the happy sandwich

היה הייתה פרוסת לחם ושמה בקי. הפרוסה נהנתה מאוד בחבילה עם שאר המשפחה שלה, כיכר הלחם השחור.

היה להם קריר ונעים במקפיא, בלי דאגות ועיסוקים מיוחדים.

לפתע נפתחה דלת הבית (המקפיא) ויד רשעה נשלחה לעבר האריזה המשפחתית.

בקי נכנסה להיסטריה נוראית! ” מה אעשה, אני מכירה רק את חברי ומשפחתי הלחמים, אפילו הבאגטים קצת מרתיעים אותי והם משפחה!” בקי הרגישה שמכאן זאת ירידה תלולה עד הסוף המר.

לפתע, ראתה בקי דלת אחרת נפתחת, דלת שהיא מעולם לא ראתה . דלת המקרר.

כמה צבע וריחות, ערבוב מוזר ומהפנט שמציף את החושים.

היד נשלחה והוציאה מאין קופסה עם תכולה לבנה ומכסה כחול ואריזת פלסטיק עטופה נייר. בקי מצאה את עצמה באותה יד מושטת יחד עם הקופסה בעלת המכסה הכחול וביד השנייה נחה אריזת הפלסטיק יחד עם סכין חיתוך אותה הכירה בקי היטב.