my special book

לאחר שראיינתי את סבי ברצוני לשתף אתכם בנושא מיוחד ביותר והוא תהליך השהייה בכורדיסטן הפרסית:

משפחתו של סבי הייתה משפחה עמידה הם חיו בעושר ללא דאגות כלכליות,היו להם מספר דוכנים בשוק ורוב עיסוקם היה במסחר הם גרו בבית גדול ומפואר שצמוד אליו שכנו מחסנים מלאי סחורות וחיות משק רבות. יחד עם זאת היהודים שם סבלו לא פעם מהתנקלויות מצד המקומיים ומשפחתו של סבא רבא שלי אף איבדה את כל רכושה מאחד ממעשי השוד הרבים שהתרחשו שם.

ברצוני לשתף אתכם בנושא נושא והוא תהליך הקליטה בארץ:

כפי שאמרתי לסבי ומשפחתו היו חיים טובים בפרס ללא דאגות וחששות אך הדבר היחיד שהפריע להם היה התשוקה ואהבה לארץ ישראל לכן עלו ארצה והתגוררו לראשונה במושב נס ערים שליד ירושלים,לאחר שנתיים עברו לגור בשכונת מוסררה סמוך לגבול הירדני עובדה שיצרה סיטואציות מפחידות ומצחיקות כאחד.

מחד גיסה היו מקרים של ירי לכיוון ישראל דבר זה אילץ את המשפחה להתגורר אצל קרובים של גרו ליד הגבול,ומאידך גיסה סבי סיפר לי כיצד התרנגולות שגידלו בחצרם היו מטילות את ביצהן בצד הירדני וסבי היה עובר את הגבול בכדי לאסוף את ביצהן תחת עינם הפקוחה של החיילים הירדנים שלא פעם זרקו לעברו סוכריות אך סבתי ז”ל אסרה עליו לאכול אותך מתוך חשש שהן מורעלות.