת של צבים שאוכלים פיצה בכל ארוחת צהרים, והם שמחים מאוד.

הסוף!