קווים כללים למצע:

כחלק מתפישת העולם של המפלגה, התוכניות שלנו בתחום המדיני, החברתי והכלכלי בנויות כתוכניות ארוכות טווח. אנו מאמינים כי אנחנו לא רק אחראים על המדינה בזמן הכהונה- עלינו להיות מנהיגים טובים גם למען הדורות הבאים. מתוך תפישה זו אנו בונים תוכניות של 5 עד 15 שנה אשר רואות את הגורל הדורות הבאים כחלק אינטגרלי מהחיים שלנו כיום. אנחנו מעדיפים לראות רחוק- עתיד ורוד יותר למדינה שלנו, מאשר לטבוע בעינייני היום יום מבלי לחולל כל שינוי. לכן כל מה שתראו במצע שלנו- לא מסתכם ב4 (או יותר) שנות הכהונה שלנו בממשלה, אלא בנטיעת שתילים אשר יצמחו להיות הגזע של המדינה בעתיד.

חינוך:

הפתרון שלנו:

בניית תוכנית רב שנתית שבמהלכה נחדש את כל מערכת החינוך בהדרגתיות. הרפורמה תתמקד בשלושה נושאים עיקריים:

1. העלאת רמת ההוראה והמורים, ותגמול ראוי יותר של מחנכים על מנת למשוך אנשי מקצוע איכותיים לתחום.

2. שיכלול ועידכון המערכת באופן תמידי. מחזוריות של בדיקה והטלת ספק בתכנים המועברים לתלמידים וברלוונטיות שלהם לחיים המודרניים.

3. מתן לגיטימציה לתוכניות חינוך אלטרנטיביות ושיתוף פעולה עם החינוך הבלתי פורמלי ויצירת מגוון רב של דרכי למידה.

יוזמות למדיניות המשרד:

• על המדינה להעלות בחוק את הדרישות על מנת להתקבל לעבודה חינוכית. בהתאם לזה צריכים להעלות את השכר ולהציב כסטנדרט משכורת גבוה.

• חיוב המערכת לעבור על תכנית הלימודים והערכים המועברים פעם בעשור. 

• כל מסגרת חינוכית פורמלית צריכה שתהיה לה דרכים חלופיות ללמד את תלמידיה, במידה ושיטת חינוך אחת לא מתאימה לתלמיד ספציפי. על המסגרת לזהות את התלמיד ולהשתמש בכל האמצעים כדי לעזור לתלמיד להצליח.

• הכנסת תכנים בלתי פורמליים לתוך המסגרות הפורמליות

דת ומדינה

הפתרון שלנו:

תוכנית הדרגתית בה הממשלה מתנתקת מהמונופול האורתודוכסי ויוצרת חברה פלורליסטית אשר משלבת את כל קבוצות המיעוט הדתיות בחברה הטרוגנית ומגוונת. התכנית כוללת שני שלבים עיקריים:

1. התנתקות ממשלתית מהרבנות כמוסד יחיד ופתיחת רבנויות הנותנות מענה לזרמים אלטרנטיביים ביהדות- כך כל אדם באר יוכל לבחור באיזה מוסד ירצה להשתייך.

2. שילוב החרדים בשוק העבודה ומתן כלים ומוימנויות להתמודדות עם העולם המודרני.

הצעות חוק:

• הפיכת מוסד הרבנות לעצמאי וניתוקו מהממשלה.

• פתיחת רבנויות הנותנות מענה לזרמים אלטרנטיביים ביהדות.

• שילוב החרדים בשוק העבודה ומתן כלים ומיומנויות להתמודדות עם העולם המודרני-התכנית החינוכית תעביר לכל תלמידי המדינה (כולל תלמידי הישיבות) תכנים אשר יעזרו להם להשתלב בחברה המודרנית.

• שילוב חוק גיוס חובה בהדרגתיות עבור המגזר החרדי. חוק זה יבוצע רק לאחר מספר שנים כאשר יהיה שינוי בחברה ובמעמד החרדים.

חברתי-כלכלי

הפתרון שלנו:

אנחנו מאמינים בגישה הסוציאל-דמוקרטית הדוגלת בצמצום פערים בחברה בין העשירים לעניים, פועלת תחת ערך האחווה והשיתופיות ושואפת לחברה ישראלית מעורבת.עם זאת, אנחנו רוצים לשמור על הזכות לחירות אשר נובעת מהגישה הליברלית, מפני שאנו מאמינים בכך שאף מדינה לא צריכה לפעול בקיצוניות- לא משנה לאיזה צד היא נוטה.

הצעות חוק:

• פיקוח על מוצרים בסיסיים- הפיקוח ככלי סוציאל-דמוקרטי למתן אפשרות חיים בסיסיים לכל חלקי האוכלוסיה.

• קו עוני- קו אשר אוכלוסיה המגיעה מתחתיה מקבלת עזרה מהמדינה לקיום חיים בסיסיים. קו זה משמש כמעין “רשת ביטחון” שלא מאפשרת ליפול מימנה.

• שמירה על שוק חופשי- הגבלה של הממשלה עד התערבות בשוק החופשי. חוק זה מביא לידי ביטוי את הזכות לחירות בתוך הגישה הסוציאל-דמוקרטית.

ביטחון

הפתרון שלנו:

תוכנית בת 15 שנה של שיתוף פעולה בין ישראל ובין האום ליצירת תשתיות מדיניות להקמת מדינה פלשתינאית עצמאית בתחומי A, B, וחלקים נרחבים משטחי C (גבולות ’67 עם פשרות ושינויים המתאימים לתקופה). בתחום התוכנית יצירת מערכת חינוך, מערכת משפט, מערכת אכיפה ומשטרה ומערכת שילטונית יציבה בתחום המדינה הפלשתינאית העתידית. כך אנו תומכים בפתרון “שתי מדינות לשני עמים” אך באופן הדרגתי ומבוקר- ולא התנתקות פתאומית שתוביל להשתלטות גורמיים קיצוניים (כמו לאחר פינוי גוש קטיף וההתנתקות מעזה). בשנים הראשונות ישראל בשיתוף עם האום תשמש כ”אחות גדולה” אשר מנחה את המדינה הצעירה (בכך יש פגיעה בריבונות לצורך צמיחה של המדינה העתידית- מעין “מנדט” משותף של ישראל והאום). 

הצעות חוק:

• הגבלה של מכסת האנשים (הפליטים הפלשתינאים) הנכנסים לשטח המדינה הפלשתינאית החדשה.

• כל אזרחי ישראל היושבים בשטחי יהודה ושומרון יקבלו תעודת זהות ירוקה- הם יהיו אזרחי המדינה הפלסטינית החדשה והם יחיו כמיעוט (כמו ערביי ישראל) אך עם זאת יוכלו לחזור לתחומי ישראל בכל עת על פי חוק השבות.  

• חובת הסכמי שכר בין שתי המדינות על מנת לבנות מערכת כלכלית יציבה בשתי המדינות. 

• מתן ביקור במקומות קדושים בשתי המדינות.

• שמירת גבולות דו מדינית על הגבול שבין המדינה הפלסטינית ומדינת ישראל לירדן- אזור הנחשב לאזור אסטרטגי אשר יכול באופן פוטנציאלי להפוך לאזור מלחמה מסוכן ונפיץ.