שימור מבנים

שימור מבנים היא פעולה אדריכלית הנדסית הנועדה לחדש מבנים בעלי חשיבות היסטורית, אדריכלית ותרבותית.

מבנים בעלי חשיבות היסטורית

1. הגימנסיה הרצליה.

2. מתחם התחנה.

3. מתחם שרונה.

4. הכותל המערבי.

5. בית ביאליק.

6. מקדש הבהיים.

7. מגדל השעון.

מהי גימנסיה הרצליה

גימנסיה-שמו של מוסד חינוכי במקומות רבים באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית. במדינת ישראל המושג מקביל לבית ספר תיכון, אם כי לא במלואו. מקור השם “גימנסיה” במילה היוונית העתיקה גימנסיון-מוסד ששימש ביוון העתיקה כמתחם שבו קבלו אנשים צעירים חינוך גופני ואינטלקטואלי.

עברית: שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו⁻אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, כאשר ניב מודרני שלה משמש כשפה הרשמית של מדינת ישראל.

הרצליה: שם פרטי עברי לבנות. פירוש השם: צורת נקבה של הרצל, חוזה המדינה.

שאלת חקר

האם הריסת הגימנסיה השפיע על שימור המבנים העתיקים היום?

קצת על הגימנסיה הרצליה

גימנסיה הרצליה היא מהמוסדות החינוכיים המפורסמים בישראל. הגימנסיה הוקמה בשנת 1905 והייתה הבית ספר העברי הראשון בארץ ישראל. כיום הגימנסיה היא חטיבת ביניים ובית ספר תיכון בצפון מרכז תל אביב,השוכנת ברחוב זבוטנסקי. המקום משמש כמרכז לימודי של האוניברסיטה הפתוחה ושל בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של יואל גבע. ברשימת בוגרי הגימנסיה ניתן למצוא מספר רב של אנשים מעמודי התווך בחברה הישראלית. ובהם משה שרת. ראש הממשלה שני של מדינת ישראל, שהיה בוגר מחזור א’ של הגימנסיה.

ייסוד בית הספר

אידיאל גימנסיה עברית הועלה ע”י מנחם אוסישקין, חיים בורגר, מנחם שינקין וד”ר בן ציון מוסינזון. הניסיון המעשי הראשון להקים גימנסיה עברית בארץ ישראל היה של ד”ר יהודה לייב כהן ואשתו פינה-אשר בשנת 1905 הקימו בית ספר פרטי בשני חדרים בדירתם ברחוב הנקרא כיום “רחוב הגימנסיה העברית”. ליד כיכר השעון, ולאחר מכן ברחוב 21 ביפו. למוסד הלימוד שהקימו קראו “הגימנסיה העברית”. כך נולד בית הספר העל-יסודי הראשון בעולם שבו שפת הלימוד הייתה העברית. בשנת 1909 הועברה הגימנסיה לבניין הבנוי בסגנון ארץ ישראלי ברחוב הרצל בתל אביב הקטנה ונקראה על בנימין זאב הרצל, וכך זכתה לשם בו היא מוכרת כיום-הגימנסיה העברית “הרצליה”. למזכיר הראשון של הגימנסיה נתמנה בשנת 1908 חיים זיידמן, לימים מורשה חתימה ביפו ומנהל בנק אפ”ק בצרפת. במחזור הראשון למדו בין השאר: משה שרת, אליהו גולומב, דוב הוז, רבקה שרתוק (אחותו של משה שרת ולימים אשתו של הוז), דוד בית לחמי, רבקה רזניק, צילה פיינברג (בתם של ישראל פיינברג ופניה בליקנד, אחותו של אבשלום פיינברג, ואמה של תמר אשל) ומשה מנוחין (אביו של הכנר יהודי מנוחין).

ראיון עם משה אשכר

ראיינו את משה אשכר-סבה של עדי, בוגר הגימנסיה.

שאלות:

1. בשביל מה בכלל הקימו את הגימנסיה?

2.האם היה משהו מיוחד בבית ספר זה?

3.האם אתה רצית שיהרסו את הגימנסיה?

4.מה הייתה הגימנסיה בשבילך?

5.האם אתה חושב שניתן להקימה מחדש?

6.איך לדעתך גימנסיה הרצליה קשורה לשימור מול פיתוח?

תשובות:

1.מכיוון שזוהי הייתה הגימנסיה העברית הראשונה, ולא הייתה גימנסיה אחרת.

2. כן בהחלט, דבר ראשון השתדלו ללמד רק בעברית והמבנה הארכיטקטוני היה מיוחד במינו. אפשר לראות זאת בתצלומים של בניין הגימנסיה. הגימנסיה צפתה על רחוב הרצל כמעט לכל אורכו.

3. לא, ראשית המעבר לבניין חדש התבצע רק לאחר שאנחנו גמרנו ללמוד. שנית, לא שאלו אותנו אם אנחנו רוצים או לא.

4. היא הייתה קרש קפיצה להכיר את התלמידים שברובם אבותיהם היו מראשי היישוב, למשל בתו של משה סנה למדה אתנו בכיתה. למד איתנו ממשפחת שנקר. שנקר היה הדוד של התלמיד שלמד איתנו. (שנקר היה נשיא התאחדות התעשייה במשך שנים רבות).

5. אני חושב שזה בלתי אפשרי.

6. המבנה החדש לא הזכיר את המבנה הישן כהוא זה המתכננים של המבנה החדש התעלמו מהמראה של הבניין הישן.

ראיונות עם המשפחה

1. מה את חושבת על סגנון הבנייה של הגימנסיה הרצליה?

אני חושבת שהוא מושפע מאיזושהי תרבות. (עידית אשכר, אמא של עדי).

2. האם לדעתך הריסת הגימנסיה ובנייתה מחדש הייתה המעשה הנכון ביותר?

לדעתי רעיון זה אינו רעיון מוצלח, מפני שהגימנסיה הייתה אתר מורשת (בית הספר הראשון שנבנה בתל אביב ושלימדו בו בשפה העברית). סגנון הבנייה ניסה ליצור אדריכלות ישראלית חדשה בארץ, (הגימנסיה הייתה בנויה בסגנון ארצישראלי). תושבי ת”א חשבו בצדק שהניסיון ליצירת אדריכות חדשה הוא משהו חשוב. (מוטי דבוש, אבא של אריאל).

3. מה בנו במקום ששכנה בה בעבר הגימנסיה לאחר שנהרסה?

בנו במקום זה, בניין משרדים. (טלי כהן, אמא של יונתן).

4. אם היית יכולה ללמוד בגימנסיה, באיזה גימנסיה היית רוצה ללמוד? בחדשה או בישנה?

אני הייתי רוצה ללמוד בגימנסיה הישנה. (סברינה רוזנטל, אמא של קלרה).

אירוע היסטורי בגימנסיה הרצליה

י’ באב תרס”ט-הנח אבן הפינה של המבנה הקבוע.

 ב-28 ליולי 1909, הונחה אבן הפינה של המבנה הקבוע של הגימנסיה.

בסיום יום הלימודים התכנסו כל המורים, כל התלמידים וכל חברי אגודת הגימנסיה.

מנחם שינקין, ד”ר יהודה לייב מטמן וד”ר ברוך מוסינזון נאמו.

הטקס הסתיים בשירת מקהלת בית הספר ובקריאת אל מלא רחמים אל נשמתו של בנימין זאב הרצל.

בעד הריסת הגימנסיה הרצליה

אנחנו בעד הריסת הגימסיה הרצליה,

מפני שהגימנסיה אומנם הייתה גדולה, אך מבנה הגימנסיה החדשה יותר גדול, ומאפשר ליותר שכבות גיל ללמוד בו.

שנית, מבנה הגימנסיה בכל זאת היה גדול (אבל יותר קטן מהמבנה החדש), והריסתו פינתה הרבה מקום ושטח לבנייני משרדים.

נגד הריסת הגימנסיה הרצליה

אנחנו נגד הריסת הגימנסיה הרצליה,

ראשית, כיוון שהמבנה ומיקומו היו מיוחדים. המבנה היה דומה בצורתו ללוחות הברית, וחבל שנוכל לראות את זה עכשיו רק בתמונות. מיקומו של המבנה, היה המיקום המרכזי ביותר בתל אביב (כל העיר נבנתה סביב הגימנסיה הרצליה).

שנית, הגימנסיה בית הספר הראשון שלימדו בו בשפה העברית, ובנוסף לכך היה אתר מורשת, והרבה מאוד אנשים אהבו את שיטת הלימוד שלה.

סרטון על הגימנסיה הרצליה

קישור לסרטון על הגימנסיה הרצליה

סיכום

בעבודתנו בנושא שימור מול פיתוח, התמקדנו בשימור מבנים ובעיקר בגימנסיה הרצליה.

המבנה שנתרכז בו הוא הגימנסיה הרצליה-מהי הייתה? מתי נהרסה? מדוע נהרסה? האם בהריסתה חל מפנה בחשיבה על שימור מבנים בארץ?

אספנו מידע ממקורות מגוונים, הכנו שאלון וערכנו ראיון עם מישהו שלמד בגימנסיה הרצליה.

למדנו להשתמש באתרים wix ו-ourboox.

במהלך העבודה למדנו על סגנון הבנייה, על מתכנני הגימנסיה הרצליה, על אנשים חשובים שלמדו בגימנסיה (כגון משה שרת ודוב הוז) ועל עברה של הגימנסיה עצמה.