תמונה מהניסוי

מה ההשפעה של ריכוז מיצוי השום על הישרדות חיידקים?

משתנה תלוי: הישרדות חיידקים

משתנה בלתי תלוי: מיצוי השום

שמות: אופק נתן ומוטי מוסן

שם המורה: יעל זליגר

מגמת ביולוגיה

:מבוא

עבודת החקר שלנו עוסקת בהשפעה של ריכוז מיצוי השום על הישרדות חיידקים.

השערות:

· אנו משערים שבמיצוי השום החיידקים ימותו.

בסיס ביולוגי:

הוכח כי שום הגינה מכיל חמרים בעלי פעילות אנטי-בקטריאלית. מיצויי שום שמשו במהלך מלחמת העולם הראשונה לחיטוי ולמניעת גנגרנה.

שום הגינה (וכך גם הבצל) מכיל מרכיבים מכילי גפרית שיש להם פעילות ביולוגית, כגוןalliin, allicin, ajoene, S-allycystein, diallylsulphide and allymethyltrisulphide

פציעת התאים של השום (ע”י חיתוך, לעיסה, כתישה וכד’) גורמת למגע בין האנזים אלינאז וחומצת האמינו אליין ולפירוקה. מתקבלים אליצין וחמרים אחרים מכילי גפרית (חומרים נדיפים התורמים לריח ולטעם האופייניים) החומר הפעיל – אליצין המקנה לשום כתוש טרי את ריחו החזק והוא המרכיב האנטי-בקטריאלי העיקרי. האליצין מגיב עם החומצה האמינית ציסטאין באנזימים של החיידק ומנטרל אנזימים שהציסטאין חשוב לפעילותם (נמצא באתר הפעיל שלהם), שחלקם חשובים למטבוליזם של החיידק ולכן פגיעה בהם מעכבת את גידולו.(מתוך ‘בשער’)

בנוסף, חוקרים ממכון ויצמן זיהו את דרך הפעולה שלו וגילו שהאליצין מפריע לתפקודם של שני חלבונים החיוניים לתהליכי החיים של חיידקים וטפילים שונים: ציסטאין פרוטאינז ואלכוהול דהידרוגנז. על ידי תגובה כימית האליצין משנה את המבנה של החלבונים הללו וכתוצאה מכך הם הופכים בלתי פעילים. בסופו של דבר התהליך הזה מוביל למותם של חיידקים וטפילים ולבלימת ההתפתחות של זיהומים, דלקות ומחלות. (מתוך ‘דוידסון’)