פעם אחת הייתה כלבה חמודה בשם ללה. יש דבר אחד שהיא אהבה במיוחד – חתולים. בכל פעם שהיא ראתה חתול היא מתחילה לרוץ ולנבוח. פעם אחת בעליה ליבי לקחה אותה לפארק ושחררה אותה. אבל פתאום ראתה חתולה, ללה רצה לעבר החתולה. החתולה התחילה לזנק וגם ללה. הן נעלמו בים השיחים. החתולה הצליחה להימלט. ללה המסכנה נאבדה ולא ידעה איפה היא נמצאת. ונשארה לבדה כל הלילה. היא עצמה את עיניה לשעה, כשהתעוררה ללה היתה מוכנה לחזור למסע הביתה, פתאום ראתה שועל שהיה נראה מפחיד , אבל באמת היה נחמד. השועל אמר:”מאיפה את”? וללה ענתה:”מהעיר” מהעיר? שאל השועל, כן מהעיר אמרה ללה. השועל אמר:”תמיד חלמתי להיות בעיר, ואני יודע את הדרך, אבל בני האדם מפחדים ממני ואני מהם. אמר השועל

“אל תדאג, אני אשמור עליך” אמרה ללה, ” בסדר, בואי אחרי יש לי דרך קיצור.” אמר השועל. הם עברו נהרות, סלעים מלאי נחשים מכישים, ובסוף פתאום ראו באופק את העיר. הם שמחו כל כך,  עד שכמעט עפו לשמיים. כשחזרו ליבי כל כך דאגה, .כששמעה על האומץ של השועל. היא אימצה גם אותו, ומאז כולם חברים טובים

הסוף