Jupiter

(על צדק (יופיטר

אם חלמתם פעם להיות אסטרונאוטים ולנחות על כוכב צדק, יופיטר (Jupiter), תשכחו מזה! – וזה לא בגלל שאינכם מתאימים אלא מפני שפניו של צדק אינם מוצקים – הוא עשוי כולו גז ואי אפשר לנחות או ללכת על האדמה שלו, כי אין לו אדמה כלל.

ובלי קשר, כוכב צדק הוא הגדול שבכוכבי מערכת השמש. המשקל או המסה שלו שווה לכל כוכבי הלכת במערכת השמש ביחד וקוטרו של צדק שווה לאורך הקוטר של אחד-עשר כדורי-ארץ.

זהו כוכב הלכת החמישי במרחקו מהשמש והוא הראשון מבין כוכבי הלכת הגזיים. הוא נמצא במרחק של 2.5 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ.

כשגלילאו גליליי גילה בתחילת המאה ה-17 שלצדק ישנם 4 ירחים (איו, גנימד, קליסטו ואירופה) הוא זעזע את הכנסייה, שראתה בכדור-הארץ את מרכז היקום ולפתע קיבלה הוכחה שישנם גופים בחלל שאינם סובבים סביב כדור-הארץ.

כיום התגלה שלצדק ישנם לפחות 67 ירחים המקיפים אותו, רובם אסטרואידים שנלכדו בכוח המשיכה שלו ומדי פעם נוסף ירח חדש שכזה. הירחים הגדולים יותר הם 16 ירחים, שארבעה מהם התגלו כאמור על ידי גלילאו גליליי.

צדק קיבל את השם “יופיטר”, על שם מלך האלים במיתולוגיה, שמחזיק בידו את שרביט הברקים.

בסרטים כיכב צדק פעמיים. בסרט “2010”, סרט ההמשך של “אודיסיאה בחלל – 2001” שבו היה צדק יעד המסע של האסטרונאוטים, כוכב הלכת הופך לכוכב של ממש, למעשה הוא הופך לשמש נוספת לכדור הארץ.

היסטוריה – מי גילה, ותצפיות הכוכב כיום

צדק היה ידוע מאז העת העתיקה ונראה גם לעין בלתי מזוינת בשמי הלילה. ב־1610 גילה גלילאו גליליי את ארבעת הירחים הגדולים ביותר של צדק באמצעות טלסקופ.

מאפייני הכוכב

צדק הוא כוכב הלכת החמישי במערכת השמש. נתונים כלליים: בהירות נראית: עד 2.4-; קוטר משווני: 142,800 ק”מ; צפיפות ממוצעת: 1.3 גרם/סמ”ק; מרחק ממוצע מהשמש: 778,550,000 ק”מ; מסה: פי 318 ממסת הארץ, ויותר מפי 2 ממסת כל מערכת השמש מלבד השמש עצמה. הוא משלים את הקפת השמש אחת ל-4,333 יום בקירוב, וסיבוב סביב עצמו – אחת ל-10 שעות בערך יחסית לרקע הכוכבים (הסיבוב המהיר מבין כל כוכבי הלכת).

ככל הידוע, הליבה הסלעית של צדק קטנה יחסית (אם כי היא עדיין מסיבית פי 10 עד 20 מכדור הארץ), ורובו עשוי גז.

מרכיבי האטמוספרה

האטמוספירה שלו מכילה בעיקר מימן (82%) והליום (17%), וכן גזים אחרים כמו אמוניה, מתן ואדי מים. בעומק 1,000 ק”מ נעשה המימן נוזלי, ומקובל לראות תחום זה כגבול התחתון של האטמוספירה ותחילת כוכב הלכת עצמו. בעומק 25,000 עד 30,000 ק”מ נעשה המימן מתכתי ומחולל שדה מגנטי חזק ביותר, פי 17,000 מזה של כדור הארץ.

חקר צדק כיום בעזרת גשושיות

מספר גשושיות מחקר חקרו את צדק:

הגשושית פיוניר 10 חלפה ליד צדק ושלחה לראשונה תמונות ממנו לכדור הארץ ב־3 בדצמבר 1973. שנה בדיוק לאחריה חלפה ליד צדק גם פיוניר 11. גשושיות אלו סיפקו מידע חדש על המגנטוספירה של צדק וצילמו כמה תמונות ברזולוציה נמוכה של צדק.

וויאג’ר 1 חלפה ליד צדק במרץ 1979 ולאחריה ביולי אותה שנה חלפה וויאג’ר 2. גשושיות אלו שיפרו את ההבנה על הירחים הגליליאנים וגילו את טבעותיו של צדק. גשושיות אלו גם סיפקו לראשונה צילומי תקריב של אטמוספירת צדק.

בפברואר 1992 חלפה הגשושית יוליסס במרחק של 900,000 ק”מ מצדק, בדרכה למסלול קוטבי סביב השמש. הגשושית ביצעה מחקרים על המגנטוספירה של צדק. בפברואר 2004 הגיעה הגשושית לסביבת צדק בשנית, אולם אז המרחק היה גדול יותר, כ־2400 מיליון ק”מ.

הגשושית הראשונה שהקיפה את צדק הייתה גלילאו, שנכנסה למסלול סביב צדק ב־7 בדצמבר 1995. היא הקיפה את כוכב הלכת במשך למעלה משבע שנים וחלפה לצדהירחים הגליליאניים ואמלת’אה. ביולי 1995 שחררה גלילאו גשושית שנכנסה לאטמוספירה של צדק ב־7 בדצמבר 1995. הגשושית צנחה 1500 ק”מ באטמוספירה ואספה מידע במשך 58 דקות, לפני שנהרסה על ידי הלחץ הרב בו הייתה נתונה. הגשושית גלילאו זכתה לגורל דומה כאשר כוונה לתוך כוכב הלכת ב־21 בספטמבר 2003 ובמהירות של למעלה מ־500 ק”מ לשנייה.

בשנת 2000 חלפה לצד צדק הגשושית קאסיני, שהייתה בדרכה לשבתאי, וסיפקה מספר תמונות שלו ברזולוציה גבוהה. בשנת 2007 הגשושית ניו הורייזונס חלפה בקרבת צדק בדרכה אל כוכב הלכת הננסי פלוטו.

ב־4 ביולי 2016 הגשושית ג’ונו נכנסה למסלול סביב צדק במשימה שנועדה לחקור רמזים לאופן בו צדק נוצר, לחקור את ההרכב הפנימי שלו ולברר אם באמת יש לו ליבה מוצקת וסלעית וכן את השדה המגנטי שלו ומקורותיו. לאחר 37 הקפות סביב צדק (במשך כ־20 חודשים), ג’ונו צפויה לסיים את משימתה בתחילת 2018 ולבצע התרסקות מבוקרת אל תוך צדק.

4 מלוויניו של צדק – הירחים הגליליאניים

הירחים הגליליאניים הם ארבעה ירחים של כוכב הלכת צדק שנתגלו על ידי גלילאו גליליי ב-7 בינואר 1610. אלו הם הגדולים שבירחי צדק ולכן קל יחסית להבחין בהם במשקפות אסטרונומיות וטלסקופים קטנים. למעשה, את אחד מהם, את קליסטו, ניתן לראות בעין בלתי מזוינת בתנאים אופטימליים.

איו

איו הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק. הוא החמישי במרחקו מבין 67 ירחי צדק והשלישי בגודלו מבין ארבעת הירחים הגליליאניים. מקיף את צדק אחת ל-42 שעות.

כוח המשיכה החזק של צדק נעל את סחרורו הצירי של איו וזה מפנה רק צד אחד כלפיו כל העת. בנוסף נוצרים כוחות גאות חזקים המותחים את פני איו כלפי חוץ ופנים הלוך ושוב עד כדי 100 מטר, מתיחות אלו גורמות ליצירת חום רב המתיך את גרעינו הפנימי של איו והתוצר הוא פעילות געשית רבה על פניו.

איו הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש, והתזות ההתפרצויות הגעשיות שלו מגיעות לגובה 300 ק”מ מפניו. פעילות זאת היא הגורם לגוון הצהבהב של פניו. על-פי הנתונים הידועים כיום (2016) איו בנוי בעיקר מסלעי סיליקט מותכים, ויש לו גרעין מתכתי.גשושית המחקר גלילאו מצאה כי הירח כמעט שלא נפגע ממטאוריטים, אבל יש בו כמות גדולה של הרי געש פעילים ואף שלחה צילומי התפרצויות.

איו נקרא על שם הנימפה איו מהמיתולוגיה היוונית.

אירופה

אירופה הוא הירח השישי של כוכב הלכת צדק והשלישי מהירחים הגליליאניים (לפי מידת הקרבה לצדק). הירח אירופה התגלה על ידי גלילאו גליליי ב-1610, ונקרא על שמה של אירופה מהמיתולוגיה היוונית, שהוכתרה על ידיזאוס למלכת כרתים. אירופה הוא הקטן ביותר מבין הירחים הגליליאניים.

קוטרו של אירופה הוא כ-3,000 קילומטרים, והוא קטן במקצת לעומת הירח של כדור הארץ. הוא גם הירח השישי בגודלו במערכת השמש. אף על פי שהוא הירח הגליליאני הקטן ביותר, המסה של אירופה גדולה מהמסה הכוללת של כל הירחים במערכת השמש הקטנים ממנו.

גנימד

גנימד הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק והירח הגדול ביותר במערכת השמש. קוטרו הוא כ-5,268 ק”מ, גדול יותר מכוכב הלכת הקטן ביותר במערכת השמש, כוכב חמה, אך מסתו היא רק כמחצית ממסת כוכב חמה. גנימד התגלה בשנת 1610 על ידי גלילאו גליליי, ונקרא על שם הדמות מהמיתולוגיה היוונית גנימדס.

תצפיות שנערכו על ידי הגשושית גלילאו, מעלות את הסברה שגנימד מורכב משלוש שכבות:

• השכבה הפנימית ביותר, הגלעין, קטנה ומכילה ברזל או ברזל גופרתי.
• השכבה האמצעית, המעטפת, עוטפת את הגלעין מכילה סלע וסיליקטים.
• השכבה העליונה היא שכבת קרום סלעית העטופה בקרח. שכבה זו מורכבת ממספר לוחות, בדומה ללוחות הטקטונים של כדור הארץ; לוחות אלו יכולים לנוע ולקיים פעולות גומלין אחד עם השני וכך נוצרו רכסי ההרים והעמקים שעל-פני גנימד.

גלעינו המתכתי של גנימד מעלה את האפשרות שבעבר היה הירח חם יותר, למעשה אפשרי שגנימד דומה לאיו, מתחת לשכבת הקרח העוטפת אותו.

צפיפותו הנמוכה של גנימד עומדת על כ-1.936 גרם/סמ”ק ומבססת את ההערכה כי גלעינו משתרע עד כדי מחצית קוטרו. עדויות לאטמוספירת חמצן דלילה הדומה לזאת שנמצאה על ירחו הנוסף של צדק, אירופה, נתגלו על ידי טלסקופ החלל האבל.

החמצן נוצר בהשפעת הקרינה של חלקיקים טוענים חשמלית שנכלאו בשדהו המגנטי של צדק; חלקיקים אלה נופלים על-פני שטחו של גנימד, וגורמים לפירוק מולקולות מים בקרח שעל פניו לחמצן ולמימן. המימן בורח מכוח המשיכה של גנימד אל החלל, עקב משקלו האטומי הנמוך, ואילו החמצן נשאר. כך נוצרה על-פני גנימד שכבת חמצן דקיקה, המהווה את אטמוספירתו.

פני השטח של גנימד מצולקים במכתשים עקב פגיעות מטאוריטים, אך שונים מאלו של הירח והם שטוחים. בנוסף קיימים על-פני הכוכב הרים, עמקים ונהרות לבה עתיקים.

קליסטו

קליסטו הוא אחד מהירחים של כוכב הלכת צדק. הוא נתגלה על ידי גלילאו גליליי בשנת 1610. זהו הירח השלישי בגודלו במערכת השמש, וקוטרו כ-4820.6 ק”מ, בערך כקוטרו של כוכב חמה (אך רק שליש ממסתו). הוא השני בגודלו בין הירחים של צדק, לאחר גנימד. הוא קרוי על שמה של קליסטו מהמיתולוגיה היוונית.

קליסטו הוא הלווין הטבעי השמיני במרחקו מצדק (כ-1,880,000 קילומטר), והרביעי מבין הירחים הגליליאניים במרחקו מצדק; זמן הסיבוב העצמי וזמן ההקפה שלו מתואמים, ולכן צידו האחד פונה באופן קבוע לצדק.

T^2=K*a^3 //a=816,081,455+740,742,598

374,247,820.8^2 = k*1,556,824,053,000^3

140,061,431,373,548,912.64 = k*3,773,276,219,579,911,092,539,996,877,000,000,000

k = 140,061,431,373,548,912.64/3,773,276,219,579,911,092,539,996,877,000,000,000

k = 0.00000000000000000003712 = 3.711931574×10^-20(sec^2/m^3)