צילום אווירי – דיר חנא

תעודת זהות

שם היישוב: דיר חנא

מחוז: צפון

מעמד מוניציפלי: מועצה מקומית

נתוני אוכלוסייה לפי הלמ”ס לסוף פברואר 2024: 10950

מתוכם: 90% מוסלמים ו 10% נוצרים.

(מקור: ויקיפדיה)

דֵיר חַנָּא (בערבית: دير حنا) הינו כפר במחוז הצפון, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

השם דיר חנא ניתן ליישוב, כנראה, בשלב מסוים בתקופה הביזאנטית כאשר נוצרים התיישבו בו.

קיימים מספר פירושים לשמו של הכפר דיר חנא אך הפירוש הנפוץ ביותר הוא זה שנקרא על שמו של חנא מפקד הצבא הצלבני שכבש את הכפר. בנוסף לכך, “דיר” פרושו מנזר.

עם הזמן החלו להתיישב בכפר מוסלמים ובהדרגה הם היו הרוב המוחלט.

 דאהר אל עומר משבט הזיידאני היה בנו של חוכר מסים מטעם השלטון העות’מאני, עומר אל זיידאני.

דאהר אל עומר ניצל את חולשת השלטון העות’מאני, ואת היריבות בין פחוות (مقاطعة) דמשק לפחוות צידון, והשתלט, בהדרגה, על הגליל החל משנות ה- 1730 . דיר חנא הייתה בירתו הראשונה. אביו נקבר בכפר.

נכתב ע”י רבקה שפק ליסק

תקופת הזוהר של דיר חנא הייתה במאה ה- 18, תחת שלטונו של דאהר אל עומר. בתקופת שלטונו הייתה פריחה כלכלית ושרר ביטחון. הוא בנה מפעלי בנייה מרשימים בגליל. בתקופת שלטונו של אל עמר נבנתה חומה סביב דיר חנא. בחומה הצפונית והמערבית היו חללים מקומרים ששימשו למגורים, ובורות לאגירת מי גשמים. כמו כן נבנה ארמון שהיה מוקף חומה פנימית והוא ידוע בכינויו ה”מצודה”. הארמון הוא בעל קירות עבים ותקרה עשויה מקשתות. הוא היה בעל שתי קומות.

נכתב ע”י רבקה שפק ליסק

דאהר אל עומר בנה בכפר מסגד. מעל לכניסה למסגד הייתה כתובת בה נרשם תאריך בנייתו של המסגד ושמו של דאהר אל- עומר. המסגד כולל אולם תפילה עם כיפה ובו בימה למואזין. אבל, ב- 1870 התמוטטה התיקרה. היא נבנתה מחדש מאוחר יותר. שרידי הארמון והמסגד מייצגים את סגנון האדריכלות של התקופה. התורכים סילקו את אל עמר ב- 1775 מהארץ. ב- 1801 נבנתה בכפר כנסייה יוונית- קתולית.

נכתב ע”י רבקה שפק ליסק